פסיקה עדכנית: איסור פיטורי עובד במחלה חל גם כאשר העובד התייצב לעבודה למרות המחלה
ס"ע 6265-01-12 עו"ד רוזית קופר נ' עו"ד רן אורן
ניתן ביום: 4.5.2014
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין עוסק בתביעתה של עובדת, שהועסקה כעורכת דין, ופוטרה ממשרד עורכי הדין שבו עבדה. לטענת העובדת, המעסיק גרע מזכויותיה, והיא תובעת תשלום פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות וזכויות נוספות. כמו כן עותרת העובדת לפיצויים בגין עוגמת נפש ולפיצויים בגין פיטורים שלא כדין, מאחר ולטענתה פוטרה מעבודתה בעת שהיתה בחופשת מחלה.
לטענת המעסיק, העובדת איננה זכאית לפיצויי פיטורים מאחר והיא עשתה כל שלאל ידה כדי שתפוטר ותקבל פיצויים, וכן לנוכח העובדה שתפקודה הלקוי בעבודה, לטענתו, גרם נזקים למשרד. המעסיק טוען כי העובדת לא עבדה שעות נוספות ולכן אינה זכאית לגמול שעות נוספות. כמו כן מכחיש המעסיק כי פיטר את העובדת בעת מחלה.
הכרעת בית הדין:
לגבי הזכאות לפיצויי פיטורים:
בית הדין מציין כי מכיוון שאין מחלוקת כי העובדת פוטרה מעבודתה ע"י המעסיק, היא זכאית לפיצויי פיטורים. בין אם פוטרה בשל בקשתה לזכויותיה ובין אם פוטרה מאחר שהמעסיק לא היה שבע רצון מעבודתה, אין בכך כדי לשנות את העובדה כי פיטוריה של העובדת מזכים אותה בפיצויי פיטורים.
טענתו של המעסיק כי העובדת עשתה כל שלאל ידה על מנת שהמעסיק יפטרהּ וזאת כדי שתוכל לפתוח משרד משל עצמה, הוכחה כלא נכונה משהעובדת לא עוסקת עוד במקצוע עריכת הדין לאחר שפוטרה ע"י המעסיק.
טענותיו של המעסיק כלפי העובדת לגבי התנהלות ותפקוד העובדת אינן עולות כדי הפרת משמעת חמורה אשר יש בה כדי להפחית את פיצויי הפיטורים או לשלול אותם. זכותו של כל מעביד לפטר את עובדו אם אין הוא שבע רצון מקצב עבודתו או מאיכות עבודתו, אולם עליו לשלם את פיצויי הפיטורים.
לגבי הזכאות לגמול שעות נוספות:
בית הדין מציין, כי תיקון 24 לחוק הגנת השכר, שנכנס לתוקפו ביום 1.2.09, הסדיר את חובת המעביד לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם.
כמו כן, לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, המעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות העבודה באופן שוטף וחייב לכלול רישום שעות עבודה בפועל.
סעיף 26ב' לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע:
"בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה".
בית הדין מציין כי המעסיק לא ערך דו"ח נוכחות כדין על אף שבתלושי השכר נערך רישום של מספר שעות העבודה וימי העבודה. משלא הוצגו דו"חות נוכחות לתקופה זו, בית הדין העריך מתוך הנסיבות כי העובדת ביצעה בממוצע שעה נוספת אחת בכל יום עבודה, ופסק לה גמול על כך.
לגבי טענת העובדת על פיטורים במחלה:
העובדת חלתה במחלת הנשיקה והוצאו לה תעודות מחלה לסירוגין במשך תקופה של חמישה חודשים. במהלך חודשים אלו היא פוטרה. בית הדין מציין, כי העובדת, אשר חלתה במחלת הנשיקה, המלווה בעייפות כרונית, התייצבה לעבודה למרות אישורי המחלה שהיו באמתחתה, מאחר ששמירה על מקום עבודתה הייתה חשובה לה. ככל הנראה אכן תפוקתה של העובדת פחתה בשל מחלתה.
על פי סעיף 4 א' לחוק דמי מחלה (תיקון משנת 2010) חל איסור על מעביד לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה. בית הדין מציין כי איסור הפיטורים יחול קל וחומר בענייננו, עת העובדת התייצבה לעבודה, למרות אישורי המחלה שהיו לה.
לפיכך פסק בית הדין כי על המעסיק לשלם לעובדת פיצוי בגובה משכורת אחת (6,750 ₪) בגין פיטוריה במהלך מחלתה.
יש לציין כי מדובר בפסיקה אזורית שהיא מנחה ולא מחייבת.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
