שאלה:
מהי תקופת התיישנות הזכאות לדמי הבראה במהלך קיומם של יחסי העבודה?
תשובה:
זכאותם של העובדים במשק להשתתפות המעביד בדמי הבראה מעוגנת בהוראותיו של צו ההרחבה שהרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ובו נקבעו תנאי התשלום להשתתפות המעביד בהוצאות ההבראה והנופש של העובדים.
עד לינואר 2017, הצו קבע לעניין התיישנות כי עובד יהיה זכאי לקצובת הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד-מעביד, וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים לפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את קצובת ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו. דהיינו, בעוד שהתיישנות תביעה לדמי הבראה בטרם הסתיימו יחסי העבודה היא שבע שנים, עד 2017 התיישנות תביעה לדמי הבראה לאחר שהסתיימו יחסי העבודה היתה שנתיים אחרונות בלבד.
ואולם, ביום 8.1.2017 פורסם תיקון לצו ההרחבה שמחק את סעיף 7(א) לצו שקבע את תקופת ההתיישנות המקוצרת של שנתיים. בכך, למעשה שונתה תקופת ההתיישנות לדמי הבראה וכיום תקופת ההתיישנות להבראה היא לפי הדין הרגיל, כלומר שבע שנים, בין אם התביעה להבראה הוגשה לפני שהסתיימו יחסי העבודה, ובין אם התביעה הוגשה לאחר סיומם של יחסי העבודה.
לצו ההרחבה המתוקן שפורסם- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ