חשדות לגניבה ממעסיק דורשות מידת הוכחה מוגברת
סעש (חי') 4786-09-15 רימון מועדי – אס או אס אנרגיה אקספרס בע"מ
בבית הדין לעבודה האזורי בחיפה
ניתן ביום: 28.8.2018
עובדות המקרה
העובדים עבדו, במשך תקופות שונות, כנהגים של מכליות דלק אצל המעסיקה, חברה לייצור ומכירת דלק, וזאת עד לפיטורם. לטענתם, ללא כל סיבה נראית לעין וכאשר ניסו לברר את פשר הפיטורים עם נציגי המעסיקה, נמסר להם כי הם חשודים בגניבה. לטענת המעסיקה, לאחר שהתברר לה כי העובדים נהגו לעצור בנקודה קבועה ולרוקן שם דלק מהמכליות עליהן נהגו, היינו לגנוב דלק ממכליות החברה, פוטרו העובדים לאלתר. העובדים תבעו לחייב את המעסיקה לשלם להם יתרת זכויות המגיעות להם, לטענתם, עקב תקופת עבודתם ושטרם שולמו, לרבות פיצויי פיטורים ופיצויי בגין אי עריכת שימוע כדין.
דיון והכרעה
בית הדין האזורי הפנה לפסיקה המנחה של בית הדין הארצי לעבודה, אשר קובעת כי מעסיק המבקש לטעון כי עובדו גנב ממנו – עליו הנטל להוכיח את דבר הגניבה, וכי שיש צורך במידת הוכחה מוגברת, מעבר לזו הדרושה במשפט אזרחי רגיל, היינו מעבר למאזן ההסתברות. בית הדין הארצי הסביר את הדרישה לצורך במידת הוכחה מוגברת, באופן הבא: "מעילה באמונו של מעביד, ובוודאי גניבה ממעביד, הם חמורים ביותר. הם פוגעים באושיות יחסי העבודה. מנגד עומדת העובדה, כי מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות של עובד בגין האשמה שעבר עבירה פלילית ומעל באמונו של מעבידו. הנטל על המעביד להוכיח זאת. אין משמעות לכך שכל שהעובד עשה הוא לומר – 'לא נכון.. לא גנבתי'. לא עליו מוטל הנטל להוכיח שהדבר לא נעשה. על מידת ההוכחה המוטלת על המעביד להיות מוגברת" (ע"ע (ארצי) 1079/04מרכולית כוכב בע"מ נ' עיזבון המנוח לב רובינשטיין ז"ל).
יוצא, אפוא, כי הנטל המוטל על המעסיקה להוכיח את טענותיה לגניבת סולר על ידי העובדים, הוא נטל מוגבר ואינו הנטל המוטל במשפט אזרחי רגיל, וזאת מכיוון שמדובר בהאשמה חמורה כנגד העובדים. עם זאת, המעסיקה יכולה להוכיח את טענותיה בדבר הגניבה גם באמצעות ראיות נסיבתיות, ובלבד שהמסקנה היחידה שתעלה מהן תהיה כי העובדים הם שביצעו את הגניבה המיוחסת להם. בית הדין קבע כי בחינת מכלול חומר הראיות שהציגה המעסיקה, ובשים לב לנטל המוגבר שנדרש במקרה זה, מובילה למסקנה שלמרות שהוכחו בפנינו חשדות שלא באו מחלל ריק, הרי שחשדות אלו לא הוכחו במידה הנדרשת בכלל, וביחס לתובעים בפרט. אף שבית הדין קיבל עקרונית את גרסת המעסיקה כי העובדים עצרו בנקודת העצירה גם במהלך זמן העבודה שלא על דעתה ושלא לצורכי העבודה, וההסברים שסופקו על ידם בעניין זה היו מבולבלים ובלתי משכנעים, האמור יכול שיצביע על הפרת משמעת מצדם אולם אינו עולה כדי הוכחה מספקת לטענת הגניבות ככלל, ובהיקפים הנטענים בפרט. טענת הגניבה כלפי העובדים לא בוססה במידה הראייתית הנדרשת. המעסיקה לא סיפקה ראיות מספיקות להוכחת טענותיה. המעסיקה נחפזה לפטר את העובדים מבלי שאומתו החשדות נגדם ומבלי שנתמכו בראיות משמעותיות ואין לה להלין בעניין זה אלא על עצמה. אשר על כן נקבע כי לא עלה בידי המעסיקה להוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת שהעובדים גנבו ממנה סולר. העובדים פוטרו מהמעסיקה, בשל חשדות והאשמות בגניבה, ללא שניתנה להם האפשרות להציג את גרסתם לאירועים הנטענים. משנקבע כי טענת הגניבות לא הוכחה ברמה הנדרשת, ולנוכח העובדה כי טענת המעסיקה לשלילת הפיצויים הועלתה לראשונה בסיכומיה, אין מקום להורות על שלילת הפיצויים. משכך פיטוריהם נעשו שלא כדין וזכאים הם לפיצוי עקב כך.
לפסק הדין לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
