פסיקה עדכנית: לעובדת בשכר שהיתה בחל"ד וחל"ת במהלך השנה שקדמה לפיטורים, יש לחשב פיצויי פיטורים לפי 12 החודשים האחרונים שעבדה בפועל
ד"מ 28481-03-13 סיון בניזרי נ' ק.א.ר פרקט (1993) בע"מ
ניתן ביום: 1.3.2016
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין נוגע לעובדת שהועסקה חמש שנים כאשת מכירות, עד לפיטוריה. במהלך תקופת עבודתה, לעובדת שולמו רכיבים שכונו עמלות ושעות נוספות גלובליות, והמעסיקה לא הביאה בחשבון את רכיבים אלו בחישוב פיצויי הפיטורים של העובדת, ובשל כך הגישה העובדת תביעה זו.
השאלות העולות בפסק הדין הן:
- האם, מבחינה מהותית, רכיבי העמלות והשעות נוספות במקרה זה מהווים חלק משכר יסוד, ואז יש להפריש מהם פיצויים, או שהם מהווים תוספת המותנית בתנאי ואין להביאם בחשבון בחישוב פיצויי הפיטורים.
- כיצד יש לחשב פיצויי פיטורים לעובדת בשכר שהיתה בחופשת לידה ובחל"ת במהלך השנה האחרונה לפני פיטוריה.
הכרעת בית הדין:
לגבי הרכיב שכונה "שעות נוספות גלובליות":
העובדת טוענת כי את רכיב השעות הנוספות יש לכלול כחלק משכרה הקובע בתחשיב פיצויי הפיטורים, מאחר ומדובר בכיב שמהווה במהותו שכר יסוד.
בית הדין מציין כי בפסיקה נקבע כי המבחן העיקרי לצורך הכרעה בשאלה אם רכיב שכר מהווה תוספת אמיתית (ולא פיקציה) או 'חלק מהשכר הרגיל' הוא, האם התשלום (של התוספת) מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו מדובר, מתקיים בו אותו תנאי או גורם. עוד נפסק, כי לא ניתן ללמוד מהכינוי שניתן לאותו רכיב והעובדה שהסכום הכלול בשכר מכונה כ"תוספת" בשם כזה או אחר, אינו קובע את מהותו של אותו סכום. בהתאם לפסיקה, רכיב של תשלום גלובלי עבור ביצוע עבודה בשעות נוספות, אינו נחשב ל"פיקטיבי" כאשר הוא משולם באופן אמיתי בגין עבודה בשעות נוספות. נטל השכנוע כי תשלום מסוים המכונה "תוספת" מהווה חלק אינטגרלי משכר העבודה מוטל על העובד.
במקרה שלפנינו, לאור הראיות, בית הדין מגיע למסקנה כי הרכיב שכונה "ש.נ. גלובליות" לא היווה תוספת אלא חלק בלתי נפרד משכרה של העובדת ועל כן יש לכלול אותו בתחשיב פיצויי הפיטורים.
הנימוק להכרעה זו, היא שהעובדת לא עבדה בפועל בשעות נוספות. כמו כן, מכתב ההגנה ומן העדויות עולה כי מדובר בתוספת קבועה, ומן התלושים עולה כי תחשיבי המעסיקה לעניין זכויותיה של העובדת (דמי מחלה, פדיון חופשה שנתית ותמורת הודעה מוקדמת) נערכו בהתאם לשכר הכולל את רכיב השעות הנוספות. כמו כן עולה מהתלושים כי גם כאשר העובדת נטלה בחודש מסוים ימי חופשה, היא המשיכה לקבל את רכיב זה במלואו. בהתאם לפסיקה, כאשר ה"תוספת" בגין שעות נוספות גלובליות משולמת כאשר העובד שוהה בחופשה או מחלה, זהו שיקול המצביע על היות התוספת למעשה חלק מהשכר. בית הדין מציין כי גם תמורת ההודעה המוקדמת שקיבלה העובדת כלל את רכיב זה. כלומר, מדובר ברכיב שכר לכל דבר ועניין.
לגבי הרכיב שכונה "עמלות":
לטענת העובדת, מדובר ברכיב עמלות אישיות, שמהווה חלק מהשכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים. מנגד, לטענת המעסיקה אין לכלול את רכיב העמלות בתחשיב השכר הקובע לעניין פיצויי הפיטורים, שכן מדובר בעמלה בגין מכירות שביצעה העובדת בעת עמידה ביעדי מכירות שנקבעו לה בהסכם העסקתה, היות ועמלה זו הייתה מותנית בהצלחתה לעמוד ביעדים ספציפיים.
לאחר עיון ובדיקה פוסק בית הדין כי אף רכיב זה יש לכלול במסגרת תחשיב השכר הקובע לעניין תשלום פיצויי הפיטורים. בית הדין מציין, כי על מנת להכריע בשאלה האם "עמלות" מהוות חלק מהשכר הקובע לעניין תחשיב פיצויי פיטורים אם לאו, יש לבחון את מהות התשלום שנקבעת לפי כלל נסיבות העניין ולא על פי הכינוי שנתנו לו הצדדים. על פי לשון תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויי פיטורים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד– 1964, כאשר שכר העובד משתלם "כחלק מהפדיון" רואים את שכרו האחרון כשכר הממוצע של שנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים. בהתאם להלכה הפסוקה עמלות מכירה אישיות הן חלק מהשכר הקובע לפיצויים, וכבר נקבע כי עובד ששכרו משתלם בחלקו על פי מרכיב קבוע ובחלקו האחר בעמלות המחושבות על פי מחזור המכירות או הרווחים, יחושבו פיצויי הפיטורים על פי השכר בשני המרכיבים.
מחומר הראיות עלה, כי בהתאם לסיכום, עמלות המכירה שולמו לעובדת מהשקל הראשון, דהיינו, מדובר בעמלת מכירות במובנה הרגיל ולא בעמלה בגין יעדים או בונוס אישי. הלכה פסוקה היא, כי תשלום בונוס, פרמיה או שכר עידוד בסכום קבוע או מדורג, המשולם בגין עמידה ביעדים מעל לנורמה שנקבעה, אינו מהווה חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים. בענייננו לא נקבעה בפועל כל "מדרגה" או "נורמה" שרק מעליה משולמות עמלות, שכן בהתאם לסיכום, העמלות משולמות החל מהשקל הראשון.
זאת ועוד, חשבת השכר הקודמת של המעסיקה, שערכה את תחשיב פיצויי הפיטורים של העובדת, כללה בתחשיב את רכיב העמלות. כלומר, המעסיקה עצמה ראתה ברכיב העמלות חלק בלתי נפרד משכרה הקובע של העובדת. די בכך כדי לדחות את טענות המעסיקה בדבר אי הכללת רכיב העמלות בתחשיב השכר הקובע של העובדת לעניין פיצויי הפיטורים.
כלומר, בית הדין פוסק כי הן הרכיב שכונה "ש.נ. גלובליות" והן הרכיב שכונה "עמלות" היוו חלק בלתי נפרד משכרה הקובע של העובדת לצורך תחשיב פיצויי הפיטורים, ועל המעסיקה לשלם לעובדת הפרשי פיצויי פיטורים בשל רכיבים אלו שלא נלקחו בחשבון.
לגבי תחשיב פיצויי הפיטורים:
לאור האמור בתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויי פיטורים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, ככל ששכרו של העובד משתלם "כחלק מהפדיון" רואים את שכרו האחרון כשכר הממוצע של 12 החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים.
ואולם, במהלך 12 החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים, שהתה העובדת בחופשת לידה ובחופשה ללא תשלום. במקרה זה עולה השאלה האם יש לערוך את התחשיב לפיצויים לפי 12 החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים (קרי: 12 חודשים קלנדריים) או שמא לפי 12 חודשי העסקה בפועל.
בית הדין קובע כי במצב כזה, שבו במהלך התקופה של 12 החודשים הקלנדריים האחרונים להעסקת העובדת היא שהתה בחופשת לידה ובחופשה ללא תשלום, חישוב לפי חודשים קלנדריים אינו נכון ומחטיא את תכלית החוק והתקנות.
תכלית התקנה נועדה לקבוע לצורך תחשיב פיצויי הפיטורים, שכר ממוצע של עובד בתקופה מספיק ארוכה (12 חודשים) כך שהיא תשקף בצורה נכונה ככל הניתן את שכרו של העובד. קבלת עמדת המעסיקה לחישוב לפי 12 חודשים קלנדריים, תגרור מחד עריכת תחשיב המבוסס על תקופה קצרה יותר (שיש בה כדי לשקף בצורה פחות מדויקת את השכר לאורך זמן) ומאידך עלולה ליצור אפליה ולפגוע בשוויון ההזדמנויות בעבודה כאשר עובדת המשתכרת על בסיס עמלות תקבל פיצויי פיטורים מופחתים עקב יציאתה לחופשת לידה ובעקבותיה לחופשה ללא תשלום. ברי, כי עובדת כאמור היוצאת ממעגל העבודה למשך מספר חודשים תתקשה עם שובה להשתכר אותו שיעור ממוצע של עמלות אשר השתכרה קודם ליציאתה לחופשה ולכך אין לתת יד. תכלית תיקון מספר 46 לחוק עבודת נשים מיום 22.3.10 שהאריך את חופשת הלידה ל-26 שבועות במקום 14 שבועות שהיו עד לאותה עת, נועדה לעודד נשים לשהות בחופשת לידה ארוכה יותר. לו תתקבל פרשנות המעסיקה, יולדות לא תנצלנה את זכותן זו מחשש שזכויות עבודה שלהן תיפגענה ולא זו כוונת המחוקק.
בנסיבות אלו בית הדין קובע כי לצורך תחשיב פיצויי הפיטורים יש לכלול בשכר הקובע של העובדת את העמלות ל-12 חודשי העבודה בפועל הקודמים לפיטורים, ולא ל-12 החודשים הקלנדריים הקודמים לפיטורים.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
