דמ"ש 13980-09-10 אנגואץ נ' אדיר – הבירה בע"מ וונדו אנגואץ נ' אדיר – הבירה בע"מ
ניתן: בבית דין אזורי לעבודה בירושלים
ביום: 4.3.2012
לפני בית הדין הגיע מקרה שבו נקבע בחוזה העבודה כי על העובדת לקחת שעת הפסקה במהלך כל יום העבודה, ושעת הפסקה זו תהיה על חשבונה לשם אכילה או מנוחה, ובגינה לא תהיה זכאית לתשלום מן המעביד. בהתאם לחוזה, ניכה המעביד משכר העבודה של העובדת שעה בכל יום, שבה אמורה היתה העובדת לקחת את ההפסקה. לעומתו, טענה העובדת כי היא ניצלה רק חצי שעה של הפסקה בכל יום, מאחר והיא נאלצה לשבת ולאכול על המדרגות כל זמן ההפסקה ולפיכך סיימה את הפסקתה במהירות וחזרה לעבוד.
בית הדין קבע כי על המעביד להבטיח כי בשעת ההפסקה "תופסק העבודה", וזאת על מנת לוודא שהעובד מקבל הפסקה בפועל וזכותו להפסקה לא נפגעת. בית הדין פסק כי מחובת המעביד להפסיק את העבודה, על פי הוראות סעיף 20 לחוק, משתמעת חובת המעביד להבטיח לעובד קיום תנאים סבירים לניצול זמן ההפסקה במקום העבודה. למשל, במצב דברים בו עובדים נאלצים לאכול בעת ההפסקות על מדרגות הבניין או לשהות במחסן שלא מיועד להיות חדר אוכל, אין לומר כי המעביד יצא ידי חובתו להבטיח כי "תופסק העבודה". בית הדין ציין כי אין די באפשרות שניתנת לעובד לצאת ממקום העבודה במהלך ההפסקה, כדי לצאת ידי החובה של יצירת תנאים סבירים המאפשרים ניצול זמן ההפסקה.
בית הדין קבע כי בנסיבות בהן המעביד לא פעל להבטחת קיומם של תנאים סבירים לניצול הפסקה במקום העבודה בו הציב את העובד, אין הוא יכול להסתמך על ההוראה בחוזה עבודתו של העובד לפיה על העובד ליטול הפסקה בת שעה בכל יום. מדובר, למעשה, בניסיון להסתמך על התחייבות של העובד לוותר על זכות שאינה ניתנת לויתור. לפיכך פסק בית הדין באותו מקרה כי העובדת זכאית לגמול עבור חצי שעה נוספת בכל יום.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ