שאלה:
האם יש חובה לתת הפסקות לעובד בערב חג שהוא יום עבודה של שש או שבע שעות?
תשובה:
העובד זכאי במהלך העבודה להפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לצורך החלפת כוח ואויר, וכן להפסקות לצורך שימוש בחדר שירותים. הפסקות אלו הן חלק משעות העבודה המזכות בשכר, בהתאם לסעיף 1 לחוק.
לעומת זאת, במקרים מסוימים לעובד ישנה גם זכאות להפסקות ארוכות יותר במהלך יום העבודה, שאינן נחשבות כשעות עבודה ואינן מזכות בשכר. לעניין זה יש להבחין בין עובדי עבודת כפיים לעובדים שאינם עובדי כפיים.
כאשר מדובר בעובדי עבודת כפיים, חל סעיף 20 לחוק, ולפיו ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה של חצי שעה לפחות. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות. זה הדין גם לגבי נוער עובד, לפי סעיף 22 לחוק עבודת נוער, תשי"ג-1953.
כאשר מדובר בעובדים שאינם עובדי כפיים, חל "ההיתר הכללי בדבר הפסקות בעבודה שאיננה עבודת כפיים", שלפיו:
עובד בשבוע עבודה של 5 ימים- מותר להעסיקו תשע שעות ליום ללא הפסקה.
עובד בשבוע עבודה של 6 ימים- מותר להעבידו 8 שעות ליום ללא הפסקה.
ביום שלפני מנוחה שבועית (כגון שישי) וביום שלפני חג מותר להעבידו שבע שעות ללא הפסקה.
יצויין כי במידה ויש לעובד הסדר מטיב לעניין זה, יחול ההסדר המטיב על העובד.
לסיכום,
בערב חג שהוא יום עבודה של שש שעות ומעלה, עובד כפיים זכאי להפסקה (שלא בשכר) למנוחה ולסעודה ל-3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה של חצי שעה לפחות.
לעומת זאת, לעובד שאינו עובד כפיים, מעסיק אינו חייב לתת כלל הפסקה בערב חג שהוא של שש או שבע שעות עבודה (למעט הפסקות בשכר הניתנות לצורך החלפת כוח ואויר, וכן להפסקות לצורך שימוש בחדר שירותים).
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ