שאלה:
עובד לא יהודי בחר לחגוג ימי חג יהודים. האם הוא יכול לשנות את בחירתו ולחגוג את חגי דתו?
תשובה:
המקור החוקי לעצם הזכות העומדת לעובד לא יהודי לחגוג את חגי דתו קבוע בפקודת סדרי השלטון והמשפט בסעיף 18(א): "לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם". כלומר, בפני עובד לא יהודי עומדת זכות הבחירה באם לחגוג את חגי דתו או את החגים היהודים. בכל מקרה, העובד לא יהיה זכאי לתשלום מעבר ל- 9 ימי חג בכל שנה קלנדרית.
לא נמצאה התייחסות של בתי הדין לעבודה לשאלה האם עובד לא יהודי יכול לשנות את בחירת הדת על פיה יהיה זכאי לדמי חג, ומכאן שלא קיימת פסיקה בנושא.
לדעתנו, העובדה כי אותה גישה של זכות בחירה ללא קביעת תנאים, לא רק בחגים, אלא גם ביום מנוחה שבועי: חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 בסעיף 7(ב)(2) קובע "לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או את יום הראשון או את יום השישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועי שלו. נראה כי אין מניעה לאפשר לעובד לא יהודי לשנות את בחירתו לפי המקובל עליו.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ