פסיקה: המנהל הטיח עלבונות בעובד והתפטרותו הוכרה כפיטורים

פסיקה: המנהל הטיח עלבונות בעובד והתפטרותו הוכרה כפיטורים

סע"ש 1345-12-16 עופר עמירם נ' א. דורי בניה בע"מ

ערכאה: בית הדין האזורי בתל אביב

ניתן ביום 15.10.2019

 

עובדות המקרה

התובע עבד בחברה כמנהל עבודה ראשי במשך 25 שנים ועד להתפטרותו בדין פיטורים. במועד שבו התקבל לעבודה ובמשך שנותיו הראשונות לעבודה אצל המעסיקה, התגורר התובע בקריית אתא. מאחר והתובע עבד בפרויקטים של החברה במרכז, בתקופה זו החזיקה עבורו החברה דירת מגורים במלון בתל אביב. לאחר מכן, עבר התובע להתגורר עם משפחתו במודיעין, בעקבות התחייבות הנתבעת לשלם לו את הפרש שכר הדירה בין דמי השכירות שהוא שילם על הדירה במודיעין לבין דמי השכירות שהוא קיבל עבור דירתו בקריית אתא. 

לאחר 15 שנים, נרכשה המעסיקה על ידי קבוצה חדשה והתמנה מנכ"ל חדש למעסיקה. לאור מצבה הכלכלי הקשה של החברה החליטה ההנהלה החדשה על הליכי ייעול וארגון חדשים. על כן, זומן התובע לשימוע, אליו התייצב למרות שהיה בחופשת מחלה עקב בעיות לבביות. לאחר השימוע החליטה החברה שלא לפטר את התובע, אלא להציב אותו באתר בניה אחר של החברה בגני תקווה. כחודש לאחר מכן, התפטר העובד כדין פיטורים. לטענתו, עקב נסיבות מיוחדות ביחסי עבודה, לאחר שקיבל יחס פוגע ומעליב ושהוטחו בו האשמות חמורות, בסגנון גס, בוטה ומתלהם, המרמזים על התנהגות לקויה מול קבלנים וספקים, הוצאת דיבה וטענות משוללות יסוד, שאף הופצו לעובדים אחרים ושפגעו בעובד קשות והשפיעו על מצבו הבריאותי; לטענת העובד חלה הרעה מתמשכת, ממשית ומוחשית ביחס שקיבל מהבעלים החדשים של המעסיקה. לדבריו, וזאת אף על פי שהיה עובד בכיר והקדיש את מיטב שנותיו למען החברה. התובע סבור כי היתה זו התנהגות מגמתית מצד החברה בניסיון לצמצם את כוח האדם בחברה. לטענתו, התנהגות זו גרמה לו אף לעגמת נפש רבה ולהרעה במצבו הבריאותי. טענתו העיקרית היא כי הוא התפטר כדין מפוטר מחמת נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, בהתאם לסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים).על כן, עתר התובע לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובע התפטר בשל נסיבות אישיות ועל כן אינו זכאי לפיצויי פיטורים מעבר לכספים שהוא קיבל כשחרור מהקופות. התובע אף לא התריע בפני הנתבעת בגין הרעת התנאים הנטענת והסכומים ששולמו לתובע ושנוכו משכרו האחרון היו כדין.

דיון והכרעה

תחילה בחן בית הדין את המסגרת הנורמטיבית של התפטרות שדינה כפיטורים הקבועה בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים".

ככלל, על עובד המבקש כי התפטרותו תראה כפיטורים מחמת הרעה מוחשית שביחסי עבודה או מחמת נסיבות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, להוכיח את התנאים הבאים:

  1. כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או 'נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו';
  2. קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו;
  3. כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.

 לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת. אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים כאשר ברור כי המעסיק לא יכול או לא מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או שאלה לא מאפשרות תיקון.

בית הדין דן בשאלה האם התפטר התובע כדין מפוטר? התובע טען כי הוא התפטר כדין מפוטר מחמת נסיבות שביחסי העבודה שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, כדי לשמור על בריאותו הפיזית והנפשית ועל כבודו. על כן, הוא זכאי למלוא פיצויי הפיטורים. התובע הצהיר כי הוא נחשב לעובד מצטיין, מסור ונאמן. התובע קיבל במהלך תקופת עבודתו הארוכה – כ-25 שנים – תעודות הוקרה והצטיינות רבות, ואף קיבל מענק על עבודתו. לטענתו מיום בו התחלפו בעלי החברה חלה הרעה מתמשכת, ממשית ומוחשית ביחס שקיבל מהבעלים החדשים. לדבריו, החברה התנהגה כלפיו בצורה גסה ובוטה, תוך התלהמות, זלזול, הכפשה והוצאת דיבה. התובע טען כי עיקר הפגיעה בו היה ביחס המשפיל שקיבל, וזאת אף על פי שהיה עובד בכיר והקדיש את מיטב שנותיו למען החברה. התובע סבור כי היתה זו התנהגות מגמתית מצד החברה בניסיון לצמצם את כוח האדם בחברה. לטענתו, התנהגות זו גרמה לו אף לעגמת נפש רבה ולהרעה במצבו הבריאותי.

בית הדין קיבל את טענות העובד כי המנכ"ל החדש במעסיקה ביקש לבטל באופן חד צדדי את השתתפות החברה בשכר הדירה שקיבל התובע, בניגוד להתחייבות המפורשת של החברה. אמנם, בסופו של דבר, ההשתתפות בשכר הדירה של התובע לא בוטלה אך העובד טען שהמדובר בדוגמה לחלק מן היחס המשפיל והתדרדרות ההתנהלות כלפיו. בית הדין קיבל את טענת העובד כי מנכ"ל המעסיקה שאל את התובע "כמה כסף אתה לוקח מקבלנים?" כשנשאל המנכ"ל בחקירתו בדיון על מה התבססו האשמותיו כלפי העובד; לקבלות מוגזמות, לשוחד, למרמה ואפילו לגניבה, השיב המנכ"ל שלא בדק כלל. האשמות הדהימו את העובד והשפילו אותו, עד כדי שחש ברע ופנה לבדיקות, שלאחריהן התברר כי יש לו בעיות בלב, והוא נזקק לחופשת מחלה. המנכ"ל כעס על העובד על ששהה בחופשת מחלה וטען כי העובד: "יושב בבית ולוקח משכורת", "תרגיל מחלה", על אף שהתובע ציין את הבדיקות אותן הוא עובר, המנכ"ל הגיב בחוסר כבוד מוחלט: "שלא נולדתי אתמול". העובדה שהעובד הגיע חולה לשימוע, עם מכשיר אקו לב וסיפר שצריך להחליף מסתם ללב, הגיב המנכ"ל ש"זה לא כזה היסטריה".

בית הדין קבע כי התייחסות המנכ"ל לעובד ולדאגתו למצבו הבריאותי, לא היתה ראויה ומכבדת של מעסיק כלפי עובד שמגיע מחופשת מחלה ישר לשימוע, עם הולטר לבדיקת תפקוד הלב, ושבסופו של יום אף נאלץ לעבור ניתוח. בנוסף קבע בית הדין, התמונה אשר עולה מן הראיות שנשמעו בהליך היא של פגיעה ברגשות ובכבוד של התובע כעובד, שעבד בחברה במשך כ-25 שנה, שימש בתפקיד בכיר, ונחשב לעובד מצטיין, תוך ביטוי של חוסר אמון בו, והאשמות לא מבוססות לגבי מעשים שהם בגדר עבירה פלילית, וזאת ללא כל ביסוס עובדתי ראוי. בית הדין קיבל את טענות העובד שלפיהן האשמות אלו העליבו אותו ופגעו בו. וקבע כי לא היה ניתן לדרוש מהתובע להמשיך בעבודתו בנסיבות אלה, וכי יש לראות בהתפטרות התובע כפיטורים והעובד זכאי להשלמת פיצויי פיטורים על ידי המעסיק.

לעניין טענת העובד כי סבל מעגמת נפש בשל התנהגות החברה ושל מר לוזון בפרט כלפיו. לדבריו, מצב בריאותו נפגע והוחמר בעקבות התנהגות זו, קבע בית הדין שההלכה היא כי "רק במקרים קשים וחריגים יפסק פיצוי בגין עוגמת נפש" והציפייה היא כי הערכאות ינהגו בריסון בעניין זה. המעשים שנעשהו כלפי התובע היו קשים ולכן, הצדיקו את זכאותו לפיצויי פיטורים. על אף חומרתם, לא הוכח כי הפגיעה בבריאותו של התובע נבעה מכך, וכי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים לחייב בפיצוי בגין עגמת נפש. 

לפסק הדין לחץ כאן

 


המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

X
X

מסמכים מקושרים

עובד שזומן ולא הגיע לשימוע- סקירה קרא עוד ...
תשלום לעובד בתקופת בידוד קרא עוד ...
מסירת הודעה לעובד על תנאי עבודתו בתחילת העסקתו- סקירה קרא עוד ...
תשלום ביטוח לאומי בגין תשלום לעובד שפוטר ללא הודעה מוקדמת בעד תקופה שנקבעה בחוק קרא עוד ...

מי שצפה במסמך התעניין גם

המידע המופיע באתר איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים אלא מידע כללי בלבד השימוש במידע הוא על דעת המשתמש בלבד ואנו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

כל הזכויות שמורות לחשב מערכות מידע (2012) בע”מ © אין להעתיק / להעביר / לשכפל תוכן מאתר זה ללא אישור בכתב מחברת "חשב"

Powered by: Power Marketing

Designed by: DigitalST

תפריט נגישות