פסיקה ארצית עדכנית: צו ההרחבה בענף המסחר חל גם על נותני שרותים בענפים המצוינים בצו
ע"ע 2580-03-11 דורון נגר נ' ליטוס מחשבים בע"מ
ניתן ביום: 1.3.2015
ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין נוגע לעובד שהועסק כטכנאי מחשבים ולאחר כשמונה שנות עבודה פוטר. העובד הגיש תביעה לבית הדין האזורי לתשלום זכויות שונות, ובהכרעת בית הדין האזורי נקבע כי צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי בענף המסחר לא חל על הצדדים ולכן העובד אינו זכאי להפרש דמי גמולים כפי שתבע. העובד ערער על פסיקה זו, ובית הדין הארצי דן בפסיקה זו בשאלה החשובה האם צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המסחר חל גם על נותני שרותים (בענפים המנויים בצו, כגון מיחשוב) שאינם עוסקים ביבוא, יצוא או מסחר בסיטונות.
הכרעת בית הדין:
בית הדין הארצי מתאר את הרקע ההיסטורי למחלוקת בשאלה האם צו ההרחבה בענף המסחר חל גם על נותני שירותים. בשנת 1977 חתמו לשכת המסחר וההסתדרות על הסכם קיבוצי כללי, אשר תוקן מעת לעת. להסכם הענפי הוציא השר צו הרחבה, שכותרתו היא: "צו הרחבה בענף היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות". על פי הקבוע במבוא לצו ההרחבה, הוא חל על כל העובדים והמעסיקים: "… בענפי היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות, [ו]בשירותים ובענפים שבנספח מס' 1 להסכם הקיבוצי, ……., למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים, ומעבידיהם." ענף מספר 83 בנספח 1 להסכם הקיבוצי הוא "מחשבים".
בית הדין מפרט את ההיסטוריה של ההסכם הענפי ושל צו ההרחבה, ומציין כי היה הבדל בנוסח הצו בגלגוליו השונים, כאשר השוני בין נוסח המבוא לצו הראשון (1978) ובין נוסח המבוא לצו החדש (1988) הוא באות "ו" שצורפה למילה "בשירותים". כלומר, בנוסח הצו הראשון לא מופיעה ו' החיבור (לפני המילה "בשירותים") אך בנוסחו המעודכן היא מופיעה.
העיסוק של בית הדין ב-ו' החיבור ובהיסטוריה של צו ההרחבה, נובע מהצורך להכריע בשאלה האם צו ההרחבה הוצא גם ביחס לתחום השירותים, או שמא רק בתחומי היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות.
בית הדין מציין כי העובד במקרה שלפנינו הועסק בחברה שעיקר עיסוקה הוא במחשבים, בשירותי ייעוץ, התקנת רשתות ושירותי חומרה. לפי הכותרת לצו ההרחבה נדרש כי המעסיק יפעל באיזה מהתחומים הבאים: יבוא, יצוא ומסחר סיטונאי. אין מחלוקת על כך שהמעסיקה אינה פועלת באף אחד מתחומים אלו, אלא עוסקת בשירות בענף המחשבים.
לטענת העובד, את המבוא לצו ההרחבה יש לפרש כמתייחס גם לתחום רביעי – הוא תחום השירותים. המעסיקה דוחה את טענת העובד, וטוענת כי תחומי הפעילות אליהם מתייחס המבוא, ליתר דיוק הכותרת של צו ההרחבה, הם שלושה, בלבד: יבוא, יצוא ומסחר סיטונאי. בית הדין האזורי קיבל את עמדת המעסיקה, ולכן הוגש הערעור.
בית הדין הארצי מציין כי השאלה המונחת להכרעה בפסיקה זו, קרי – האם צו ההרחבה מתייחס גם לתחום השירותים, טרם הוכרעה לגופו של עניין ובצורה מנומקת. לשם הכרעה בשאלה זו, שיש לה השלכה רחבה החורגת מעניינם של הצדדים הישירים בהליך זה, הורה בית הדין על צירוף הארגונים שהם צד להסכם הענפי ועל צירוף המדינה שהוציאה את צו ההרחבה.
בית הדין קובע כי הצו הקובע הוא הצו החדש. הצו החדש מעדכן את המצב המשפטי ביחס לצווים הקודמים, ומתיישב מבחינת לשונו הברורה, הן עם אומד דעתם של הצדדים והן עם ההסכם הקיבוצי, הגורם והמקור ליצירת הצווים. לשונו הברורה של הצו החדש מובילה למסקנה משפטית אחת, לפיה צו ההרחבה חל גם על שירותי מחשוב, כשם שהוא חל על שירותים בכלל ככל שהם נכללים בענפים המצויים בנספח מס' 1 להסכם הקיבוצי.
בית הדין מציין כי בפרשנות זו תומכים גם הצדדים להסכם הקיבוצי, דהיינו, לשכת המסחר וההסתדרות וגם המדינה, שהיא האחראית להוצאתם של צווי ההרחבה.
פסק הדין קובע, כי יש לפרש את סעיף היקף התחולה בצו ההרחבה בהתאם לסעיף היקף התחולה בהסכם הקיבוצי, ואין בסיס לפרש את הדברים אחרת. לכן, את סעיף היקף התחולה בצו ההרחבה יש לפרש כחל בענפי היבוא, בענפי היצוא, בענפי המסחר בסיטונות, ובענף השירותים ללא כל קשר וזיקה למסחר בסיטונות.
לא למותר לציין כי קטגורית "השירותים" שונה במהותה משאר הקטגוריות החוברות איתה בכך שהקטגוריות האחרות, במהותן, עניינן מסחר טובין באופנים שונים, ואילו קטגורית השירותים עניינה מתן שירות ולא במסחר.
במקרה שלפנינו, המעסיקה עוסקת במתן שירות למחשבים. ענף המחשבים נכלל ברשימת הענפים שבהסכם הקיבוצי (ענף 83). לפיכך, מכיוון שצו ההרחבה כולל גם את ענף השירותים, חל הוא גם על המעסיקה ועובדיה.
בית הדין מדגיש כי למקרא רשימת הענפים עליהם יחול הצו, עולה באופן ברור כי הכוונה הייתה גם לשירותים. חלק מהענפים המפורטים בצו הם עיסוקים שמעצם טיבם וטבעם יכולים להיות שירותים בלבד. כך לדוגמא: השכרת רכב, השקעות, מחקר שווקים וחקירות מסחר, מעבדות, פיקוח תעשייתי ועוד. ענפים אלה הם ענפי שירותים ואינם יכולים להיחשב כענפי יבוא יצוא והמסחר בסיטונות.
לכן, משנקבע כי צו ההרחבה החדש חל על המקרה שלפנינו, זכאי העובד לכל הזכויות המוענקות לעובד מכוח ההסכם הקיבוצי, אותו הצו מרחיב. לקביעה זו יש השלכה ישירה לגבי זכותו של העובד לתשלום פיצוי בגין אי ביצוע מלוא ההפרשה לקופת גמל, כמתחייב מצו ההרחבה.
לכן, בית הדין קובע כי העובד זכאי לפיצוי בגין אי ההפרשה לקופת גמל לפי הוראות צו ההרחבה.
לפסק דין- לחץ כאן
הערת המחברת:
אם נסכם את תוצאות פסק הדין, הרי שצו ההרחבה בענף המסחר חל על המעסיקים הבאים ועובדיהם, אם יתקיימו לגבי המעסיק מספר תנאים מצטברים:
א. לא חל על העובד ומעסיקו הסכם קיבוצי
ב. המעסיק פועל באחד מהתחומים הבאים: יבוא, יצוא, מסחר סיטונאי, שירותים.
ג. המעסיק פועל באיזה מה"ענפים" המפורטים בנספח 1 להסכם הענפי (מפורטים 240 ענפים).
למסמכי הצו- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
