הבנות חדשות בנוגע להסכם המסגרת וקיצור שבוע העבודה

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ושר האוצר משה כחלון, הגיעו להבנות משותפות במספר סוגיות מהותיות, בהן: הגדלת תוספת השכר לעובדי המדינה תמורת דחייה של חלק מהפעימות הקבועות בהסכם המסגרת, קיצור שבוע העבודה בישראל ל-42 שעות בכדי לשפר את האיזון בין עבודה לפנאי, ונוסחה שתקל על הכנסת טכנולוגיות חדשות למען העלאת פריון העבודה במדינה ושיפור השירות לאזרחים. 

הגדלת תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי ודחיית הפעימות הקבועות בהסכם המסגרת:

​בהמשך לדיונים עם יו"ר ההסתדרות ניסנקורן, שהתקיימו אצל מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ובהם נטלו חלק סגן שר האוצר יצחק כהן, הממונה על השכר ערן יעקב והממונה על התקציבים, שאול מרידור. הממונה על השכר והסכמי עבודה ערן יעקב ויו"ר ההסתדרותניסנקורן, חתמו על הסכם קיבוצי להגדלת תוספת השכר לעובדי המדינה ודחיית הפעימות הקבועות בהסכם המסגרת.

 סוכם כי הפעימות יידחו למועדים הבאים:

בסיכום בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות, עובדי המדינה יקבלו תוספת נוספת לפעימה האחרונה בגובה של 0.15% כתוספת שקלית (המשך המגמה לצמצום פערים בשכר) – מהלך שיביא את התוספת הקבועה בהסכם המסגרת האחרון ל-7.9%, במקביל לדחיית פעימות השכר של הסכם המסגרת, כאמור.

קיצור שבוע העבודה בישראל:

סוגיה נוספת שהוסדרה במסגרת ההבנות בין שר האוצר לבין יו"ר ההסתדרות, נוגעת לקיצור שבוע העבודה במשק הישראלי. בזכות המהלך ששותף לו גם שר העבודה והרווחה, חיים כץ, היקף שבוע העבודה במשק יעמוד על 42 שעות עבודה, במקום 43. על פי ההסכמות, קיצור שבוע העבודה יבוצע ללא הפחתה בשכר, וממועד כניסת השינוי לתוקף, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, במקום 186 כפי שזה כיום. משמעות המהלך היא העלאת התעריף השעתי לעובדים, והגדלת ערך השעה לעובדים המשתכרים משכר המינימום מ- 28.49 שקל ל-29.12 שקל. 

בנוסף, נוסחה להגמשת הכנסת טכנולוגיות חדשות במקומות עבודה במגזר הציבורי: 

הממונה על השכר והסכמי עבודה, ערן יעקב, ויו"ר ההסתדרות חתמו על הסכם קיבוצי שכולל נוסחה להגמשת ההכנסה של טכנולוגיות חדשות במדינה לא צורך במאבקים. הצדדים הסכימו כי התאמת מקומות העבודה לשינויים הטכנולוגיים תיעשה תוך חתירה משותפת להגדלת פריון העבודה ושיפור השירות לאזרח, ללא פגיעה בעובדים. 

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בירך על ההבנות ומסר: "ההסתדרות נרתמה לסייע למדינה על מנת להבטיח עמידה ביעדי התקציב. דחיית הפעימות נעשתה מתוך תחושת אחריות גדולה לחוסנה הכלכלי של החברה הישראלית ואני שמח כי מהלך זה מאפשר להגדיל במנה נוספת את שכר העובדים במגזר הציבורי, תוך הסטה לחלשים וחיזוק השינוי ההיסטורי שהבאנו בהסכם המסגרת האחרון. אני מודה לשר האוצר משה כחלון ולכל צוות משרדו על השותפות להבנות שמקדמות שינוי חברתי אמיתי". 

לגבי קיצור שבוע העבודה, ניסנקורן ציין כי: "העובדים בישראל עובדים הרבה יותר שעות מעמיתיהם במדינות המפותחות, והמהלך לקיצור שבוע העבודה הינו צעד נחוץ לקידום האיזון הראוי בין עבודה לפנאי, תוך יצירת השלכות חיוביות גם על פריון העבודה במשק. מהלך זה, אשר יביא גם להעלאת ערך השעה של העובדים במשק, צפוי להשפיע לא רק על עובדים במשרה מלאה, אלא גם על עובדים בהיקף משרה חלקי אשר יהיו זכאים לתעריף שעתי גבוה יותר מהיום. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות גם לשר העבודה והרווחה חיים כץ, על מעורבותו ועל פעילותו לקידום צו ההרחבה שבמועד החתימה יחיל את ההסכמות על כל המשק הישראלי". 

באשר להסכמות הנוגעות להכנסת טכנולוגיות חדשות, ניסנקורן הדגיש כי: "בשלוש השנים האחרונות, ההסתדרות הוכיחה פעם אחר פעם, כי היא בת ברית חשובה ומשמעותית למהלכים שמשפרים את השירות לאזרח ומגדילים את פריון העבודה במשק. ההתמודדות עם השינויים הטכנולוגיים מחייבת את הצדדים לפעול בשיתוף פעולה, תוך התחשבות הדדית, הן בצרכי העובדים והן בתרומה החשובה שהם נושאים להטמעה מוצלחת של הטכנולוגיה". 

שר האוצר, משה כחלון, אמר: " שוק העבודה בישראל מתאפיין בפריון נמוך ושעות עבודה מרובות. ההבנות אליהן הגענו במסגרת ההסכם לקיצור שבוע העבודה במשק יאפשרו לעובדים לאזן בין העבודה למשפחה, יגבירו את הפריון במשק ויביאו לשיפור בתנאי העובדים החלשים. מדובר בהסכמות שכוללות גם צמצום פערים במגזר הציבורי וכל זאת במסגרת תקציב אחראי. מדובר בצעד שיסייע למשק ולכלל העובדים בישראל"

הממונה על השכר, ערן יעקב: " שוק העבודה משנה את פניו נוכח השיפורים הטכנולוגים בתחומים רחבים. הסכם זה בא להתמודד עם אתגר זה ולאפשר הגדלת הפריון בעבודה ושיפור בשירות במגזר הציבורי ולרווחת הציבור, באמצעות הגמשת והכנסת טכנולוגיות חדשות וחדשנות לשירות הציבורי ללא מאבקים ארגוניים."