פסיקה עדכנית: אמירות משפילות לעובד על רקע גזעני מהוות אפליה המזכה בפיצוי כספי
סע"ש 45718-03-15 שלמה יוסף מקונן נ' מפעלי המקור בע"מ
ניתן ביום: 30.10.2016
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין נוגע לעובד עם וותק של חודש אחד, שהועסק בחברה שעיקר עיסוקה הינו בענף הדפוס. העובד הועסק במחלקת הכריכה ועבודתו התבצעה במשמרות אשר כללו שעות עבודה ארוכות. באחת ממשמרות הלילה הארוכות שביצע העובד, התגלעה מחלוקת בינו לבין מנהל העבודה במעסיקה, כאשר העובד יצא להפסקה באישור אך כשנקרא לחזור לעבוד לאחר מספר דקות, הוא סירב. במסגרת חילופי הדברים בינו לבין מנהל העבודה, נגח מנהל העבודה בפניו של העובד. לאחר שמנהל המשמרת הגיע למקום, ביקש העובד להתפנות לטיפול רפואי והוזמנה לו מונית. בזמן ההמתנה למונית, מנהל המשמרת זימן את העובד לחדרו ופנה אליו בצעקות גזעניות "מי אתה חושב שאתה בכלל; אתיופי מסריח; חושב שאתה חכמולוג גדול?; עוד איזה אתיופי לא מפותח". לאחר מכן העובד פונה לקבלת טיפול רפואי ובהמשך הגיש תלונה במשטרה כנגד מנהל העבודה שנגח בפניו.
השאלה העולה בפסק הדין האם בנסיבות אלו העובד זכאי לפיצוי בגין חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצוי בגין עוגמת נפש, וכן פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, כפי שתבע העובד.
הכרעת בית הדין:
מבחינה עובדתית, בהתאם לכל הראיות והעדויות, בית הדין מקבל את גרסתו של העובד לאירועים, ולא את גרסת המעסיקה שהכחישה את האלימות והאמירות הגזעניות, אך הסתירה מהמשטרה את דבר קיומן של מצלמות האבטחה ואף לא הציגה בבית הדין את מצלמות האבטחה שצילמו את האירועים.
בית הדין מציין כי המעסיקה לא טיפלה כנדרש בתלונתו של העובד על האלימות שהופעלה כלפיו, באופן התחייב מחובת תום הלב כלפי העובד ובאופן שיש בו באמת לנסות ולשרש התנהגות אלימה מצד מי מעובדיה. במיוחד שעה שמדובר בעובד הממונה על עובדים: כך למשל עולה כי מנכ"ל המעסיקה מיהר "לזכות" את מנהל העבודה מכל אשמה באופן שממנו משתמע כי תלונת העובד הייתה תלונת שווא וזאת בלא ששמע כלל את גרסת העובד.
לגבי תביעת העובד לפיצוי בגין אפליה, בית הדין מציין כי בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות מעוגן איסור החל על המעסיק להפלות בין עובדיו, בין היתר, על רקע גזע או לאום או ארץ מוצא. זאת, בין היתר, בהקשר של תנאי עבודה. אי לכך, נראה כי שעה שגורם הממלא תפקיד ניהולי אצל המעסיק משמיע כלפי העובד אמירות משפילות המתייחסות לגזעו או למוצאו, הרי שהתנהלות זו באה בגדר הפליה ומשליכה ישירות על יצירתם של תנאי עבודה לא הולמים במקום העבודה.
אשר לפיצוי הכספי שיש לפסוק, בית הדין מציין כי מדובר באמירות חמורות ביותר, אשר נשמעו מצד אחראי משמרת, קרי, מצד גורם שהיה ממונה על העובד, מצד גורם ניהולי בכיר יחסית במעסיקה. זאת בנסיבות שבהן המעסיקה הכחישה מכל וכל אמירות אלה ואיש מטעמה אף לא התנצל עליהן. בנסיבות אלה בית הדין מקבל את תביעתו של העובד לתשלום הסכום הנתבע בגין עילת ההפליה, שהינה לטעם בית הדין על הצד הנמוך, בסך של 30,000 ₪.
לגבי תביעת העובד לפיצוי כספי בגין עוגמת נפש, בית הדין מציין כי ההתנהגות האלימה כלפי העובד קיבלה למעשה ובאופן עקיף גיבוי מצד ההנהלה הבכירה של המעסיקה אשר לא חקרה כראוי את תלונותיו של העובד. לאור זאת ולאור חומרת הדברים, בית הדין מקבל את התביעה ואת סכום הפיצוי הנתבע בגין רכיב זה בסך של 40,000 ₪, שהינו גם כן בנסיבות העניין על הצד הנמוך.
לגבי התביעה לפיצוי בגין עילת לשון הרע, בית הדין דוחה את תביעה זו כי לא הוכח שאיש מבין העובדים שמע את הדברים הגזעניים שנאמרו לעובד.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
