פסק דין: עובד שבמשך זמן רב לא מחה על הפחתה בתנאים יחשב כמי שנתן את הסכמתו להפחתה
סע"ש 15715-07-15 ליז טאוב נ' חברת מוסדות חינוך ותרבות יד התשעה הרצליה בע"מ
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
ניתן ביום: 24.12.2018
עובדות המקרה
העובדת עבדה כמנהלת היחידה הקהילתית להתפתחות הילד במתנ"ס במשך 10 שנים. בהסכם ההעסקה נקבע כי העובדת תעבוד 20 שעות שבועיות. בפועל עבדה העובדת 21 שעות שבועיות. העובדת תבעה תשלום בגין השעה העודפת שעבדה מידי שבוע במשך 7 שנים.
דיון
בהתאם להלכה הפסוקה בית הדין קבע כי לא היתה התאמה בין תנאי העבודה להסכם העבודה שנחתם עמה. בהסכם נקבע כי העובדת תעבוד 20 שעות שבועיות, אך בפועל עבדה התובעת 21 שעות שבועיות. בית הדין קבע שהעובדת לא הציגה ראיה כי לאחר שהתגלתה הטעות על ידה, ביקשה לתקן את טעותה וכי לא הוכח על ידי העובדת כי הלינה על עבודתה בשעה העודפת מידי שבוע.
ההלכה הפסוקה קובעת, שאם נחתם עם עובד הסכם שבו מתחייב מעסיק לשלם שכר מסויים או תנאי שכר אחרים, ובמהלך תקופת עבודתו מקבל העובד שכר נמוך יותר או תנאי שכר שונים מהמוסכם והצדדים שותקים, ייראה הדבר כאילו נתנו הצדדים את הסכמתם לכך מלכתחילה. לכן, אין לעובד או למעסיק עילת תביעה, מאחר שבשתיקתם הסכימו לשינוי חוזה העבודה. בנוסף נקבע, כי חוסר הסכמה צריך להיאמר במפורש.
כאשר עובד ממשיך בעבודתו פרק זמן ארוך בשכר המופחת, מבלי שימחה על כך, יש לראות בכך הסכמה להפחתה. זאת מאחר, וייתכן מצב שבו צד לחוזה ייחשב כמי שוויתר על זכות חוזית, ויתור העשוי להיחשב כשינוי בתנאי החוזה מכוח ההתנהגות. התנאי לכך שהוויתור יהא לאורך זמן, כשהצד השני פעל בהסתמך עליו.
בית הדין קבע כי אין להפחית בשכרו של עובד ללא קבלת הסכמתו לכך. ככלל, כאשר נטען כי הפחתה בשכר נעשתה בהסכמת העובד, נטל ההוכחה מוטל על המעסיק.
הכרעה
בית הדין קבע כי בהתנהגות העובדת במשך 7 שנים, העובדת ויתרה על זכותה לעבוד רק 20 שעות והסכימה לעבוד שעה עודפת מידי שבוע. משכך נדחתה תביעתה לתשלום בעבור השעות העודפות.
סיכום
במקרה של הפחתה בתנאי הסכם העבודה במשך זמן ממושך, במקרה בו העובד לא מוחה נגד ההפחתה, העובד יחשב כמי שנתן את הסכמתו להפחתה ווויתר על זכותו החוזית.
לפסק הדין המלא לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
