האם רכיב פדיון חופשה נושא פיצויי הלנת שכר?
שאלה:
האם רכיב פדיון חופשה נושא פיצויי הלנת שכר?
תשובה:
בפסיקה ארצית נידונה השאלה האם פדיון חופשה הוא רכיב שכר העלול להיות "שכר מולן" כהגדרת המונח בחוק הגנת השכר (דב"ע לה/21 – 3 פולקה בע"מ נ' יעקב פרוינדליך, ניתן ביום 13.4.1975 בבית הדין הארצי לעבודה).
בית הדין קובע, כי על מנת שרכיב יהיה שכר מולן צריך שיהיה: (א) "שכר עבודה" ו-(ב) צריך שיהיה מועד נקוב לתשלומו בחוק הגנת השכר, והשכר לא שולם עד אותו מועד.
בית הדין דוחה את הטענה לפיה פדיון חופשה אינו כלל שכר עבודה לעניין חוק הגנת השכר. בית הדין מציין כי בחוק הגנת השכר לא תמצא הגדרה של "שכר עבודה". ההגדרה שבסעיף 1 לחוק הגנת השכר אינה אלא הרחבת המונח ("לרבות") מעבר למשמעותו הרגילה, כך שב"שכר עבודה" כלולים, לעניין החוק, תשלומים נוספים המנויים בהגדרה. נהוג לראות את פדיון החופשה כשכר עבודה מכוח עצמו, ולא מכוח הרחבת המושג על-ידי ההגדרה שבחוק הגנת השכר ("לרבות"). וגם לו היה מקום לספק, הרי שבאה ההוראה, בסעיף 17 לחוק חופשה שנתית, הקובעת שדין פדיון חופשה "לכל דבר כדין שכר עבודה". כך גם נפסק בבית- המשפט העליון, בבג"צ 299/62, הלכה המביאה את פדיון החופשה לתחום "ההגנה המקיפה" שחוק הגנת השכר בא לפרוש על שכר העבודה.
ועל אף שבית הדין קובע כי פדיון חופשה מהווה שכר עבודה, אין זה אומר בהכרח כי מדובר ברכיב שיהווה שכר מולן.
בסעיף 13 לחוק חופשה שנתית קבוע המועד לתשלום פדיון החופשה, והוא היום בו חדל העובד לעבוד. בניגוד לחוק חופשה שנתית, חוק הגנת השכר אינו נוקב במועד לתשלום פדיון החופשה. פדיון החופשה מתאפיין בכך, שאין הוא משתלם באופן תקופתי ושוטף – היינו לא "בעד חודש" ולא "עם תום החודש" – כי אם באורח חד-פעמי ולאחר שחדל העובד לעבוד. פדיון חופשה אינו משתלם על בסיס זמן כל שהוא, ולענייננו: לא על בסיס של חודש, לא "בעד" חודש מסוים ובוודאי לא בעד החודש האחרון – אלא מהווה סכום של חיובים שונים, שחובה לסלקם בתשלום חד-פעמי. חוק הגנת השכר אינו קובע הוראה הולמת באשר למועד תשלומו של "שכר עבודה" מסוג זה.
לסיכום, בית הדין הארצי קובע כי פדיון חופשה אינו רכיב הנושא פיצויי הלנה, על אף שהוא נכנס לגדר הגדרת "שכר עבודה".
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
