האם התקנת מצלמות בעבודה תיחשב הרעה מוחשית המזכה בפיצויי פיטורים?

האם התקנת מצלמות בעבודה תיחשב הרעה מוחשית המזכה בפיצויי פיטורים?

תשובה:

לפי ההלכה הפסוקה, על מנת להוכיח זכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) על העובד לעמוד בשלוש משוכות:

האחת, להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית" בתנאי עבודתו, או "נסיבה אחרת" שבשלה אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו.

השנייה, להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר.

השלישית, להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר, והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה ככל שהיא ניתנת לתיקון.

האם התקנת מצלמות בעבודה מקיימת את התנאי הראשון לצורך זכאות לפיצויי פיטורים, ומהווה הרעה מוחשית?

התקנת מצלמות בעבודה מהווה שינוי בעבודה העלול לגרום חוסר נוחות לעובדים ותחושה של פגיעה בפרטיותם ובמרחבם האישי בעבודה. שינויים במקום העבודה, בסדרי העבודה ובתנאי העבודה, הפוגעים בעובד (בין שמדובר בשינויים כלליים ובין שמדובר בכאלה החלים ומשפיעים על עובד בודד), וכן פגיעה אישית בעובד על רקע דעותיו או מוצאו ועניינים מהותיים נוספים, הוזכרו בפסיקה כנסיבות שעלולות להוות צידוק מספיק לעובד להתפטר מעבודתו ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים. עם זאת, הפסיקה הדגישה כי נסיבות אלו חייבות להיות משמעותיות ולא כל שינוי בסדרי עבודה מצדיק התפטרות בדין פיטורים.

כמו כן, הפסיקה ציינה, כי לא אחת יקרה שעובד יראה את עצמו נפגע מהיחס אליו, הן מצד מעביד והן מצד חבריו לעבודה, אך לא בכל מקרה או שרשרת של מקרים, הגורמים לעובד אי-שביעות רצון, או מורת-רוח, יש לראות עילה המצדיקה את התפטרותו עם זכות לפיצויים, מכוח סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים (דב"ע לג/34 – 3 ארנה קורנבליט נ' א' רוזנגרטן בע"מ, ניתן ביום 10.4.73 בבית-הדין הארצי לעבודה).

בפסיקות שנוגעות להתקנת מצלמות בעבודה, בתי הדין מביאים בחשבון מספר קריטריונים לצורך הכרעה האם התקנת המצלמה במקום העבודה, מהווה הרעה מוחשית המזכה את העובדים בפיצויי פיטורים בהתפטרות. יודגש, כי כל מקרה מוכרע לפי מכלול נסיבותיו של המקרה הספציפי. נציין כי ככל שהתקנת המצלמות פוגעת בצנעת הפרט של העובד, במרחבו האישי בעבודה ובתפקודו התקין,  וככל שאין מטרתה הגנה על אינטרס לגיטימי של המעביד, בתי הדין יטו לראות את התקנת המצלמות כהרעת תנאים מוחשית.

להלן הקריטריונים החשובים שנלקחים בחשבון:

הקריטריונים:

מעידים כי התקנת המצלמה

אינה מהווה הרעה מוחשית

מעידים כי התקנת המצלמה

מהווה הרעה מוחשית

סוג המצלמה

מצלמה גלויה

מצלמה נסתרת

ידיעת העובד

העובד ידע על התקנתה

העובד לא ידע על התקנתה ולא ידע שהוא מצולם

מיקום התקנת המצלמה

הותקנה בחללים הפתוחים בעבודה, באזורים הציבוריים ללקוחות או לכלל העובדים

הותקנה בסביבת עבודה פרטית

היקף הצילומים ומשכם

היקף הצילומים ומשכם קשור להתנהלות העסק

היקף הצילומים ומשכם גולשים אל מעבר לנחיצות לצורך ניהול העסק

הסיבה להתקנת המצלמה

התקנת מצלמות מסיבות לגיטימיות כגון הגנה על העובדים ועל תכולת המשרד, מניעת עבירות פליליות מצד לקוחות ועברות משמעת מטעם העובדים

ללא סיבות לגיטימיות

 

 

דוגמאות לפסיקות עדכניות בנושא זה:

1.      במקרה של התקנת מצלמות במשרד הנהלת חשבונות, נפסק כי התקנת מצלמות בחללים הפתוחים בעבודה אינה מהווה הרעה מוחשית. פסיקה זו התייחסה לנסיבות הספציפיות באותו מקרה ובייחוד לכך שהמצלמות הותקנו בחללים הפתוחים ומתוך אינטרס של המעביד למנוע מקרי אלימות ולהגדיל את ביטחון העובדים והעסק (ס"ע 15540-09-09 זהבית מלול נ' רוני עמר שרותי הנהלת חשבונות בע"מ, ניתן ביום 3.2.2013 בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה).

2.      לאחרונה, הגיע לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מקרה אשר נוגע לעובדת שעבדה כמוכרת בחנות אופטיקה במשך 9 שנים, והתפטרה. תשעה חודשים לפני התפטרות העובדת, הוצבו מצלמות גלויות בחלל החנות. העובדת טענה כי התקנת המצלמות במקום העבודה מהווה הרעת תנאי עבודה בנסיבות בהן לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה ולכן התפטרותה מזכה אותה בפיצויי פיטורים. לטענתה, התקנת המצלמות בחנות, גרמו לפגיעה בפרטיותה ולמעקב של המעסיק אחריה, שהוביל להערות על תפקודה.
בית הדין קבע, כי התקנת מצלמות בנסיבות אותו מקרה אינה מהווה הרעה מוחשית המזכה את העובדת המתפטרת בפיצויי פיטורים.
השיקולים שהובילו את בית הדין להכרעה זו, היו, בין היתר:

  • המצלמות שהותקנו היו גלויות

  • המצלמות הוצבו בחנות באזור הציבורי הפתוח ללקוחות ולעוברים ולשבים

  • המצלמות הותקנו מסיבות לגיטימיות. המצלמות משמשות כלי למניעת גניבות בחנות כאמצעי הרתעה, כאמצעי אכיפה וככלי ניהולי מודרני.

  • העובדת ידעה על התקנת המצלמות לפחות 9 חודשים טרם הגישה את מכתב ההתפטרות

באשר לטענת העובדת לפיה באמצעות המצלמות מבצע המעביד מעקב אחריה, קבע בית הדין כי פיקוח על העובדים הינו אינטרס לגיטימי של המעביד. נפסק, כי אין הבדל בפועל בין מצב שבו מעסיק מציב מנהל קפדן בחנות אשר מעיר לעובדים אשר לדעתו מתבטלים לבין מצב שבו מעסיק מציב מצלמות ומעיר טלפונית לעובדים אשר מתבטלים לדעתו. ההחלטה האם להציב מנהל בשטח או שמא להציב מצלמות (גלויות וממוקמות באזורים ציבוריים) ולפקח מרחוק על העובדים הינה פררוגטיבה של המעסיק, כאשר בכל מקרה, פיקוח של מעסיק כדוגמת המקרה הספציפי אינו מהווה "מעקב אסור" או "חדירה לתחום הפרטיות".
בנוסף ציין בית הדין כי אף אם היה מקבל את טענת העובדת לפיה התקנת המצלמות מהווה הרעה מוחשית, הרי שפרק הזמן שבו העובדת השתהתה (תשעה חודשים) מהרגע שנודע לה על התקנת המצלמות ועד אשר הודיעה על התפטרותה, מלמד כי העובדת השלימה עם תנאי העבודה החדשים.
לאור כל האמור, נדחתה טענת העובדת לפיה התקנת המצלמות בחנות מהווה הרעה בתנאי העסקתה או נסיבות בהן לא יכלה התובעת להמשיך בעבודתה, ובית הדין פסק כי העובדת אינה זכאית לפיצויי פיטורים.

 

 


המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

X
X

מסמכים מקושרים

שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה קרא עוד ...
שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת העבודה- האם ומתי מהווה פגיעה בפרטיות קרא עוד ...
היעדרות ועבודה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה קרא עוד ...
שעות עבודה ומנוחה-סקירה מקצועית קרא עוד ...

מי שצפה במסמך התעניין גם

המידע המופיע באתר איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים אלא מידע כללי בלבד השימוש במידע הוא על דעת המשתמש בלבד ואנו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

כל הזכויות שמורות לחשב מערכות מידע (2012) בע”מ © אין להעתיק / להעביר / לשכפל תוכן מאתר זה ללא אישור בכתב מחברת "חשב"

Powered by: Power Marketing

Designed by: DigitalST

תפריט נגישות