פסיקה עדכנית: זמן נסיעה לסניפים מרוחקים ייחשב זמן עבודה
ס"ע 6061-09-11 רפאל שגב נ' פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ
ניתן ביום: 31.10.2013
ערכאה: בית דין אזורי לעבודה בתל-אביב-יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית ב"חשב עבודה":
לפני בית הדין הגיעה תביעה של עובד שהועסק כמדריך ומאמן דיילות בחברה העוסקת בייצור, שיווק ומכירה של מוצרי קוסמטיקה, במסגרת תפקידו, העובד נסע לסניפים מרוחקים ברחבי הארץ.
העובד פוטר, ופנה לבית הדין בתביעה לתשלום שעות נוספות, לתשלום שכר עבודה עבור זמן הנסיעות שנסע למקומות מרוחקים לצורך עבודתו, ולתשלום זכויות נוספות.
החברה המעסיקה טענה כי העובד לא הועסק בשעות נוספות, כי לא ניתן לפקח על העובד, וכי תנאי ההעסקה כפי שסוכמו עם העובד אינם כוללים תשלום בעבור זמן נסיעה.
השאלה העיקרית שעלתה בפסק הדין היא האם זמן נסיעתו של עובד לסניפים מרוחקים ממקום מגוריו ייחשב כחלק משעות עבודתו של עובד.
ראשית, הכריע בית הדין בסוגיה הנוגעת לתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על העובד. בית הדין פסק כי ניתן היה לפקח על העובד, כפי שאכן בוצע הלכה למעשה: פיקוח באמצעות שיחות טלפון, באמצעות מעקב אחר הטלפון הנייד של העובד, וכן באמצעות חיבור רכב החברה ל"איתוראן" ולמנוי של כביש שש. לכן, חל על העובד חוק שעות עבודה ומנוחה.
לגבי השאלה האם השעות שבהם נסע לסניפים הן שעות עבודה המזכות בשכר, בית הדין קבע כי ככלל זמן הנסיעות מהעבודה אל הבית או מהבית אל מקום העבודה אינו חלק משעות עבודתו של העובד, אולם במקרה הזה הוכח על ידי העובד כי נדרש לעבוד כבר מביתו או מהדרך מאחר שנתבקש לשוחח עם הדיילות במהלך הנסיעה או מהבית, עוד בטרם הגיע לסניפים הרחוקים.
בית הדין קבע כי זמן נסיעתו של העובד לסניפים של המעסיק הנמצאים במקומות מרוחקים בארץ, כגון בראש פינה, נצרת, עפולה, חיפה, באר שבע, ים המלח, ייחשב זמן עבודה המזכה בשכר. ואולם, זמן נסיעת העובד בתחילת יום העבודה לסניף שנמצא במרכז הארץ לא ייחשב כזמן עבודה.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
