נדחתה תביעת עובד לפיצויי פיטורים בגין הרעה מוחשית בתנאי עבודה ונסיבות בגינן לא ניתן לדרוש ממנו להמשיך לעבוד
עע (ארצי) 38016-02-16 דרור סופר נ' גומלא סימולציות כלכליות ישראל בע"מ
ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה
ניתן ביום 10.12.2018
עובדות המקרה
העובד עבד אצל המעסיקה במשך 16 שנים ככלכלן. העובד טען כי "אולץ להתפטר" מעבודתו בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, שהתבטאה בתשלום חלק מהשכר במזומן, הפקדה חלקית לקופת גמל, הטלת עומס עבודה בלתי סביר ככלכלן היחיד בחברה וכאחראי על הכשרות בחברה. בנוסף טען העובד, התקיימו נסיבות מיוחדות שהפכו את עבודתו של העובד לבלתי נסבלת עם מנכ"לית החברה, אשר לטענתו ניצלה את מעמדה וכוחה להשפלות חוזרות ונשנות של העובד, אף בפני עובדים נוספים וכינתה אותו בכינויי גנאי שונים. כשקצה נפשו של העובד בהשפלות החוזרות ונשנות, הוא החליט ללכת לביתו. אז, אילצה אותו המנכ"לית להצהיר כי הוא מתפטר תוך שהיא דואגת להקליט אותו. העובד טען כי אולץ להתפטר מעבודתו בניגוד לרצוני בשל העובדה, כי הנתבעת נהגה בו בצורה משפילה ופוגענית באופן שלא יאפשר לו להמשיך ולעבוד.
האירוע אשר הכריע את העובד היה לאחר עימות בין העובד והמנכ"לית, אשר בעקבותיו דרשה המנכ"לית מהעובד לחתום על "הצהרת נאמנות" לפיו אני מקיים את הוראותיה ומתחייב שלא להפר אותן. לטענת העובד המדובר בדרישה מעליבה ומשפילה. משכך, השליך את המסמך על הרצפה וסירב לחתום והודיע למעסיקה שאם היא מעוניינת, שתפטר אותו. המנכ"לית בתגובה, הצהירה כי לא תפטר את העובד, מאחר והיא אינה מעוניינת לשלם לו פיצויי פיטורים ודרשה ממנו להתפטר. העובד עזב את המקום וחדל להגיע לעבודתו, תוך שהודיע בכתב למנכ"לית כי לא התפטר וכי הוא ישוב לעבודתו, במידה והמנכ"לית תמנע מלהתייחס אליו "בצורה אכזרית". בתשובותיה, המנכ"לית הודיעה כי אין בכוונתה להתנצל על התנהגותה. משכך, העובד דרש מכתב פיטורים ותשלום פיצויי פיטורים, בטענה כי המדובר בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, בנסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו.
דיון והכרעה
בית הדין הארצי קבע, שכשהמדובר "בנסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו", יש לבחון את הנסיבות שלא באופן אובייקטיבי, אלא באופן סובייקטיבי של אותו העובד, בהתאם למי שהוא ולאישיותו. זאת, מתוך הנחה כי עובד מגיע למקום עבודתו כדי לעבוד בו ולתרום למפעל מכוחו וממרצו. אין הוא מגיע למפעל על מנת לסבול פגיעות אישיות, לא מצד המעסיק ולא מצד חבריו לעבודה, בין אם הם ממונים עליו ובין אם שווים לו. יצויין, כי האמור אינו מכוון למעשים שביום יום, בדומה ל"מעשה של מה בכך" (סעיף 4 לפקודת הנזיקין).
יחד עם זאת, נקבע כי אין משמעות כי כל תחושה סובייקטיבית של העובד מקנה זכאות לפיצויי פיטורים. נקבע שהכלל הואכי לא בכל מקרה או שרשרת מקרים, אשר גורמים לעובד לאי שביעות רצון או מורת רוח, יש לראות עילה המצדיקה את התפטרותו. יש לבחון אם סביר הוא לצפות מעובד מסוגו של העובד הנדון, לאור מעמדו ועם התחושות הסובייקטיביות שנוצרו אצלו, להמשיך לעבוד בנסיבות שנוצרו. לא כל תחושה סובייקטיבית שלו תחשב בענייננו כנסיבות שאין לצפות מהעובד שימשיך לעבוד בהן. יש לבחון את סבירות תחושותיו לאור מצבו הסובייקטיבי.
בית הדין קבע כי ניתן לקבל את טענת העובד כי דרישת המנכ"לית על המסמך נתפשה על ידו כמעליבה ומשפילה וכי לא היה מקום לדרישה זו, אך אירוע זה כשלעצמו אין בו כדי להוות "נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו.
תביעת העובד לתשלום פיצויי פיטורים נדחתה.
לפסק הדין לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
