פסיקה עדכנית: רווחי קופת הגמל ברכיב הפיצויים שייכים למעסיק אם לא חל סעיף 14 על העובד

פסיקה עדכנית: רווחי קופת הגמל ברכיב הפיצויים שייכים למעסיק אם לא חל סעיף 14 על העובד

סע"ש 48489-04-14 אילנה קאטר נ' קרנות קורת לישראל-עמותה לפיתוח כלכלי

ניתן ביום: 14.12.2016

ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע

 

 

תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:

 

עיקר פסק הדין שבו נתמקד נוגע בשאלה המשפטית החשובה- למי שייכים הרווחים הנצברים ברכיב הפיצויים בקופת הגמל של העובד, ובהתאם לכך- כיצד יש לחשב את פיצויי הפיטורים לעובד ביחס לכספים הצבורים בקופה, על כל רכיביהם. כפי שעולה מפסק הדין, מענה לשאלה זו תלוי בשאלה האם חל סעיף 14 על ההפרשות שהופרשו.

פסק הדין נוגע לעובדת שהועסקה ככלכלנית במשך כשש שנים. העובדת והמעסיקה חלוקות בשאלה כיצד יש לחשב את פיצויי הפיטורים המגיעים לעובדת, ביחס לסכומים הצבורים בקופה.

העובדות הן שברכיב הפיצויים בקופה של העובדת צבורים 80,196 ₪. סכום זה מורכב מהפרשות המעסיק ברכיב זה שהופרשו לאורך השנים (בסך 66,373 ₪) וכן מרווחי הקופה. זכאותה המלאה של העובדת לפיצויי פיטורים (לפי נוסחת משכורת אחרונה כפול וותק) היא בסך 85,500 ₪. אין מחלוקת שהמעסיקה הפרישה בעבור העובדת רק בגין חלק חודשי עבודה ולא בכל תקופת עבודתה.

העובדת טוענת כי יש להפחית את הסכומים שהמעסיקה הפרישה ברכיב הפיצויים (ולא את כל מה שצבור בקופה ברכיב זה) מזכאותה המלאה לפיצויים, ולשלם לה את היתרה. כאמור, חלק מהסכומים המצויים בקופה מקורם ברווחים שעשתה קרן הפנסיה והעובדת מבקשת שלא להביאם בחשבון.

לטענת המעסיקה, עליה לשלם לעובד את ההפרש שבין החבות לפיצויים לבין ערך הפדיון של הסכומים הצבורים על חשבון פיצויי פיטורים בקופת הפנסיה (ערך זה כולל בתוכו את רווחי הקופה על הסכומים שהופרשו).

 

הכרעת בית הדין:

בית הדין מציין, כי בסיס המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה – לזכות מי יש לזקוף את הרווחים שצברה קופת הפנסיה ברכיב ההפרשות לפיצויי פיטורים והאם יש לקחת בחשבון את העובדה שהמעסיקה לא הפרישה בעבור העובדת בגין כל תקופת העבודה.

בית הדין קובע כי מבחינה עובדתית, העובדת החלה לעבוד לפני תחולת צו ההרחבה לפנסיה חובה, ובכל אופן העובדת בוטחה בהסדר מטיב ולכן צו ההרחבה לפנסיה חובה לא חל עליה. כמו כן, העובדת לא חתמה על האישור הכללי. לפיכך, סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים אינו חל על הצדדים. משכך, יש לראות בתשלומים לקופת הפנסיה ברכיב פיצויי הפיטורים כתשלום על חשבון פיצויי הפיטורים ולא במקומם. היינו, סכומים אלה אינם קניינה של העובדת עד למועד קיומו של אירוע מזכה אלא מהווים כספי חיסכון של המעסיק לצורך התחייבותו לתשלום פיצויי הפיטורים. ככלל, לו היו הסכומים המצויים בקופה פחותים מסכום פיצויי הפיטורים שלהם זכאית העובדת (הגם שהמעסיקה הפרישה במשך כל תקופת העבודה את התשלום כנדרש), חייבת היתה המעסיקה בהשלמת הפיצויים עד לשיעורם המלא. כך גם בכל הנוגע לחישוב מלוא הסכומים המצויים בקופה ברכיב פיצויי הפיטורים, יש לקחתם במלואם בחשבון פיצויי הפיטורים, הרווחים נזקפים על חשבון פיצויי הפיטורים והמעסיקה נדרשת להשלים אותם לסכום פיצויי הפיטורים המלאים.

בית הדין מדגיש כי עם חתימת צו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה, אימץ צו ההרחבה את הוראות סעיף 14 לחוק וקבע כי פיצויי הפיטורים יופרשו לקופת הפנסיה בשיטת "שגר ושכח" היינו, משהפריש מעסיק בגין רכיב פיצויי הפיטורים בשיעור 6% מהשכר (למשל), אין המעסיק זכאי להשבתם לידיו ואין הוא נדרש להשלמה אלא בשיעור של 28% מהפיצויים בלבד וזאת ללא כל קשר לביצועי קופת הפנסיה או לשינויים בשכר העובד (אם לשלילה אם לחיוב).

ואולם, אין זה המקרה שלפנינו, שכן על העובדת לא חל צו ההרחבה, כאמור, ולא חל סעיף 14. לפיכך, בית הדין מציין כי אמנם המעסיקה הפרישה בעבור העובדת רק בגין 73 חודשים ולא בגין כל תקופת עבודתה (94 חודשים), ובמקרה הרגיל היה על המעסיקה להשלים את החסר, אלא שזכאות העובדת לתשלום פיצויי פיטורים היא בשיעור הקבוע בדין, היינו, שכר חודש בעבור כל שנת עבודה. החישוב הנכון לפיצויי הפיטורים לעובדת שסעיף 14 לא חל על ההפרשות שהופרשו עבורה, הוא הפחתת הסכומים הנמצאים בקופה ברכיב הפיצויים מסכום הזכאות המלאה לפיצויי פיטורים, ואת היתרה על המעסיק להשלים.

במקרה שלפנינו, בחינת הסכומים המופקדים בקופה, מעלה כי השלמת החסר עומדת על הסך של 5,304 ₪ ומששילמה המעסיקה בגין השלמת פיצויי פיטורים סך של 5,180 ₪ עומדת היתרה שלה זכאית העובדת על סך של 124 ₪ בלבד.

בית הדין מוסיף, כי מטרת הפקדת כספים בקופה היא להבטיח שלמעסיק יהא כסף לשלם את פיצויי הפיטורים אם וכאשר ידרש לכך. אכן, ברגיל, אין רואים מקרים רבים של רווחי קופת פנסיה והגם שהייתה מתבצעת הפרשה מלאה, וכל עוד בא התשלום על חשבון פיצויי הפיטורים ולא במקומם, במקרה של חֶסֶר, היה על הנתבעת להשלימם. אין סיבה שהדין יהיה שונה מקום שההפרשות השביחו את עצמן.  כאמור, בנסיבות שבהם לא חל סעיף 14 על ההפרשות, משהקופה מהווה כעין חיסכון של המעסיק ומשהרווחים נזקפים לזכותו (וכך היו גם ההפסדים, במידה והיו כאלה), על המעסיקה להשלים ההפרש עד לשיעור הכספים המגיעים לעובדת בגין פיצויי הפיטורים המלאים, ובשיעור זה בלבד. דומה הדבר, להפקדת המעסיק בקופת פיצויים מרכזית, שם הנהנה מרווחי הקופה הוא המעסיק שהשקיע את הכסף ולא העובד שהכספים הופכים לשלו רק בשעת שחרורם והעברתם לידיו. כל עוד לא נגרע מהעובדת דבר על פי דין, אין לה כל יסוד להלין על כך.

 

לאור כל האמור קובע הית הדין כי העובדת זכאית להשלמת פיצויי פיטורים בסך של 124 ₪ בלבד.

 

לפסק הדין- לחץ כאן


המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

X
X

מסמכים מקושרים

טבלה מסכמת צבירת זכויות בתקופות של אי עבודה קרא עוד ...
זכאות עובד לדמי מחלה קרא עוד ...
שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה קרא עוד ...
תשלום שכר לעובדים בעבור "יום כיף" קרא עוד ...

מי שצפה במסמך התעניין גם

המידע המופיע באתר איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים אלא מידע כללי בלבד השימוש במידע הוא על דעת המשתמש בלבד ואנו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

כל הזכויות שמורות לחשב מערכות מידע (2012) בע”מ © אין להעתיק / להעביר / לשכפל תוכן מאתר זה ללא אישור בכתב מחברת "חשב"

Powered by: Power Marketing

Designed by: DigitalST