שאלה:
עובד התפטר ובמהלך תקופת ההודעה המוקדמת הביא אישור מחלה על חלק מימי ההודעה המוקדמת. מה הדין? האם ספירת ההודעה המוקדמת נעצרת והעובד יהיה צריך להשלים את הימים או שמא יש חפיפה בין ימי המחלה המזכים בדמי מחלה לבין ימי ההודעה המוקדמת?
תשובה:
כשמדובר בהתפטרות, ניתן לחפוף בין מחלה להודעה מוקדמת.
בפסיקה ארצית נדון מקרה של עובד שהתפטר, ובימי ההודעה המוקדמת שבהם היה אמור לעבוד ולבצע חפיפה לעובד אחר, הוא לא הגיע מחמת מחלה. העובד לא השלים את תקופת ההודעה המוקדמת גם לאחר שהבריא. המעסיק ניכה את דמי ההודעה המוקדמת משכרו של העובד ובית הדין דן בשאלה האם הניכוי מותר.
בית הדין הארצי קובע כי בהתאם להוראות סעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת, שעניינו פיטורים והתפטרות בלא מתן הודעה מוקדמת, החובה של עובד לתת למעסיקו פיצוי על אי מתן הודעה מוקדמת אינה חלה על עובד, בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת. בית הדין מציין כי לפי האישורים הרפואיים שהציג, היהה העובד חולה בתקופת ההודעה המוקדמת. אין לדרוש מעובד להתייצב לעבודה, לרבות במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, כאשר הוא חולה והמציא על כך אישורי מחלה כדין (ראו גם חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 ותקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה),, תשל"ז-1976, שהותקנו על פיו). מאחר והוכח כי העובד לא היה כשיר לעבוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ומשך זמן משמעותי גם לאחריה, קובע בית הדין כי אין מקום לנכות את דמי ההודעה המוקדמת משכרו של העובד(ע"ע 38449-06-11 דיגיטל וריפיקיישן טכנולוגיות 2007 בע"מ נ' לב פוטיחה, ניתן ביום 23.12.2012 בבית הדין הארצי לעבודה).
לסיכום, כאשר עובד מתפטר ובמשך ההודעה המוקדמת הוא אינו כשיר לעבוד ומנצל ימי מחלה, ניתן לחפוף בין ימי ההודעה המוקדמת למחלה, ויחסי העבודה יסתיימו במועד המקורי. העובד לא יצטרך להשלים את ימי ההודעה המוקדמת לאחר תום מחלתו, או לשלם למעסיק פיצוי הודעה מוקדמת על הימים שבהם היה חולה וחפפו את ימי ההודעה המוקדמת, ולמעסיק אסור לנכות לעובד משכרו פיצוי שכזה.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ