פסיקה ארצית עדכנית: יש להפריש זכויות סוציאליות משעות עודפות כאשר הן מהוות חריגה קבועה מהיקף המשרה
ע"ע 19734-11-10 מדינת ישראל נ' הרשקוביץ שריקה (גרינברג) ואח'
ניתן ביום: 7.9.2014
ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין הינו ערעור שהגישה המדינה על פסק דין חלקי שפסק בית הדין האזורי בחיפה. המקרה עסק באחיות שהועסקו במשרה חלקית בבי"ח רמב"ם שבבעלות המדינה. העובדות הגישו, כל אחת בנפרד, תביעה הנוגעת לקביעת היקף משרתן בפועל והזכויות הנגזרות ממנה, ובכלל זה זכויות הפנסיה, שלטענתן שונה בתכלית השינוי מתקן משרתן. לטענתן, העסקתן במשרה חלקית מנוגדת לדין ולכן יש לחשב את זכויותיהן לפי היקף משרתן בפועל.
לטענת המדינה, שהיא המעסיקה, העסקתו של עובד במשרה חלקית בשעות עודפות מותרת, כפי שמותרת העסקתו של עובד במשרה מלאה בשעות נוספות, ואין משמעות הדבר כי העסקה שכזו היא פיקציה.
השאלה העיקרית שעלתה בפסק הדין היא האם יש לחשב את הזכויות הסוציאליות של העובד לפי היקף המשרה שנקבע לו, או לפי שעות העבודה בפועל, כולל שעות עודפות.
הכרעת בית הדין הארצי:
בית הדין הארצי מציין כי אין חולק שהעסקה במשרות חלקית היא אפשרית. לעיתים הדבר מתחייב מצרכי העבודה, ולעיתים הדבר אף עונה על צורך של העובד עצמו. אין גם חילוקי דעות כי חריגה מהיקף משרה חלקי – קרי, העסקה ב"שעות עודפות" – אפשרית, מקום שצרכי העבודה מחייבים זאת. העסקה שכזו לא בהכרח מלמדת על פיקציה. יחד עם זאת, יש להיות ערים לכך שהעסקה בשעות עודפות "מקפחת" את העובד. זאת מן הטעם שבגין שעות עבודה אלה, ככלל, אין הוא צובר זכויות סוציאליות, ובכלל זה זכויות לפנסיה, חופשה וכיוצ"ב. אכן יתכן והצדדים ליחסי העבודה יקבעו אחרת, כגון שגם על שעות עודפות ישולמו זכויות סוציאליות אלה ואחרות, ובכך יצומצם "הקיפוח".
עוד מציין בית הדין הארצי כי אין לגזור גזירה שווה בין "שעות עודפות" לבין שעות עבודה שמעבר למשרה מלאה – המכונות "שעות נוספות" . אכן עבודה בשעות נוספות לא מזכה בזכויות סוציאליות, אך יש שני טעמים לכך שלא ניתן לגזור גזירה שווה בין השתיים: הראשון, בעוד שעל שעות עודפות משולם לעובד במשרה החלקית שכרו הרגיל בלבד, על שעות נוספות מתוגמל העובד בשכר העולה על שכרו הרגיל (125% או 150%, לפחות – לפי העניין); השני, בדין הישראלי מוסדרות הזכויות הסוציאליות עד ל"תקרה" של משרה מלאה. עבודה מעבר למשרה המלאה אינה מזכה בזכויות סוציאליות. הדבר אינו בבחינת "גזירת הגורל", אלא פרי מוסכמה שקיבלה ביטוי בנורמות השונות שיצרו הצדדים הקיבוציים ליחסי העבודה והמחוקק עצמו. בצד יצירת התקרה כאמור, השאיפה היא שהעובד ימצה את הזכויות הסוציאליות שלו עד לאותה תקרה. העסקת עובד, באופן קבוע, מעל היקף משרתו החלקית מבלי להסדיר את זכויותיו הסוציאליות בגין ההעסקה העודפת – מעבר לזה שהיא עלולה להוות למעסיק תמריץ שלילי להעסקה במשרה מלאה, פוגעת בצבירת הזכויות הסוציאליות האפשריות עד לאותה תקרה.
נוכח הערות אלו, קובע בית הדין את העקרונות הראויים לבחינת הסוגיה: הראשון, האם מדובר בחריגה קבועה מהתקן; והשני, מה מידת החריגה. התשובה לשאלה איזה היקף עבודה ייחשב "חריגה קבועה" תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. על מנת לענות על השאלה, האם עובד במשרה חלקית הועסק "באופן קבוע" מעל תקן משרתו יש לבחון תחילה האם מדובר בעובד ששעות עבודתו קבועות או שמא מדובר בעובד במשמרות (או שעות) משתנות. במקרה הראשון הבדיקה קלה יותר. במקרה האחר יש לבחון את הסיבות להיקף החורג, אך גם את הממוצע החודשי או השנתי, גם את "המכנה המשותף" הנמוך, וכיוצ"ב בדיקות. רק לאור מכלול הנתונים יש לקבוע האם ההעסקה החורגת היא העסקה קבועה מעל התקן אם שמא מדובר בחריגות אקראיות שהן בבחינת שעות עודפות.
באשר למידת החריגה, מציין בית הדין כי גם זו מושפעת ממתכונת העסקתו של העובד. למשל עובד שמדי יום מועסק 1/2 שעה מעבר לתקן משרתו החלקית (5 שעות במקום 4.5 שעות), לא ברור מדוע לגביו אין לקבוע כי משרתו היא בתוספת 1/2 השעה האמורה. לגביו לא בהכרח נדרש לאמת המידה של חריגה "בהרבה". מנגד, עובד שעובד במשמרות, במקום שבו יש קושי להתאים בין היקף המשרה החלקי לבין המשמרות, סביר כי פה ושם תהיה אי התאמה בין היקף ההעסקה בפועל לבין התקן. אלא שעל פני ציר הזמן, מצופה כי אי ההתאמה תפעל לשני הכיוונים.
בהתאם לעקרונות אלו בחן בית הדין את היקף המשרה של כל אחת מהעובדות, והחזיר את עניין זה לבית הדין האזורי להשלמות הנדרשות בהמשך לקביעות בפסק דין זה.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
