פסיקה ארצית עדכנית: חזקה שבעל נכס שבו נמצא עובד זר הוא המעסיק, אלא אם הוכחה התקשרות אמיתית עם קבלן משנה
ע"פ 34420-05-12 גדעון חפצדי נ' מדינת ישראל
ניתן ביום: 6.3.2015
ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית:
פסק הדין הינו ערעור על פסיקת בית הדין האזורי בירושלים אשר הרשיע את המעסיק בעבירה של העסקת עובד זר בניגוד לחוק עובדים זרים.
המעסיק הוא בעלים של דירה, אשר במהלך ביקורת של משטרת ישראל נמצא בה עובד זר אשר לא היה לו כל היתר לעבוד בישראל. נגד המעסיק הוגש כתב אישום. המעסיק טען כי מעולם לא העסיק את העובד הזר, והעבודות בוצעו על ידי קבלן אשר עימו התקשר. לדבריו, אם עבד העובד הזר במקום הרי שהיה זה בשירותו של אחר. המעסיק הוסיף וטען כי העובד הגיע ליטול מסגרת חלון אלומיניום אשר הקבלן הותיר במקום לפני סיום העבודות.
בית הדין האזורי קבע בהכרעת הדין כי העובד הזר נתפס בדירת המעסיק, ומאחר והמעסיק לא נתן כל פרט מזהה של ממש על מנת שניתן יהיה לאתר את הקבלן (ככל שהיה כזה) – הרי יש לראות את המעסיק כמי שהעסיק את העובד הזר.
המעסיק ערער על הכרעת הדין וביקש להביא כתצהיר את עדותו של העובד הזר לפיה הוא לא הועסק אצלו.
הכרעת בית הדין:
בית הדין הארצי קובע כי בית הדין האזורי צדק בהרשעת המעסיק. בזמן אמת, העובד נצפה בעת שיצא מהבניין בעודו אוחז בידו מסגרת חלון אלומיניום. לבקשת המפקחים הפנה אותם העובד למקום שממנו נטל את החלון, הוא דירת המעסיק. המעסיק טען בבית הדין כי העובד הכניס את המפקחים לדירתו שבקומה הרביעית אף כי כלל לא עבד בשירותו אלא הועסק על ידי שכנו. לטענת המעסיק, בדירתו שהו באותה העת עובדי המיזוג, ובאותה התקופה לא העסיק קבלן אלומיניום. ואולם, בעדויותיו של המעסיק נמצאו סתירות.
בית הדין מציין כי שאלת קיומה של אחריות פלילית על בעל נכס נדונה בפסיקה ונקבעה חזקה המבוססת על ניסיון החיים, ולפיה מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין בעל הנכס או המחזיק בו לבין העובדים הזרים שנתפסו בנכס. עוד נקבע, כי משמתקיימת חזקה שכזו, עובר הנטל לסתור אותה לכתפי בעל החזקה.
מכאן, ככלל, חזקה היא שהמעסיק הוא בעל הנכס, אלא שאם קיימת התקשרות אמיתית להעברת ביצוע העבודות לאחר, תהא האחריות מוטלת על הקבלן המבצע את העבודות. הנטל לסתור את החזקה מוטל על המבקש להוכיח כי הוא אינו המעסיק, וכי קיימת התקשרות אמיתית למסירת העבודה נשוא המחלוקת לאחר.
בית הדין הארצי מציין כי המעסיק לא הצליח להרים את נטל ההוכחה ולהראות כי התקשר עם אחר לביצוע העבודות, וכי העובד הוא עובדו של אותו קבלן. למעשה עד היום נמנע המעסיק מלמסור את פרטי הקבלן באופן שניתן יהא לאתרו. על כן צדק בית הדין האזורי ביישמו את החזקה הפסיקתית שלפיה עובד הנתפס באתר וככל שלא יוכח אחרת, יש לראות את בעל הנכס כמעסיקו.
בקשר לבקשתו של המעסיק לחזור ולהביא בפני בית הדין את עדותו של העובד הזר, בית הדין מסרב לבקשה זו ממספר סיבות. ראשית, בתום פרשת ההגנה ביקש המעסיק לבחון אפשרות להביא עד נוסף מטעמו וניתנה לו האפשרות לעשות כן. עם זאת, למרות שממועד ההוכחות ועד למועד שבו נשמעו סיכומי הצדדים בעל פה, חלפו כחמישה חודשים, לא טרח המעסיק לבקש הבאתו של עד נוסף, לא את העובד הזר ואף לא את הקבלן. שנית, די היה בסתירות בגרסת המעסיק עצמו כדי לקבוע כי אין ליתן בהן אמון. שלישית, עד היום לא מצא המעסיק להציג את פרטיו של הקבלן באופן שיהא ניתן לאתרו, הגם שלטענתו, מצויים אלה בידיו ונמנע מלמוסרם רק כי לא נתבקש לכך. רביעית, עיון בתצהיר העובד מעלה כי רב הנסתר בו על הגלוי ובכל אופן אין הם מתיישבים עם גרסת המעסיק בעצמו.
לסיכום, בית הדין הארצי דוחה את הערעור וקובע כי הכרעת הדין אשר הרשיעה את המעסיק התבססה על מסכת ראיות ברורה המקימה את החזקה הפסיקתית של אחריות בעל נכס להעסקת עובד זר שנתפס בביתו, ואין מקום להתערב בה. משכך, הרשעתו בעינה עומדת.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
