האם כל העובדים חייבים בדיווח נוכחות, כולל מנהלים, משרות אמון ועובדים שלא ניתן לפקח עליהם?
שאלה:
האם כל העובדים חייבים בדיווח נוכחות, כולל מנהלים, משרות אמון ועובדים שלא ניתן לפקח עליהם?
תשובה:
סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע כי מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות העבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית. עוד נקבע בחוק, כי הרישום בפנקס שעות העבודה לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות, ייערך באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל. אם הרישום בפנקס לא מבוצע באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, הרישום ייחתם מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך. זאת, כל עוד לא נקבעה ע"י השר ובהתאם לחוק דרך אחרת לביצוע הרישום.
כלומר, החוק לא קבע חובה לבצע את הרישום בדרך דיגיטלית או באמצעות שעוני נוכחות דווקא. אמנם, החתמת כרטיס נוכחות היא אמצעי בדיקה של זמן עבודה מדויק יותר המקלה את הפיקוח לעומת דיווח ידני שמוגש פעם בחודש, אך המעביד יכול לבחור בדרך פיקוח אחרת הנוחה לו ובלבד שיקיים את חובת הפיקוח עפ"י הדין, כלומר שהרישום יבוצע באופן שוטף, ייחתם מדי יום בידי העובד, ויאושר בחתימת המעביד או אחראי מטעמו. כמו כן על מעביד לדאוג שיהיה ברשותו פנקס שעות עבודה מסודר, המכיל את הרישום של שעות העבודה של העובדים בכל חודש שעובר, החל מתחילת עבודתם, או עד 7 שנים אחורה.
ניתן לראות שחובת דיווח הנוכחות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה היא חובה מוגדרת מאד מבחינת הדרך שיש לבצע אותה: דיווח דיגיטלי, או לחילופין דיווח שמאושר מדי יום הן ע"י העובד והן ע"י המעסיק או אחראי מטעמו.
כאן עולה השאלה, האם חובת דיווח הנוכחות, שמקורה בחוק שעות עבודה ומנוחה, חלה גם על מעסיקים שעובדיהם יצאו מגדר חוק שעות עבודה ומנוחה, כגון עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם, עובדים שעבודתם דורשת מידה מיוחדת של אמון אישי, וכן מנהלים בכירים?
על פניו, נראה שעובד שחוק שעות עבודה אינו חל עליו, אינו חייב בדיווח נוכחות.
ואולם, תיקון 24 לחוק הגנת השכר, אשר מגדיר את פרטי השכר אשר חייבים להיכלל בפנקס השכר ובתלוש השכר, מחייב לכלול פירוט אודות מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר, וכן אודות מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר. לגבי החובה לציין מספר שעות עבודה בפועל, החוק מציין כי אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, כלומר עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם, יש לציין זאת במפורש.
כלומר, חוק הגנת השכר, אשר חל גם על עובדים שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם, קובע כי יש חובה לציין לגבי כל עובד את שעות העבודה בפועל שעבד, בפנקס השכר ובתלוש השכר. הוראה זו חלה אף על מנהלים, משרות אמון, ומשרות שלא ניתן לפקח בהם על שעות העבודה, ולגבי האחרונות נקבע שיש לציין כי מדובר בעובדים שלא ניתן לפקח עליהם, אך החוק אינו קובע כי חובת פירוט שעות העבודה שעבדו בפועל אינה חלה לגביהם!
לסיכום, נראה כי ישנה סתירה מסויימת בין חוק שעות עבוה ומנוחה לבין חוק הגנת השכר.
לנו נראה, כי הדרך הנכונה ליישב את הסתירה, היא לומר שחובת דיווח הנוכחות בדרך המפורטת בחוק שעות עבודה ומנוחה חלה רק על מי שחוק זה חל עליו. כלומר, מי שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו, מעסיקו אינו מחוייב לדאוג לרישום באמצעי דיגיטלי, או לרישום שייחתם מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך.
עם זאת, המעסיק אינו נמלט לחלוטין ממעקב ודיווח אחר שעות העבודה של העובד, אפילו לא כאשר מדובר בעובד שתנאי העבודה אינם מאפשרים פיקוח עליו. במקרה שבו חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובד, עדיין יש חובה על המעסיק לוודא שהעובד מדווח לו על שעות עבודתו, כדי שהרישום שיעשה בפנקס השכר ובתלוש השכר יכלול את הפירוט המחייב של שעות עבודת העובד בפועל בתקופה שבעדה משולם השכר.
נציין, כי בשאלה זו לא התייחסנו לסוגיה של אילו עובדים יכנסו לגדר החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה. לפני שמעסיק מחליט כיצד לדווח נוכחות על עובד מסויים, עליו לוודא סוגיה זו, ולקחת בחשבון כי המגמה בפסיקת בתי הדין היא לצמצם את תחולת החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה, ולהמעיט בעובדים אשר יוצאים מגדר חוק זה.
לסקירה בנושא החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
