פסיקה עדכנית: עובד שלא היתה מניעה שימשיך לעבוד כרגיל לאחר הלידה לא זכאי לדמי לידה במקום אשתו
ב"ל 9287-06-13 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי
ניתן ביום: 1.3.2015
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
פסק הדין נוגע לתביעה שהוגשה כנגד המוסד לביטוח הלאומי לתשלום דמי לידה. המקרה נגע לעובדת שילדה וחזרה לעבודתה כחודש וחצי לאחר הלידה, ובעלה התכוון לנצל את חופשת הלידה במקומה, והגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי לידה בעבור התקופה שנותרה לחופשת הלידה מתום ששת השבועות שבהם שהתה אשתו בחופשת לידה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו כיוון שלא היתה מניעה כי הבעל ימשיך לעבוד בעבודתו כרגיל גם לאחר הלידה.
השאלה שעמדה לדיון היא האם זכאי האב לדמי לידה. יש לציין כי מדובר היה בעובד שהינו מנהל פרוייקטים בחברת נדל"ן ומשתכר כ-18,000 ש"ח בחודש. הלכה למעשה רוב היום היה הבעל אברך שלומד תורה, ובהפסקות ובערב היה הבעל עובד בחברה.
הכרעת בית הדין:
מבחינה עובדתית, העובדת חזרה לעבודתה לאחר כחודש וחצי מהלידה, וקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) דמי לידה לתקופה זו. בעלה הגיש תביעה לתשלום דמי לידה לאב מחליף לתקופה שנותרה לחופשת הלידה. המל"ל דחה את תביעתו, ועל כך הוגשה תביעה זו.
בית הדין מציין כי חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 קובע את זכאותם של יולדת ובן זוגה לצאת לחופשת לידה, בהתקיים התנאים שנקבעו בחוק. מאחר שהמעביד איננו חייב לשלם לעובד / לעובדת שכר בתקופת היעדרותם בשל חופשת לידה, בסעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 נקבעה זכותו של כל אחד מההורים דמי לידה למשך תקופה מוגבלת שנקבעה בחוק, ובלבד שבתקופה הרלוונטית לתביעה היולדת / בן זוגה לא עבד/ה בשל ההריון או הלידה. בסעיף 56 לחוק נקבעה סמכותו של המל"ל לשלול את הזכות, וזאת בין היתר מקום שהוברר כי המבוטחת עבדה מחוץ לביתה בתוך התקופה שבגינה היא מבקשת דמי לידה.
בית הדין מציין כי בפסיקה ארצית כבר נקבע שגמלת דמי לידה היא מסוג הגמלאות מחליפות-ההכנסה, ועל כן, אין היא ניתנת לכל מבוטחת שילדה, אלא אך ורק למבוטחת שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. תכלית החוק היתה לספק רשת בטחון לאותם מבוטחים שנגרעה פרנסתם עקב הצורך לטפל בילד בתקופה הסמוכה ללידה, ולכן התנאי לזכאות לגמלה הוא כי הטיפול בילד בתקופת חופשת הלידה גרע מיכולתו של ההורה להתפרנס.
מחקירת האב על ידי חוקר המל"ל עולה כי מזה כ- 15 שנים הוא לומד בישיבה מדי יום בין השעות 08:00-13:00 בבוקר ובין השעות 16:00-19:00 אחר הצהריים (בגין לימודיו אלה משולמת לו מלגה חודשית כמקובל).
לטענת האב את עבודתו בחברת ארץ ומלואה (בגינה הוא מקבל שכר חודשי בסך 18,000 ₪) הוא נוהג לבצע בשעות הצהריים, בהפסקה שביום הלימודים בישיבה (בין 13:00 ל- 16:00) וכן בשעות הערב (אחרי השעה 19:00). מעדותו של האב עולה כי שעות עבודתו בחברת ארץ ומלואה גמישות לחלוטין, וכי בדרך כלל הוא נמצא במשרדים זמן מועט בכל יום. האב שותף בחברה ב50%.
מן העדויות עולה כי בתקופת חופשת הלידה הנטענת על ידו, האב לא התייצב ללימודים בישיבה כלל (לא בבוקר ולא בשעות אחר הצהריים). בית הדין מציין כי גם אם בשעות הבוקר, במקום לפקוד את ספסלי הישיבה נשאר האב בביתו על מנת להשגיח על התינוק, לא היתה כל מניעה כי בהמשך היום ימשיך בעבודתו כפי שהוא רגיל (בין השעות 14:00 ל- 16:00 וכן בשעות הערב), ואף יוסיף שעות עבודה נוספות שהרי בשעות אחר הצהריים, שלא כדרכו, האב לא התייצב ללימודים.
כמו כן, יום העבודה של אשתו מסתיים בשעה 14:00 ומעדותה עולה כי עם שובה הביתה היא נמצאת בבית עם הילדים ובעלה פנוי לשוב לעיסוקיו.
בית הדין התרשם כי בתקופת חופשת הלידה הנטענת לא נגרע מאומה מיכולתו של האב להמשיך ולהתפרנס כרגיל, בהתאם למתכונת העבודה שלו בחברת ארץ ומלואה ערב הלידה, בפרט בשים לב לכך שהפסיק ללמוד בישיבה ובכך התפנו לו כשמונה שעות מדי יום. כמו כן, האב לא סיפק כל ראיה אובייקטיבית שתוכיח את הפחתת היקף עבודתו בחברת ארץ ומלואה בפועל בשל הטיפול בילדו.
בית הדין התרשם כי ה"שכר" החודשי ששולם לאב מחברת ארץ ומלואה (בתקופה שלפני חופשת הלידה הנטענת) איננו נגזרת של עבודה בפועל, אלא שהוא נגזר ממעמדו כיזם של הפרויקט.
לסיכום, בית הדין מציין כי מהראיות עולה שבתקופת חופשת הלידה הנטענת לא היה כל שינוי של ממש במתכונת העבודה של האב בחברת ארץ ומלואה בשל לידת בנו, ולא היתה כל מניעה (ככל שהיא קשורה ללידה), כי ימשיך למשוך משכורת, בדיוק כפי שעשה ערב הלידה.
לנוכח האמור בית הדין דוחה את התביעה.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
