מהו הדין החל על עובדים פלסטינים המועסקים בשטחי יהודה ושומרון?
שאלה:
מהו הדין החל על עובדים פלסטינים המועסקים בשטחי יהודה ושומרון?
תשובה:
בג"ץ 5666/03עמותת קו לעובד נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
ערכאה: בית משפט עליון
ניתן ביום: 10.10.2007
מספר תושבי יהודה ושומרון, שאינם אזרחי ישראל (להלן: העובדים הפלסטינים) הגישו לבתי-דין אזוריים לעבודה תביעות כנגד מעבידיהם הישראלים, שעסקיהם פועלים בשטחים המוחזקים. במסגרת הדיון בתביעות אלה התעוררה השאלה מהו הדין החל על חוזי ההעסקה בין הצדדים. בתי הדין האזוריים קבעו כי הדין החל הוא הדין הישראלי. ביה"ד הארצי לעבודה דן במאוחד בערעוריהם של המעסיקים וקבע כי הדין החל הוא הדין בשטחים המוחזקים. עוד קבע ביה"ד כי הדיון בכל תיק יוחזר לבתי-הדין האזוריים לשם בחינת הוראותיו של הדין החל בשטחים ובירור הצורך בהחלתן של הוראות מיוחדות מן המשפט הישראלי על חוזי ההעסקה מכוח עיקרון תקנת הציבור. על פסק דין זה, הגישו עמותת קו לעובד והעובדים הפלסטינים, עתירה לבג"צ.
הכרעת בית המשפט הגבוה לצדק
בעוד שהמשפט הבינלאומי הפומבי קובע מהו דין המקום, כלומר, איזה דין יחול, ככלל, במקום הגיאוגרפי "אזור יהודה ושומרון", הרי שהמשפט הבינלאומי הפרטי קובע איזה דין יחול במקרה נתון של סכסוך בתחום המשפט הפרטי. המשפט הבינלאומי הפומבי והוראות המנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2), תשכ"ז-1967, קובעים כנקודת מוצא כי ככלל, הדין שיחול באזור יהודה ושומרון, ובתוך כך ב"מובלעות הישראליות" באזור זה, הנו דין הממלכה הירדנית כתוקפו במועד תפיסת השטח ע"י צה"ל. אלא שבכך לבד אין כדי לומר בהכרח שכללי המשפט הבינלאומי הפרטי קובעים שדין חוזי העבודה הנדונים הוא אכן הדין הירדני. ההכרעה בדבר דין החוזים תתקבל עפ"י כללי ברירת הדין המקובלים במשפט הבינלאומי הפרטי כפי שאלו מפורשים ע"י ביהמ"ש.
המבחן המקובל לברירת הדין בדיני חוזים הוא מבחן הסכמת הצדדים, ובהיעדרה, מבחן "מירב הזיקות", כאשר תוצאת המבחן עשויה להיות מושפעת משיקולי מדיניות רחבים יותר המשרתים אינטרסים נורמטיביים כלליים. בהפעלתו של המבחן עשויים להשתנות טיבן ומשקלן של הזיקות אשר תיבחנה, וזאת בהתאם לדינים הספציפיים שתחולתם נבחנת ובהתאם לנסיבותיו המיוחדות של חוזה נתון. ככלל, יש לבחון את זיקתו של החוזה לדין מסוים בשים לב למקום כריתת החוזה, למקום עריכת המו"מ קודם לכריתתו, למקום ביצועו, לזהות הצדדים לו, לשפת החוזה, למטבע התשלום, למקום תשלום המיסים ולכוונת הצדדים לעניין ברירת הדין במישורים אחרים של יחסיהם. באיתורן של זיקות אלו ובקביעת משקלן אין מניעה כי ביהמ"ש יתחשב בשיקולי מדיניות כלליים של השיטה המשפטית ובעקרונות היסוד של התחום החוזי שלגביו מתבקשת ברירת הדין. בהיעדרן של זיקות קונקרטיות, יכול ביהמ"ש להיזקק לזיקות אובייקטיביות של החוזה, קרי הדין המוחל על חוזים דומים, בין צדדים דומים, ובנסיבות דומות.
כלל ברירת הדין החל על יחסי עבודה מושפע מן המסד הכפול שעליו עומד תחום זה – המסד ההסכמי והמסד הקוגנטי. החלתו של מבחן "מירב הזיקות" מושפעת ממושכלות היסוד של דיני העבודה ומעקרונות היסוד של השיטה המשפטית. זאת, בין באופן פנימי: באמצעות איתורן של הזיקות הרלבנטיות ומתן משקל מתאים לזיקות הנבחנות; בין באופן חיצוני: באמצעות עקרון תקנת הציבור או בחינה חוקתית של זכויות הצדדים. לפיכך, ביחסי עבודה שלגביהם לא הובעה הסכמה מפורשת של הצדדים בדבר הדין שיחול בעניינם, יחיל ביהמ"ש את מבחן "מירב הזיקות" על מנת לאתר את הדין שיחול, בשים לב לעקרונות האמורים. ייתכן, ואין צורך להידרש לכך היום, שבתחום יחסי העבודה עשויים להתקיים מקרים חריגים שבהם הסכמה מסוימת של הצדדים לא תכריע, היא לבדה, בשאלת ברירת הדין.
במקרה דנן, אין בחוזים שנכרתו כל ביטוי מפורש לכוונת הצדדים באשר לזהות הדין החל ביחסים שביניהם. אין לקבל את עמדתם הכללית של המשיבים, אשר ביקשו להתבסס על הזיקה הטריטוריאלית למקום ביצוע העבודה כזיקה בלעדית ומכרעת. יש לבחון את מקום ביצוע העבודה, היא הזיקה הטריטוריאלית המיידית של יחסי העבודה, יחד עם הזיקות השונות הנבחנות במסגרת מבחן "מירב הזיקות" בהקשר זה. בשים לב לעקרונות דיני העבודה ותוך התחשבות במצב המשפטי המיוחד ב"מובלעות הישראליות", מבסס מבחן "מירב הזיקות" את המסקנה כי על עובדים פלסטינים שעובדים ביהודה ושומרון, יש להחיל דיני העבודה הישראלים.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
