תשלום דמי ביטוח הבריאות החודשיים בא לידי ביטוי באמצעות בול המופיע בתלוש השכר של העובד, המונפק על ידי אגף שירות למעסיקים. העובד ובני משפחתו יכולים להציג בול זה בשירותי הבריאות הפלסטיני, על מנת לקבל שירותי ביטוח בריאות ברשות הפלסטינית.

בעקבות משבר הקורונה, החל מחודש מאי 2020, מעסיק של עובד פלסטיני שיש לו אישור לינה בישראל,  חייב לרכוש לבטח את העובד בביטוח רפואי בישראל ולספק לעובד מגורים הולמים.

על מעסיק של עובד פלסטיני להעביר מידי חודש לאגף שירות למעסיקים ברשות האוכלוסין וההגירה "יומן העסקה" המפרט את רכיבי השכר של העובד (המכיל את ‏כל ‏מרכיבי ‏השכר ‏של ‏העובדים, לרבות: ימי העבודה, שכר בסיס, שעות העבודה, תעריף שעת עבודה, ימי חג, ימי חופשה, ימי מחלה, ימי שימחה ואבל, נסיעות, מקדמות, שעות נוספות, מענקים, הבראה, ביגוד, חלף קרן השתלמות ועוד). אגף שירות למעסיקים יחשב את הניכויים מהשכר והתשלומים הסוציאליים וישלח למעסיק הודעת תשלום.

שכר העובד ישולם לעובד את השכר החודשי עד ליום ה-9 לכל חודש ואת התשלומים המשולמים באמצעות האגף לשירות מעסיקים עד היום ה- 15 לחודש בו קיבל את הודעת התשלום. לאחר התשלום האגף ינפיק תלוש שכר ואישור תשלום ביטוח בריאות (בול בריאות) עבור העובד. על המעסיק למסור את תלוש השכר לעובד.

אגף שירות מעסיקים ייחשב את שכר הנטו שעל המעסיק לשלם ישירות לעובד בכל חודש ואת ההפרשות והניכויים שעל המעסיק לשלם באמצעות אגף שירות מעסיקים. על המעסיק‏ לשלם‏ לעובד‏ ישירות את‏ שכר הנטו‏ החודשי, כפי שמופיע בהודעת אגף שירות למעסיקים עד היום ה-9 של החודש העוקב בהתאם לחוק. המעסיק יעביר את ההפרשות והניכויים עבור מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, היטל השוואה, ביטוח פנסיוני, וביטוח בריאות באמצעות אגף השירות למעסיקים. בנוסף, מעסיקים המעסיקים עובדים פלסטינים בענף הבנייה, יפרישו מכספם 0.8% משכר העובד עבור העמותה לקידום ענף הבניין, ויעבירו את הכספים באמצעות אגף שירות למעסיקים.

לריכוז הפרשות (מעסיק) וניכויים (עובד) משכר לעובדים הפלשתינאים המועסקים לחץ כאן

ככלל, עובד זר המועסק בישראל זכאי לאותם תנאי העסקה להם זכאי עובד ישראלי. בנוסף על תנאים אלו, לעובד זר זכויות מיוחדות ועל מעסיק של עובד זר חלות חובות מיוחדות ונוספות על אלה שמעסיק חייב לעובד ישראלי – כגון הזכות להסכם עבודה בכתב, לביטוח רפואי פרטי ולמגורים הולמים.

במאמר זה נציין את הזכויות החלות על כלל העובדים הזרים בישראל, אך יש לזכור כיזכויות העובדים מוסדרות גם בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה המקנים זכויות יתר (לדוגמא הסדרים קיבוציים המסדירים זכויות של עובדים בבניין, בחקלאות וכדו'). מאמר זה אינו מפרט את ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה החלים בענפי עיסוק מיוחדים, אלא רק את הדין הכללי. כמו כן, במידה והצדדים סיכמו על תנאים מטיבים, יחולו על העובד התנאים המטיבים כפי שסוכמו.

המאמר מבוסס על מאמר שפרסם משרד הכלכלה.

תנאים מוקדמים להעסקת עובד זר: כללי

​ניתן להעסיק עובד זר בישראל, רק אם מתקיימים כל התנאים הבאים:

• למעסיק יש היתר תקף, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, להעסיק את העובד הזר במקום העבודה שצוין בהיתר. ההיתר ניתן, על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, למעסיקים בענפי הסיעוד, החקלאות, הבניין, מסעדות אתניות, תעשייה ותשתיות. כמו כן ניתנים היתרים להעסקת מומחים בתחומי עיסוק שונים וכן במקרים מיוחדים. ההיתרים ניתנים בהתאם להחלטות הממשלה, המתקבלות מעת לעת.
• לעובד יש רישיון תקף לעבודה בישראל, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, המתיר לו לעבוד בענף הרלבנטי.
• המעסיק רשם את העובד הזר על שמו ברשות האוכלוסין וההגירה, לאחר תשלום אגרות כדין.

 פירוט בנושאים הקשורים להיתר העסקה, לאשרה ולרישיון עבודה בישראל, לאופן גיוס עובד זר לעבודה בענפי המשק השונים, וכן בעניין הזכויות והחובות, של המעסיק והעובד, ניתן למצוא באתר רשות האוכלוסין וההגירה וכן באתר משרד החקלאות.

 תיווך לעבודה והשמה בעבודה באמצעות "לשכה פרטית": כללי

"לשכה פרטית" – מי שניתן לו היתר לעסוק בתיווך כח אדם או בתיווך עובדים זרים לעבודה בישראל.

 תיווך בין עובד למעסיק לצורך עבודה והשמה בעבודה בישראל, לגבי חלק מהעובדים הזרים, נעשה באמצעות לשכה פרטית, האחראית גם למתן שירותים מסוימים לעובדים, לאחר שהושמו בעבודה, כגון: קבלת העובד בנמל התעופה והבאתו למקום העבודה, מתן מידע לעובד, המבקש לשנות את מקום העבודה, על מקומות עבודה רלבנטיים, או סיוע בהגשת בקשה לפיצוי בעקבות פציעה.

 תיווך עובד זר לעבודה בישראל בענפי החקלאות, הסיעוד והבניין נעשה בהתאם להסכמים בילטראליים בין מדינת המוצא של העובד לבין מדינת ישראל. פירוט לגבי הסדרי הגיוס בהתאם להסכמים הבילטראליים, לגבי כל אחד מענפי הכלכלה הרלבנטיים, באתר רשות האוכלוסין וההגירה.

תיווך לעבודה והשמה בעבודה באמצעות "לשכה פרטית": חובת רישום בלשכה פרטית

על עובדים זרים ומעסיקיהם, בענף הסיעוד, חלה חובת רישום בלשכה פרטית, שהינו אחד מתנאי ההיתר להעסקת העובדים בתחום זה.

 ניתן למצוא מידע בקשר לתפקידן של הלשכות הפרטיות, בתחום הסיעוד ובתחום החקלאות, באתר רשות האוכלוסין וההגירה.

חשוב לציין:

• מסירת מידע לעובד – על לשכה פרטית למסור לעובד הודעה הכוללת מידע לגבי זכויותיו, בנושאים אלה: התשלום שאותו רשאית לשכה פרטית לגבות מהעובד וכן כל מידע אחר שיש בו כדי לסייע בהגנה על זכויותיו ובמניעת ניצולו, לרבות: עיקרי זכויות העובד לפי הדין בישראל, מידע בדבר זהות המעסיק, תיאור העבודה, קיום אשרה ורישיון לישיבת ביקור בישראל, תקופת העבודה ואומדן השכר הצפוי לעובד בישראל.
• הגבלת תשלום – אסור לגבות מעובד זר, בישראל או מחוצה לה, במישרין או בעקיפין, תשלום כלשהו בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל, בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר וכן בקשר לתיווך עבודה. ואולם – לשכה פרטית, המתווכת עובד זר הנמצא מחוץ לישראל לעבודה בישראל, רשאית לגבות ממבקש העבודה תשלום בקשר לתווך העבודה וכן את עלות כרטיס הטיסה של העובד לישראל, בכפוף לכללים ולסכומים שנקבעו בחוק ובתקנות.
• שמירת ראיה לתשלום בקשר להליך הגיוס – חשוב שהעובד, המשלם סכום כלשהו בקשר להליך הגיוס לעבודה, ישמור על הקבלה. קבלה על תשלום בקשר להליך הגיוס, נדרשת על מנת לברר אם העובד התבקש לשלם תשלום בניגוד לחוק או בניגוד להסכם שבין ישראל ומדינת המוצא של העובד.

העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: כללי

ככלל, קבלן כח אדם אינו רשאי לעסוק במתן שירותי כח אדם של עובדים זרים, אלא אם כן ניתן לו היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים.

 יחד עם זאת, ניתן להעסיק עובד זר באמצעות קבלן כח אדם, אם בהיתר השהייה בישראל, שניתן לעובד, אין הגבלה לגבי המעסיק או מקום העבודה.

העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: ענף הבניין

​בענף הבניין, ניתן להעסיק עובדים זרים, רק באמצעות קבלני כח אדם שקיבלו היתר מיוחד לצורך זה. פירוט בנושא זה באתר רשות האוכלוסין וההגירה.

העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: ענף הסיעוד

עובדים המועסקים במתן טיפול סיעודי המהווה גמלת סיעוד, מועסקים באמצעות "חברת סיעוד" שקיבלה, מהמוסד לביטוח לאומי, היתר מיוחד לפעול בתחום זה.

 קורה שהעובד הזר עובד, אצל אותו מטופל, בחלק מהזמן במסגרת "גמלת סיעוד" (שעות הטיפול המוכרות על ידי הביטוח הלאומי), וכן בשעות שמעבר לגמלת הסיעוד. לגבי שעות הטיפול שמעבר לגמלת הסיעוד, רואים הן בחברת הסיעוד והן במעסיק בפועל כאחראים להענקת הזכויות לעובד ולתשלום שכרו.

 המעסיק בפועל יכול שיהיה המטופל עצמו, או אדם אחר המעסיק את העובד הזר לצורך מתן הטיפול במטופל כגון: קרוב משפחה של המטופל.

 לגבי שעות העבודה שאינן במסגרת גמלת הסיעוד המעסיק בפועל הוא האחראי להענקת הזכויות לעובד ולתשלום שכרו.

העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: הגבלת תקופת ההעסקה

​ככלל, אין להעסיק עובד באמצעות קבלן כח אדם, משך תקופה העולה על 9 חודשים רצופים. הגבלה זו לא חלה על העסקת עובד זר המועסק בענף הבניין, שבו ניתן להעסיק עובד זר, באמצעות קבלן כח אדם, לתקופה ארוכה יותר.

העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: איסור קבלת תשלום עבור שירותי קבלן כח אדם

קבלן כח אדם לא רשאי לקבל או לדרוש, בדרך כלשהי, מעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבוד אצלו, כל תמורה בעד שירותיו, או החזר של הוצאותיו.

 גם המעסיק בפועל לא רשאי לקבל או לדרוש מהעובד, בדרך כלשהי, תמורה, מלאה או חלקית, של סכומים ששילם לקבלן כח האדם בעד שירותיו, או כהחזר הוצאותיו.

 לפי החוק, חל איסור לגבות מעובד זר, בישראל או מחוצה לה, במישרין או בעקיפין, תשלום כלשהו בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל, בקשר לקבלת היתר להעסקתו וכן בקשר לתיווך עבודה.

העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: זכויות העובד הזר המועסק על ידי קבלן כח אדם

עובד זר ועובד ישראלי המועסקים באמצעות קבלן כח אדם, זכאים ככלל לאותם תנאי עבודה.

העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: חובות קבלן כח אדם כלפי העובד

קבלן כח אדם כמוהו כמעסיק לכל דבר ועניין וחלות עליו כל החובות המוטלות על מעסיק כלפי עובדו.

העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: קבלן כח אדם המפר את חובותיו  כלפי העובד הזר

עובד זר, שקבלן כח אדם אינו מקיים את חובותיו כלפיו, יכול לפעול בדרכים אלה:

1. לדרוש מהמעסיק בפועל לקיים את חובת קבלן כח האדם בנושאים אלה:

• לשלם לו את השכר המגיע לו
• לדאוג להסדרת הביטוח הרפואי שהוא זכאי לו
• לספק לו מגורים הולמים
• לקיים את החובה לבצע הפקדה לפיצויי פיטורים ופנסיה

2. להגיש תלונה לגורמים אלה:

• הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתעשייה
• מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

3. להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, למימוש זכויותיו​

העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: אחריות המעסיק בפועל לקיום החובה כלפי העובד

​​מעסיק בפועל חייב לקיים את החובות שלא קוימו על ידי קבלן כח האדם, בתום 21 ימים מהיום שבו נמסרה לו דרישת העובד בכתב, מיום הגשת התביעה ובמקרה שהעובד הגיש תלונה, מהיום שבו נמסרה למעסיק הודעה של מפקח לפי חוק עובדים זרים.

יצירת יחסי עבודה

להלן הכללים המיוחדים לגבי יצירת יחסי עבודה, החלים על העסקת עובד זר:

• ​​​חובת הסכם בכתב

אין להעסיק עובד זר, אלא אם כן המעסיק התקשר עמו בהסכם בכתב. את ההסכם יש לערוך בעברית ובשפה המובנת לעובד ולמסור לעובד העתק ממנו.

לפיכך, יש לחתום על ההסכם ולמסרו לעובד, כאמור לעיל, לפני תחילת העבודה בפועל.

תוכן הסכם העבודה:

 בהסכם העבודה נדרש לפרט את תנאי העבודה שסוכמו עם העובד (ראה להלן: כפיפות תנאי ההסכם לתנאי עבודה מחייבים), וכן פרטים נוספים אלה:

o        זהות המעסיק (לרבות כתובת ומספרי טלפון ופקס עדכניים)

o        זהות העובד (לרבות מספר זהות/מספר דרכון של העובד הזר)

o        תיאור התפקיד

o        פרטי השכר, רכיביו והצמדתו

o        מועד תשלום השכר

o        רשימת הניכויים מהשכר

o        פרוט תשלומי העובד והמעסיק עבור תנאים סוציאליים

o        תאריכי התחילה והסיום של העבודה

o        אורך יום העבודה הרגיל, שבוע העבודה הרגיל ויום המנוחה השבועי

o        תנאים בעניין היעדרות מעבודה בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה

o        פרטים לגבי ביטוח הבריאות והמגורים המסופקים על ידי המעסיק

o        מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתעשייה, ​דרכי הפניה לממונה וכן הזכות להגיש תלונות על הפרת זכויות העובד

 הסכמה על שינוי בתנאי העבודה:

הסכמה על שינוי בתנאי העבודה, שהתקבלה לאחר החתימה על הסכם העבודה (לרבות הסכמה לגבי הארכת תקופת העבודה), נדרש לתעד בכתב, בעברית ובשפה המובנת לעובד, במסמך המצורף כתוספת להסכם העבודה והחתום על ידי המעסיק והעובד.

רצוי שהמעסיק והעובד ישמרו, במשך כל תקופת ההעסקה, העתק של ההסכם וכן של כל תוספת להסכם, בשתי השפות, חתום על ידי העובד והמעסיק שניהם.

כפיפות תנאי ההסכם לתנאי עבודה מחייבים:

 הוראות הסכם העבודה, בדבר זכויות וחובות של העובד והמעסיק, כפופות להוראות "חוקי המגן", הקובעים תנאי עבודה מינימאליים מחייבים, וכן להוראות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה​.

 ההוראות שבהסכם העבודה יכולות להוסיף על זכויות העובד הקבועות בחוק, בהסכמים הקיבוציים ובצווי הרחבה, אך לא לגרוע מהן.

 לפיכך, אין תוקף להוראות בהסכם העבודה שמשמען ויתור על זכויות המוקנות לעובד בחוקי המגן או בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. כך גם אין תוקף להוראות בהסכם העבודה שמשמען ויתור על זכויות המוקנות לעובד לפי הסכם בילטרלי.

 כללים הנובעים מהסכמים בילטרליים:

לעניין יצירת יחסי עבודה, קיימים כללים הנובעים מהסכמים בילטרליים. פירוט נוסף בנושא זה, באתר רשות האוכלוסין וההגירה.

פטור ממתן "הודעה לעובד":

ככלל על המעסיק למסור לעובד, תוך שלושים ימים מיום תחילת העבודה, הודעה בדבר תנאי העבודה. עם זאת, מעסיק של עובד זר, אשר נתן לעובד הסכם עבודה בכתב כנדרש, פטור ממתן ההודעה.

תנאי עבודה

מעסיק חייב לקיים את כל החובות המוטלות עליו ביחסיו עם העובד, בלא קשר לשאלה אם העובד שוהה בישראל כדין.

 תנאי העבודה החלים על עובד ישראלי חלים גם על עובד זר. יחד עם זאת, ישנם תנאים מיוחדים החלים על העסקת עובד זר וכן כללים החלים על העסקת עובדים בתחומי משק, שבהם מועסקים עובדים זרים. למידע בנושא, תנאי העבודה החלים על עובד ישראלי לחצו כאן.

 תחומים שבהם קיימים כללים מיוחדים לעניין תנאי עבודה החלים על העסקת עובד זר:

• שעות עבודה
• היעדרות מעבודה
• שכר העבודה
• תשלומים נוספים ותנאים סוציאליים
• ניכויים מהשכר

שעות עבודה:

שעות עבודה רגילות

ההוראות בנושא שעות העבודה הרגילות החלות על עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר. יחד עם זאת קיימים, בענפי משק מסוימים, כללים מיוחדים בנושא זה.

כללים מיוחדים לגבי שעות עבודה רגילות בענפי עיסוק מסוימים:

• בענף הבניין - ככלל, שבוע העבודה בישראל הוא בן 42 שעות (החל מאפריל 2018). צו הרחבה קובע, כי בענף הבניין, שבוע העבודה יהיה קצר בשעה אחת משבוע העבודה הרגיל. לדוגמה -  אם שבוע העבודה בישראל יקוצר ויעמוד על 41 שעות, יהא שבוע העבודה בענף הבניין 40 שעות.
• בענפי החקלאות - צו הרחבה קובע, לגבי עובדים ומעסיקים בענפי החקלאות, כללים מיוחדים בדבר שעות העבודה הרגילות ויום עבודה מקוצר בחודשי הקיץ (החודשים יולי אוגוסט וספטמבר). בימים א'-ה' – עבודה של 7 שעות וביום ו' – עבודה של 5 שעות. על אף האמור לא יקבל העובד בעד שעת העבודה השמינית ביום עבודה מקוצר גמול עבור שעות נוספות. 
• בענף הסיעוד (עובד המתגורר בבית המטופל) - הכללים הרגילים לעניין שעות העבודה הרגילות והנוספות וכן לעניין המנוחה השבועית, לא חלים לגבי עובד המועסק בתחום הסיעוד והמתגורר בבית המטופל והם נקבעים בהתאם לנסיבות ספציפיות של ההעסקה ולמתכונת העבודה הכוללת של העובד. זאת מאחר ונקבע בפסיקה כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על עובדי סיעוד המתגוררים בבית המטופל. 

עבודת לילה

ההוראות בנושא עבודת לילה החלות על עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר. יחד עם זאת קיימים, בענפי משק מסוימים, כללים מיוחדים בנושא זה.

 כללים מיוחדים לגבי עבודת לילה בענפי עיסוק מסוימים:

• בענף הבניין - בעד 7 שעות עבודה בפועל בעבודת לילה, זכאי עובד  בענף הבניין, לתשלום שכרו הרגיל בעד 8 שעות עבודה ביום. 
• בענף הסיעוד (עובד המתגורר בבית המטופל) – הכללים הרגילים לעניין שעות העבודה הרגילות והנוספות וכן לעניין המנוחה השבועית, לא חלים לגבי עובד המועסק בתחום הסיעוד והמתגורר בבית המטופל והם נקבעים בהתאם לנסיבות ספציפיות של ההעסקה ולמתכונת העבודה הכוללת של העובד. זאת מאחר ונקבע בפסיקה כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על עובדי סיעוד המתגוררים בבית המטופל. 

 הפסקות

ההוראות בנושא הפסקות שלהן זכאי עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר, כגון הפסקה לצורך מנוחה וארוחה.

 מנוחה שבועית חופשת חג ושעות נוספות

ההוראות בנושא מנוחה שבועית, חופשת חג, עבודה בשעות נוספות ועבודה במהלך מנוחה שבועית וימי החג החלות על עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר. 

עובד שאינו יהודי – זכאי ליום מנוחה שבועי ביום המקובל עליו כיום המנוחה השבועי (ימי שישי, שבת, או ראשון), ולחופשת חג במועדים החלים על עובד יהודי או במועדים בהם חלים חגי עדתו, לפי המקובל עליו.

 חשוב לציין: בהודעה הניתנת לעובד, בתחילת העבודה אצל המעסיק, יש לציין מהו יום המנוחה השבועי של העובד. כמו כן,  על העובד להודיע למעסיק, בתחילת כל שנת עבודה, מה הם ימי החג שהוא בוחר בהם להיעדר מהעבודה. רצוי שהעובד יודיע על כך למעסיק מיד עם תחילת ההעסקה.

כללים מיוחדים בענף הסיעוד (עובד המתגורר בבית המטופל): 

מנוחה שבועית - הזכאות היא למנוחה שבועית של 25 שעות. 

עבודה ביום המנוחה השבועית וחגים - במקרים מיוחדים בהם יש הכרח להעסיק את העובד במהלך המנוחה השבועית אזי על המעסיק לשלם לעובד יום עבודה נוסף בערך של 150%, וזאת בנוסף למשכורתו הרגילה. יש לציין כי בית הדין הארצי קבע כי ככל שהעובד הזר לא היה במנוחה של 25 שעות רצופות אזי שהוא זכאי לגמול בגובה 150% משכרו השעתי הרגיל עבור הפרש השעות שבין השעות ששהה במנוחה לבין 25 שעות. (ערך שעת עבודה: חלוקת שכר החודשי הבסיסי ברוטו (לפני ניכויים) ב-182 שעות). 

שעות נוספות – עובד זר בתחום הסיעוד שמתגורר אצל המטופל זכאי לשכר גלובלי העולה ב- 30% על שכר המינימום. 

חובת רישום שעות העבודה וימי היעדרות מעבודה:

ככלל, על מעסיק עובד, לצורך עסק, משלח יד, או שירות לציבור, חלה חובה לנהל פנקס ולתעד בו פרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד, לרבות: שעות העבודה, שעות נוספות, המנוחה השבועית, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית. 

היעדרות מעבודה לעובד זר:

הכללים לעניין היעדרות מעבודה החלים על עובד ישראלי, חלים גם לגבי העובד הזר. יחד עם זאת קיימים, בענפי משק מסוימים, כללים מיוחדים לעניין היעדרות מעבודה, המעוגנים בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. כללים אלה חלים גם על העובד הזר המועסק באותם ענפי משק.

שכר העובד הזר - כללי:

הכללים לעניין שכר עבודה החלים על עובד ישראלי, חלים גם לגבי העובד הזר. יחד עם זאת קיימים, בענפי משק מסוימים, הוראות מיוחדות לעניין שכר העבודה. הוראות אלו חלות גם על העובד הזר המועסק באותם ענפי משק. 

כללים מיוחדים בנושא שכר עבודה בענפי עיסוק מסוימים:

• ענף הבניין

צו ההרחבה, קובע את השכר שלו זכאי עובד בענף הבניין, בהתאם לדרגת העובד.

תשלום בעד היקף עבודה מינימאלי – קבלן כח אדם חייב לשלם לעובד זר הרשום אצלו, בחודש מסוים, שכר שאינו נמוך מהשכר המגיע לעובד בעד היקף עבודה של 211 שעות לפחות, כלומר: בעד 182 שעות עבודה רגילות וכן בעד 29 שעות נוספות. זאת גם אם העובד עבד בפועל מספר שעות נמוך יותר. פירוט בנושא זה באתר רשות האוכלוסין וההגירה.

 תשלום עקב הפסקת עבודה בשל תנאי מזג אויר – עובד שקיבל הוראה ממעסיקו שלא לצאת לעבודה עקב פגעי מזג אויר, זכאי, בעד אותו יום, לשכר בעד 4 שעות עבודה ואם ההוראה ניתנה לעובד, במהלך יום העבודה, יהיה העובד זכאי לתשלום בעד 4 שעות עבודה בנוסף לתשלום בעד השעות בהן עבד העובד בפועל. זאת בתנאי שבסך הכול ישולם לעובד, בעד אותו יום, שכר שלא עולה על השכר המגיע לו בעד יום עבודה רגיל.

• ענף החקלאות

צו הרחבה קובע את השכר שלו זכאי עובד בענפי החקלאות השונים ובמקרים מסוימים כללים לחישוב השכר.

דוגמא – עובד בקבלנות, כלומר עובד ששכרו נקבע לפי תפוקה (נורמה), זכאי, בעד כל שבוע עבודה, לתשלום נוסף לשכר המשולם לפי תפוקה, בגובה שכר של ארבע שעות עבודה רגילות.

 שכר מינימום

ככל עובד בישראל, גם העובד הזר, זכאי לפחות לשכר מינימום. 

שכר עובדים מומחים

מהו המקור לחיוב מעסיקים לתשלום שכר מינימום של כפל השכר הממוצע במשק - http://www.heshevavoda.co.il/?p=9957 

אופן תשלום השכר

ככלל על מעסיק לשלם את שכרו של העובד במזומן, או, בהסכמת העובד, באמצעות הפקדה של התשלום לחשבון בנק של העובד. כלל זה חל גם על תשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו, כגון: תשלום בעד פריון עבודה, גמול בעד שעות נוספות, או תשלומים אחרים הנלווים לשכר, כגון: תשלום בעד חופשת חג, או חופשת מחלה.

 יחד עם זאת המעסיק רשאי לשלם את שכרו של העובד, בהמחאה בנקאית (שיק), או בהמחאת דואר, אם כך נקבע בהסכם קיבוצי וכן אם העובד הסכים לדרך תשלום זו ובתנאי שניתן לפדות את ההמחאה במועד שנקבע בחוק לתשלום השכר.

כללים מיוחדים בנושא שכר החלים לגבי העסקת עובד זר:

לפי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה, על המעסיק לשלם את שכרו של העובד הזר לחשבון בנק בישראל בו אין לצד ג', לבד מהעובד, זכויות או ייפוי כוח. על המעסיק להציג את דפי ההפקדה לרשות האוכלוסין על מנת להוכיח את תשלום השכר לעובד.

תשלום השכר שלא לפי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה, מהווה הפרה של תנאי ההיתר להעסקת העובד הזר, ועשויה אף להביא לביטולו.

העובד הזר רשאי להעביר את שכרו, לאחר שהופקד בחשבון בנק כאמור, למדינתו בהתאם לצרכיו ושיקול דעתו הבלעדי.

המעסיק רשאי בהסכמת העובד, לשלם חלק מהשכר במזון ובמשקאות (למעט משקאות משכרים) המיועדים לצריכה במקום העבודה. זאת בתנאי שדרך תשלום זו נקבעה בהסכם קיבוצי, בהסכם העבודה, או שהיא מהווה נוהג מקובל בתנאי עבודה. בכל מקרה, נדרש שהסכום שייוחס למזון ולמשקאות, לא יעלה על המקובל בשוק.

חשוב לציין:

במקרה של מחלוקת בקשר לתשלום השכר במזון ובמשקאות, המעסיק יידרש להוכיח שהסכום שנוכה משכר העובד, הוצא בפועל עבור העובד למטרה האמורה.

מועד תשלום השכר

על מעסיק לשלם את שכרו של העובד בתום החודש שבעדו משולם השכר ולא יאוחר מהיום התשיעי של החודש שלאחריו.

 פיצוי עקב הלנת שכר- אי תשלום שכר במועד הקבוע בחוק מהווה "הלנת שכר", המזכה את העובד בפיצוי מיוחד הקבוע בחוק.

תנאים סוציאליים ותשלומים נוספים לעובד זר:

דמי נסיעה

​עובד זר, ככל עובד בישראל, הזקוק לתחבורה על מנת להגיע למקום העבודה, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות בהוצאות שהוציא לנסיעה למקום העבודה וממנו.

דמי הבראה

עובד זר, ככל עובד בישראל, זכאי לדמי הבראה המהווים השתתפות של המעסיק בהוצאות נופש. 

בענפי החקלאות והבניין קיימים הסדרים מיוחדים, המעוגנים בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, החלים בענפים אלה. 

הפרשה לפיצויי פיטורים ולפנסיה

מצ"ב מסמך מקיף בנושא הפרשות לפיצויי פיטורים ולפנסיה לעובדים זרים - http://www.heshevavoda.co.il/?p=8532 

למסמך המפרט את זכויותיהם הסוציאליות של עובדים פלשתינים המועסקים בישראל בענף השירותים - לחץ כאן

למסמך המפרט את זכויותיהם הסוציאליות של עובדים פלשתינים המועסקים בישראל בענף התעשייה - לחץ כאן

לנוהל גביית הפרשות וניכויים משכר העובדים הפלשתינים המועסקים בישראל בתעשייה ושירותים - לחץ כאן

 מגורים  הולמים

מעסיק של עובד זר חייב להעמיד לרשות העובד, למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד תם שבעה ימים לאחר סיום העבודה, מגורים הולמים, כהגדרתם בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), תש"ס-2000. מגורים כאמור צריכים לעמוד בתנאים המינימאליים שנקבעו בתקנות אלו, כגון: גישה נאותה, שטח הלינה העומד לרשות העובד וכן מספר העובדים שניתן לשכן בחדר אחד.

מעסיק, שהעמיד לרשות העובד מגורים, רשאי לנכות משכרו סכום מסוים, כפי שנקבע בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000.

מתי מעסיק פטור מלהעמיד מגורים הולמים לעובד הזר? – למענה על השאלה -http://www.heshevavoda.co.il/?p=11625 

 ביטוח רפואי לעובד זר

מעסיק של עובד זר חייב להסדיר לעובד הזר, על חשבונו, ביטוח רפואי, למשך כל תקופת עבודתו של העובד הזר אצלו. פוליסת ביטוח הבריאות המיועדת לעובדים הזרים תקפה לתקופה של שנה בלבד, ולפיכך יש להתחיל בהליך החידוש כשלושה חודשים לפני גמר הפוליסה.

היקף הביטוח הרפואי שהעובד הזר זכאי לו נקבע בצו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), תשס"א-2001 והוא כולל חלק משירותי הבריאות הניתנים לתושבי ישראל המבוטחים בקופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כגון: אבחון וטיפול רפואי, בדיקות שונות, תרופות הכלולות בסל התרופות שלו זכאים תושבי ישראל, או ניתוחים מסוימים.

במקרה של תאונת עבודה, מימון הטיפולים ייעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי. אולם, אם בתוך 3 חודשים לא נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי כי מדובר בפגיעה בעבודה, יחול הביטוח הרפואי על שירותי הרפואה שהוענקו לעובד, וזאת גם אם השירותים לא ניתנו על ידי ספק שירותים מטעם המבטח. 

על המעסיק למסור לעובד תרגום, לשפה המובנת לעובד, של עיקרי פוליסת הביטוח הרפואי.

מעסיק, שביטח את העובד בביטוח רפואי, רשאי לנכות משכרו סכום מסוים כהחזר הוצאות בכפול לקבוע בתקנות  עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), תשס"ב-2001.עבור עובד זר שאינו עובד בסיעוד ניתן לנכות עד שליש מהסכום שהוציא המעסיק, או שהתחייב להוציא, בעד ביטוח רפואי. עבור עובד זר בסיעוד ניתן לנכות עד מחצית מהסכום. 

חשוב לציין: במצבי חירום ניתן לקבל טיפול רפואי בבית חולים, ללא תנאים מוקדמים. ואולם העובד יידרש לשאת בתשלום בעד טיפול רפואי שאין לגביו כיסוי ביטוחי.

ניכויים מהשכר לעובד זר:

כללי

הדין בישראל קובע סכומים, שעל המעסיק חלה חובה לנכות משכרו של עובד בישראל (ניכויי חובה) וכן סכומים נוספים שאותם רשאי המעסיק לנכות מהשכר (ניכויי רשות). כללים אלה חלים, בשינויים מסויימים, גם לגבי העסקת עובד זר.

ניכויים מהשכר לעובד זר: ניכויי חובה

על המעסיק חלה חובה לנכות משכרו של עובד בישראל, סכום מס ההכנסה שהעובד חייב בתשלומו וכן המעסיק רשאי לנכות סכום השווה לחלקו של העובד בדמי הביטוח המשולמים למוסד לביטוח לאומי. תשלומים אלה יש לנכות במקור, לפני תשלום השכר לעובד. כללים אלה חלים גם לגבי העסקת עובד זר.

ניכויים מהשכר לעובד זר: ניכויי רשות

המעסיק רשאי לנכות משכר העובד הזר, דמי חבר לארגון עובדים שהעובד חבר בו וכן סכום כולל שלא יעלה, בחודש אחד, על 25% משכרו של העובד עבור אלה:

• מקדמה – החזר מקדמה על חשבון שכר העבודה, שנתנה לעובד. בתנאי שסכום המקדמות לא עולה על שכר העובד עבור שלושה חודשי עבודה.
• חוב – החזר חוב שהעובד חב למעסיק, לפי התחייבות בכתב, כגון: החזר הלוואה. זאת בתנאי שהניכוי מהשכר לא יעלה על רבע מהשכר.
• מגורים – הסכום שהמעסיק רשאי לנכות משכר העובד, כהחזר הוצאות המעסיק לצורך העמדת מגורים הולמים לרשות העובד. ראו להלן "הסכום המרבי המותר בניכויי בקשר למגורים והוצאות נלוות".
• ביטוח רפואי – הסכום שהמעסיק רשאי לנכות משכר העובד, כהשתתפות בתשלום בעד הביטוח הרפואי של העובד. ראו להלן "הסכום המרבי המותר בניכוי בקשר לביטוח רפואי".
• סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.
• סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק.
• תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.

ניכויים מהשכר לעובד זר: הסכום המרבי המותר בניכוי בקשר למגורים והוצאות נלוות

הסכום המרבי, שאותו רשאי המעסיק לנכות משכרו של העובד הזר, עבור מגורים שהעמידו לרשותו, קבוע בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכויים בעד מגורים הולמים), ה'תש"ס-2000.

 הסכום המרבי שרשאי מעסיק לנכות משכרו של עובד זר תלוי באזור המגורים בו הם נמצאים וכן בשאלת הבעלות עליהם. מעסיק שהוא בעלים של המגורים רשאי לנכות חצי מהסכום הקבוע בתקנות כאמור, בניגוד למעסיק שאיננו הבעלים של המגורים. הסכום המרבי שניתן לנכות בהתאם לתקנות אלו, מתעדכן באחד בינואר של כל שנה בהתאם למדד שכר הדירה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 המעסיק רשאי לנכות משכר העובד, סכום נוסף עבור הוצאות נלוות למגורים, ששולמו על ידי המעסיק, כגון: תשלומי ארנונה או תשלומים עבור שימוש בחשמל ובמים. גם הסכום המרבי המותר בניכוי תמורת הוצאות נלוות אלה קבוע בתקנות והוא מתעדכן באחד בינואר של כל שנה בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 הסכומים המותרים בניכוי מפורטים בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000.

 חשוב לציין:

 מעסיק שהעמיד לרשות העובד מגורים שבבעלותו, רשאי לנכות תמורת החזר ההוצאות למגורי העובד, רק מחצית מהסכום המרבי המעודכן.

 בתחום הסיעוד – הסכום המרבי המותר בניכוי משכרו של עובד זר המועסק בתחום הסיעוד והמתגורר בבית המטופל, נמוך יותר.

 בתחום החקלאות – הסכום המרבי המותר בניכוי משכרו של עובד זר המועסק בתחום החקלאות, עבור החזר הוצאות מגורים וכן עבור הוצאות נלוות, שונה כמפורט בתקנות.

ניכויים מהשכר לעובד זר: הסכום המרבי המותר בניכוי בקשר לביטוח רפואי

הסכום המרבי שהמעסיק רשאי לנכות משכר העובד הזר, כהשתתפות בתשלום ששילם המעסיק בעד פוליסת ביטוח רפואי שרכש עבור העובד הזר קבוע בתקנות.

הסכום המותר בניכוי, לגבי עובד בתחום הסיעוד, הוא הנמוך מבין שני אלה:

מחצית מהסכום שהמעסיק בפועל נדרש לשלם בפועל בעד הביטוח הרפואי.

או

הסכום המרבי הקבוע בתקנות כלהלן:

1. 124.73 (עד ליום 30.9.2017)

2. 134.23 (החל מיום 01.10.2017)

3. 143.53 (החל מיום 02.10.2019)

לגבי עובד זר בכל תחום אחר, גובה הניכוי המותר לא יעלה על שליש מהסכום שהמעסיק בפועל נדרש לשלם בעד הביטוח הרפואי או על 124.73 ₪ – לפי הנמוך מביניהם.

הכל בהתאם להודעת עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשע"ח-2018 – לקובץ ההודעה -לחץ כאן. 

חשוב לציין: סכום הניכוי המרבי, מתעדכן מעת לעת. לכן מומלץ מאד לבדוק בכל זמן נתון את התקנות הרלבנטיות לגבי הניכוי המותר באותה עת.

ניכויים מהשכר לעובד זר: הגבלת סכום הניכוי הכולל עבור מגורים וביטוח רפואי

אין לנכות משכר העובד, סכום כולל העולה על הסכום ששולם בפועל על ידי המעסיק ולכל היותר עד 25% מהשכר.

ניכויים מהשכר לעובד זר: ניכויי רשות משכר חודש העבודה האחרון

משכר חודש העבודה האחרון רשאי המעסיק לנכות כל יתרה של חוב שהעובד חייב למעסיק, ואשר נצבר בשלושת חודשי העבודה האחרונים.

ניכויים מהשכר לעובד זר: ניכויים משכר העובד שיש להעביר למקום ייעודי

בהתאם לסעיף 25 א' חוק הגנת השכר – ניכויים משכר העובד (חובה או רשות) אשר יש להעבירם למקום ייעודי מסויים (למשל לרשויות המס או למוסד לביטוח לאומי או לארגון העובדים שבו העובד חבר) – יועברו לאותו מקום מיד בסמוך לניכוי שלהם משכר העובד.

תלוש שכר לעובד הזר:

ככלל, המעסיק חייב למסור לעובד בישראל תלוש שכר, לא יאוחר מהיום התשיעי של החודש, שלאחר החודש שבעדו משולם השכר.  ההוראות בנושא זה חלות גם לגבי העסקת עובד זר.

תלוש השכר חייב לשקף את התשלום המלא ששולם לעובד בפועל, כלומר: שכר יסוד, תוספות וכל תשלום נוסף אחר, כך שהסכום בתלוש, לאחר ניכויים, זהה לתשלום ששולם בפועל.

בתלוש השכר נדרש לציין את כל הפרטים הקבועים בחוק, כגון: פרטי העובד והמעסיק, הוותק של העובד, ימי חופשה וימי מחלה שנוצלו באותו חודש ואלו שנותרו לזכות העובד, השכר, התוספות לשכר וסכומים שנוכו מהשכר.

הפרטים שאותם נדרש לציין בתלוש השכר קבועים בחוק הגנת השכר​.  כחריג לכלל, אין חובה למסור לעובד תלוש שכר במקרים הבאים:

המעסיק הוא יחיד, כלומר הוא אינו חברה או תאגיד אחר

העובד מועסק אצל המעסיק, שלא במסגרת עסק או משלח יד של המעסיק

לדוגמא – עובד זר המועסק בתחום הסיעוד על ידי המטופל.

 חשוב לציין:  רצוי שהמעסיק ימסור לעובד ויחזיק בידו, מסמך הכולל פירוט של התשלומים ששולמו לעובד.

בטיחות בעבודה והתנהגות בעת פגיעה בעבודה – עובד זר: 

בטיחות בעבודה

​ככלל, מעסיק נדרש לקיים הוראות שונות הקשורות בשמירה על הבטיחות בעבודה ובכלל זה לתת לעובד הדרכה, בשפה שהעובד מבין, הן לפני תחילת העבודה והן מעת לעת במהלך העבודה. כמו כן המעסיק חייב לספק לעובד ציוד מגן אישי וסביבת עבודה בטוחה.

פגיעה בעבודה

מעסיק חייב לדווח למפקח עבודה אזורי, על תאונה שהתרחשה במקום העבודה.

חשוב לציין:  מעסיק חייב לסייע לעובד שנפגע בעבודה, במילוי הטפסים הדרושים לצורך הגשת תביעה לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, לרבות באישור דבר התאונה, וכן במימוש זכותו של העובד לקבלת טיפול רפואי כנפגע עבודה.

סיום יחסי עבודה בין מעסיק לעובד זר:

סיום יחסי עבודה ביוזמת העובד

עובד זר, ככל עובד אחר, רשאי לפנות למעסיק בבקשה לסיים את עבודתו.

חובת מתן הודעה מוקדמת

ככל עובד בישראל גם עובד זר, המבקש להפסיק את עבודתו, נדרש למסור למעסיק "הודעה מוקדמת".

הוראות מיוחדות בתחום הסיעוד - נטישה של אדם חסר ישע מהווה עבירה פלילית, העשויה להביא לידי הגשת כתב אישום ואף להרחקה העובד הזר מישראל.

עובד בתחום הסיעוד המבקש לסיים את עבודתו, נדרש למסור, הן למעסיק בפועל והן ללשכה הפרטית בה הוא רשום, "הודעה מוקדמת", במועד מוקדם יותר מהמועד הקבוע לעניין זה לגבי עובדים בתחומים אחרים.

אי מסירת הודעה מראש כאמור או נטישת המטופל לפני סיום תקופת ההודעה המוקדמת, מהווה הפרה של תנאי הרישיון של העובד ועלולה להביא להרחקת העובד מישראל.

הגבלה זו לא חלה בנסיבות בהן לא ניתן לדרוש מהעובד להישאר אצל המעסיק.

סיום יחסי עבודה ביוזמת המעסיק

הכללים בדבר סיום יחסי עבודה ביוזמת המעסיק (פיטורים), החלים על עובד ישראלי, חלים גם על עובד זר.

חובת הודעה לרשות האוכלוסין וההגירה

​עובד זר שוהה בישראל מכח אשרת שהייה הניתנת לצרכי עבודה בלבד.

על עובד זר שעבודתו הסתיימה, בין אם מרצונו ובין אם משום שפוטר, להודיע על כך מיד לרשות האוכלוסין וההגירה ולהסדיר את המשך תוקף אשרת השהייה בישראל.

עובד, שטרם חלפו 51 חודשי עבודה לפני מועד סיום העבודה, רשאי להישאר בישראל למשך 90 ימים לצורך חיפוש עבודה חלופית, אצל מעסיק שלו היתר להעסקת עובד זר בענף הכלכלי שלצורך עבודה בו הגיע העובד לישראל.

עובד שלא מצא מקום עבודה חלופי, תוך 90 הימים, נדרש לעזוב את ישראל, שאם לא כן הוא צפוי למעצר והרחקה מישראל.

האם עובד זר זכאי לפיצויי פיטורים כאשר תוקף האשרה שלו פג ובשל כך העסקתו מסתיימת? - למענה על השאלה - http://www.heshevavoda.co.il/?p=11848 

החל מיום 1.5.2017, מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן, צריך להעביר לפיקדון עבורו מדי חודש כספים בשווי 36% משכר עבודתו של המסתנן, כאשר 20% מנוכים משכר העובד, ו16% משולמים ע"י המעסיק כחלק המעסיק.

את כספי הפיקדון יש להפקיד באופן מקוון באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה, אל חשבון הבנק שנקבע לכך.

הלכה למעשה, מבחינת המעסיקים, פיקדון זה מייקר מאד העסקת מסתננים, ומבחינת העובדים המסתננים- פיקדון זה מפחית את שכרם באופן משמעותי. מטרתו המוצהרת של התיקון היא ליצור תמריץ משמעותי ליציאת המסתננים מישראל במועד שייקבע עבורם, מאחר וכל עיכוב של מסתנן לאחר המועד שבו הוא אמור לצאת, מאפשר למדינה לנכות סכומים מהפיקדון שנצבר לו.

לנוהל מפורט של רשות האוכלוסין וההגירה אודות הפקדת פיקדון למסתננים-  לחץ כאן

לתיקון החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה)(תיקון), התשע"ו- 2017 - לחץ כאן

להלן הקריטריונים שהוגדרו ע"י רשות ההגירה לצורך מתן היתר העסקה למומחה זר :

קריטריונים 1-8 נקבעו בסעיף 1 לתקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), תשס"ז-2007 :

1. מנהל, נציג בכיר או עובד אמון בחברה זרה או בחברה בינלאומית – מנהל, נציג בכיר או עובד אמון בחברה זרה או בחברה בינלאומית- "מנהל" הוא "אדם המכוון או הקובע את יעדיו של ארגון או מחלקות בארגון. הוא נמצא בעמדה בכירה בחברה ואחראי לפעילות אספקה של שירותי הארגון באמצעות פיקוח, שליטה, סמכות להעסיק עובדים ולפטרם או להמליץ על כך או סמכות על פעילויות אחרות הקשורות בכוח אדם. לא יותר לחברה זרה או בינלאומית להעסיק יותר משני עובדים זרים שהם נציגים בכירים או עובדי אמון בכירים. היתר לפי סעיף זה יינתן, בין היתר, בכפוף להמלצת המנהל לסחר חוץ במשרד הכלכלה.
2. איש סגל בכיר בחברת תעופה או בחברת ספנות זרה בהתאם למחויבות בינלאומית של מדינת ישראל.
3. מרצה או חוקר במוסד להשכלה גבוהה – "מוסד להשכלה גבוהה" הוא אחד מאלה: מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח 1961 , מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21 א לחוק האמור, או מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28 א לחוק האמור. יש לצרף לבקשה להיתר העסקה לפי קטגוריה זו אישור המועצה להשכלה גבוהה כי המוסד המבקש הוא מוסד להשכלה גבוהה כאמור לעיל.
4. עובד רפואה משתלם או מומחה בבית חולים – בקשה להעסקת רופא או אחות במסגרת השתלמות לימודית בבית חולים, או להעסקת רופא מומחה בבית חולים, תידון רק אם צורפה לבקשה המלצת משרד הבריאות. כן, בהתאם להחלטות הממשלה המוזכרות לעיל, לא יינתנו יותר מ-50 היתרים בשנה להעסקת עובדי רפואה שאינם רופאים.
5. יהלומן – הבקשה להעסקת מנהל או איש אמון בתחום היהלומים תוגש באמצעות המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה בלבד ובהמלצתו.
6. צלם זר או כתב זר -בקשה תוגש באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית בלבד והיא כפופה לנוהל מיוחד.
7. אמן זר – היתרים להעסקת אמנים זרים יינתנו בדרך כלל להעסקת אמנים בעלי מוניטין במידה גבוהה או בעלי מוניטין בינלאומי בתחומיהם או למעסיקים שהם גופים בעלי מוניטין במידה גבוהה בתחומם, ולתקופות קצרות של שלושה חודשים או פחות, בהתאם לנדרש לצורך ההופעה/העבודה אליהם הוזמנו מראש. לבקשה יש לצרף תעודות המעידות על המוניטין של האמן ושל המעסיק שהגיש את הבקשה ועל פרטי ההופעה/העבודה אליה הוזמן האמן. ייתכן כי הבקשות יועברו למתן חוות דעת מצד ארגון אמני ישראל.
8. מומחה זר המגיע לישראל לתקופה קצרה של עד 90 יום לביצוע משימה זמנית או חולפת.
9. מומחה זר המשתכר "שכר מומחים" -מומחה זר שהוכח לגביו כי הוא בעל ידע ברמת מומחיות גבוהה או בעל ידע חיוני וייחודי לשירות אותו מספק המעסיק. בהתאם לכך, על המעסיק לשלם לאותו מומחה זר שכר יסוד חודשי שווה או גבוה מפעמיים השכר הממוצע במשק למשרת שכיר. אם מדובר בענף בו השכר הרגיל גבוה מהשכר הממוצע במשק, הגורם שיבחן את הבקשה רשאי להתנות את מתן ההיתר בתשלום שכר גבוה מפעמיים בשכר הממוצע במשק.

הגדרת השכר לעניין סעיף 9 לעייל:

1. שכר יסוד – שכר בסיס ברוטו למשרה רגילה, קודם כל תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, משמרות או שעות נוספות. חישוב תוספת השכר המגיע לעובד ממעסיקו בגין עבודה בשעות נוספות וכו' יעשה על בסיס שכר היסוד האמור.
2. פעמיים שכר ממוצע במשק למשרת שכיר – חישוב השכר בכל שנה קלנדרית יעשה בהתבסס על השכר הממוצע למשרת שכיר המתפרסם בחודש ינואר של אותה שנה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
3. ניכויים מותרים מהשכר האמור – בחישוב השכר אין לנכות סכומים בגין מגורים הולמים או סכומים נלווים, ואין לנכות סכומים בגין ביטוח רפואי העולים על הסכומים הקבועים בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), (שיעור ניכוי מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000, ובתקנות עובדים זרים תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס"ב-2001, שהם בתוקף.
4. תשלום שכר בשווה כסף – תשלום חלק מהשכר באוכל ובמשקאות המסופקים לעובד המומחה במקום העבודה ייעשה רק לאחר קבלת הסכמה בכתב של העובד ולא מעבר לשווי השוק של האוכל והמשקאות האמורים ובהתבסס על קבלות, והתשלום יהא בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
5. שווי של אופציות או מניות לא ייחשב כחלק מהשכר לצורך עמידה בתשלום שכר היסוד האמור.

מיסוי מומחה זר

בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה וחישוב המס לתושב חוץ), התשל"ט-1979 מוגדר "מומחה חוץ" כתושב חוץ שנתקיימו לגביו כל אלה:

1. הוא שוהה בישראל או באזור כדין.
2.  הוא הוזמן מחוץ לישראל בידי תושב ישראל שאינו קבלן כוח אדם או מתווך כוח אדם, כדי לתת שירות לאותו תושב ישראל בתחום שבו יש לתושב החוץ מומחיות ייחודית.
3.  בכל תקופת שהייתו בישראל או באזור הוא הועסק או נתן שירות בתחום מומחיותו הייחודית.
4. בעד שירותו כאמור שולמה לו תמורה בסכום העולה על 13,100 שקלים חדשים (בשנת 2017), כשהוא מוכפל במספר חודשי שהייתו בישראל, שנוכה ממנה במקור מס כדין.

כפי שניתן לראות , הגדרות אלו אינם חופפות להגדרות האמורות בחוק עובדים זרים ובתקנות והם למעשה כוללות היקף נרחב יותר של עובדים.

ניכויים מהכנסתו החייבת במס של מומחה חוץ

מרצה אורח או מומחה חוץ (כהגדרתם בתקנות ניכוי הוצאות השהייה) ,זכאי לנכות בשל התקופה שבה שהה בישראל, אך לא יותר מאשר בעד תקופה של שנים עשר חודשים, מהכנסות שהוא מקבל בעד הוראה, מחקר או מתן שירות,:

1. סכומים שהוציא בעד לינה או דמי שכירות ששילם בעד דירה ששכר בישראל (כולל הוצאות נלוות כגון חשמל, מים ארנונה וועד בית)
2. סכומים שהוציא בגין ארוחות עד תקרה של 320 ₪ ליום. (נכון לשנת 2017 )
3. טיסות – לארץ ובחזרה.

נקודות זיכוי

בהתאם לסעיף 3 לתקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה – 2014 - מומחה חוץ (כהגדרתו בתקנות ניכוי הוצאות שהייה) אינו זכאי לנקודות זיכוי שלהן זכאי עובד זר.

שיעורי המס

ככלל שיעורי המס הם השיעורים הרגילים החלים על תושב ישראל. לגבי עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ נקבע בתקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ) ותקנות מס הכנסה (עיתונאי חוץ) כי על הכנסתו החייבת של ספורטאי חוץ מעיסוק בספורט או על על הכנסתו החייבת של עיתונאי חוץ מעבודה עיתונאית יחול מס בשיעור 25%, במקום השיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, והכנסה זו תיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו  החייבת.

זאת עד לתקופה של 48 חודשים או 36 חודשים בהתאמה.

היטל  עובדים זרים

מעסיק המעסיק עובדים זרים חייב בהיטל על העסקתם מכוח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל לשנים (2003-2004). שיעור ההיטל משתנה בהתאם לענף שבו מועסק העובד. שיעור ההיטל הכללי הינו 20%.

 החוק החריג עובדים זרים מסוימים מחובת ההיטל. כך שבהעסקת עובד זר שמשולמת לו, בעבור חודש עבודה, הכנסה בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק, או הכנסה בסכום הגבוה מזה, ולגבי עובד זר המועסק פחות מ-180 שעות בחודש – הכנסה בסכום השווה למספר השעות שבו הוא עובד בחודש כשהוא מחולק ב-180 ומוכפל בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק, או הכנסה בסכום הגבוה מזה

מעסיק כזה יהיה פטור המעסיק מהיטל. 

אגרה שנתית

חוק עובדים זרים (סעיף 1י) מטיל חובת תשלום אגרה שנתית על המעסיק עובד זר.

המעסיק עובד זר מומחה כהגדרתו בתקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), תשס"ז-2007 יהיה פטור מתשלום אגרה שנתית.

ביטוח לאומי

שיעורי הביטוח הלאומי החלים על הכנסתו של העובד הזר נמוכים מהשיעורים החלים על תושב ישראל.

עובד זר אינו מבוטח בביטוח בריאות ולכן אינו משלם דמי ביטוח בריאות.

חוזה עבודה ביטוח רפואי ומגורים הולמים

חוק עובדים זרים מחייב את המעסיק עובד זר לדאוג לעובד הזר ל-

1. חוזה עבודה בכתב בשפה שהעובד מבין ובו יפורטו תנאי העסקה ושכרו של העובד (סעיף 1ג' לחוק)
2. ביטוח רפואי  (סעיף 1ד' לחוק)
3. מגורים הולמים  (סעיף 1ה' לחוק)
4. חובת החזקת עותק של חוזה עבודה במקום העבודה עם תרגום לשפה העברית  (סעיף 1ו' לחוק)

סעיפים 1, 3 ו-4 לא יחולו על מעביד של עובד זר מומחה מסוג 1-8 לעיל. (על מומחה זר המשתכר "שכר מומחים" יחולו עליו החובות עפ"י חוק עובדים זרים)

דיני עבודה

בהיבט דיני העבודה אין הבחנה בין עובד ישראלי לעובד זר , ולמעשה כל דיני העבודה  לרבות הסכמים קיבוציים וצווי-הרחבה, יחולו, על עובד זר כפי שהם חלים על תושב ישראל.

לפי חוק עובדים זרים, תשנ"א- 1191, אחד התנאים להעסקת עובד זר, הוא העמדת מגורים הולמים לעובד הזר, כפי שקבוע בסעיף 1ה לחוק. בהתאם לסעיף, מעסיק חייב להעמיד, על חשבונו, לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלוועד מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה, ואם נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים – עד מועד שלא יפחת ממספר הימים שנותרו.

ניכוי הוצאות מגורים הולמים משכר העובד-

עוד קובע הסעיף, כי המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל, למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי עובדים זרים. בהתאם להוראה זו, מתפרסמת מדי שנה הודעה שמעדכנת את שיעור הניכוי המותר בעד החזר הוצאות למגורים הולמים לעובדים זרים, בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000.

לשיעור הניכוי המותר בעד החזר הוצאות למגורים הולמים לעובדים זרים (וכן בעד הוצאות נלוות) לשנת 2017 – לחץ כאן

יש לציין כי התקנות גם קובעות כי סך כל הניכויים המותרים לפי תקנות אלה יחד עם הניכויים לפי תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), תשס"ב-2001 (להלן – תקנות דמי ביטוח רפואי), ולפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), לא יעלה על 25% משכרו החודשי של עובד זר. כמו כן, לא תיכלל בחוזה עבודה שעובד זר צד לו, הוראה המאפשרת לנכות לפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, סכום העולה על ההפרש שבין 25% משכר העבודה לבין הסכום שנוכה לפי תקנות אלה ולפי תקנות דמי ביטוח רפואי. תנאי כזה שנכלל בחוזה עבודה, בטל לענין ניכויים שעולים על ההפרש האמור בה.

אמות מידה מחייבות למגורים הולמים-

בנוסף, נקבע בסעיף 1ה לחוק כי השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הבריאות, שר הפנים ושר הבינוי והשיכון אמות מידה מחייבות למגורים הולמים, לרבות בדבר תנאי בטיחות ותברואה. בהתאם לכך, הותקנו תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), תש"ס-2000.

התקנות קובעות, כי המבנה למגורים הולמים חייב לעמוד במספר תנאים:

• מדובר במבנה למגורי אדם
• למבנה תהיה גישה נאותה.
• מבנה הנמצא במקום ביצוע העבודה יופרד ממנו בגדר.
• שטח הלינה של כל עובד לא יפחת מן השטח הקבוע בתוספת, שהוא 4 מטרים רבועים; בחישוב השטח האמור לא יבואו: חדרי שירותים, חדר מקלחת, מטבח, חדר אוכל, חדר ארונות או ארונות קיר.
• לא ישוכנו בחדר אחד יותר משישה אנשים; לכל עובד יהיו מיטה נפרדת וכלי מיטה שיכללו: מזרן, כרית, סדין, ציפוי לשמיכה ולכרית ושמיכת צמר, לפי הענין.
• לכל עובד יהיה ארון בגדים או תא נפרד בארון בגדים שנפחו לא יפחת מן הקבוע בתוספת, כלומר – 0.5 מטרים מעוקבים; לארון יהיה מנגנון נעילה.
• המגורים במבנה יהיו מאווררים ומוסקים, לפי הצורך ובהתאם לעונות השנה. ההסקה תהא באמצעים חשמליים בלבד.
• מטבח- בכל מבנה יהיה מטבח ששטחו מתאים למספר העובדים המשתמשים בו ושלא יפחת מהשטח הקבוע לענינו בתוספת, כלומר 4 מטרים רבועים. במטבח יהיו: כיור אחד לפחות לכל שמונה עובדים עם אספקת מים חמים וקרים; משטח עבודה וארונות אחסון; חיפוי קירות מחרסינה או קרמיקה מעל הכיור; מערכת כירים אחת לפחות לכל שמונה עובדים; כלי אוכל במספר ובגודל הנדרש, לפי מספר העובדים המתגוררים במבנה; מקרר לאחסון מזון ובו נפח שאינו פחות מן הקבוע בתוספת, שהוא 80 ליטרים לכל עובד המתגורר במבנה; מכלים בעלי מכסה תקין העשויים מחומר קשיח לאחסון אשפת המטבח.
• חדר אוכל- במבנה יהיה חדר או מקום אחר שהוקצה לאכילה (להלן – חדר אוכל). בחדר האוכל יוקצה לכל עובד שטח שלא יפחת מן הקבוע בתוספת, כלומר 1.5 מטר רבוע לכל עובד המתגורר במבנה. שולחנות חדר האוכל יהיו מצופים בחומר הניתן לשטיפה. לכל עובד יהיה מקום ישיבה נפרד. חדר אוכל לא ישמש לשינה וחדר שינה לא ישמש כחדר אוכל.
• חדר שירותים- חדר השירותים יהיה בתוך המבנה או במרחק סביר ממנו כשהגישה אליו תהיה נוחה ומהירה. בחדר השירותים יהיו אסלות וכיורים במספר שלא יפחת מאסלה אחת וכיור אחד לכל שמונה עובדים הגרים במבנה. הציוד והקבועות הסניטריות, יהיו תקינים, שלמים ונאותים. השירותים יהיו מאווררים.
• מקלחות- המקלחות יהיו בתוך המבנה או במרחק סביר ממנו כשהגישה אליהן נוחה. לכל שמונה עובדים הגרים במבנה תוקצה לפחות מקלחת אחת ובה תהיה אספקת מים חמים וקרים. דודי המים למקלחות יהיו מותאמים להספקת כמות מים חמים שאינה פחותה מן הקבוע בתוספת, כלומר 30 ליטרים לכל עובד המתגורר במבנה, או שיהיה בהם מיתקן חימום חשמלי מהיר לכל מקלחת. המקלחות תהיינה מאווררות ומוסקות, לפי הצורך ובהתאם לעונות השנה. ההסקה תהא באמצעים חשמליים בלבד.
• כביסה- במבנה יותקנו סידורים נאותים שיאפשרו לעובדים כיבוס כבסיהם וייבושם; במבנה שמתגוררים בו שישה עובדים או יותר תועמד לרשותם מכונת כביסה.
• מים- למבנה תהיה אספקת מי שתיה מרשת מים עירונית או ממקור אחר באיכות מי שתיה כנדרש על פי תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתיה), תשל"ד-1974.
• ביוב- המבנה יהיה מחובר למערכת ביוב ציבורית אלא אם כן נתקבל אישור ממהנדס הועדה המקומית כי השפכים והדלוחים באתר מסולקים למערכת שפכים פרטית שהותקנה לפי הוראות למיתקני תברואה (הל"ת), תש"ל-1970, כמשמעותן בתקנה 1 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970.
• מניעת מפגעים-
• מעביד ינקוט כל פעולה הדרושה למניעה סדירה של מפגעי תברואה במבנה ובסביבתו, לרבות מניעת מפגעי חרקים, מכרסמים ומזיקים אחרים.
• מעביד יבטיח באופן סדיר את תקינותה של הצנרת והאינסטלציה במבנה וידאג למניעת דליפות ונזילות.
• מעביד ינקוט אמצעים מתאימים להבטחת תחזוקת המבנה וסביבתו, וכן לתקינות התכולה הנדרשת על פי תקנות אלה.
• מעביד ידאג כי יהיו במבנה סידורים נאותים לאיסוף וסילוק אשפה.
• המעביד יבטיח קיומם של אמצעים וסידורים נאותים למניעה ולכיבוי שריפות.
• חשמל ותאורה-
• בכל חדר במבנה, לרבות בשירותים ובמקלחת, תותקן תאורה חשמלית מספקת.
• בכל חדר במבנה, לרבות במקלחת, יהיה שקע חשמלי אחד לפחות; במטבח יהיו שלושה שקעים לפחות; שקעי החשמל יהיו מוגנים מפני התחשמלות.
• סביבת המבנה תהיה מוארת בלילה.
• תמצית מידע בכתב- במקום בולט לעין במבנה יוצג מידע כתוב בשפה המובנת לעובדים המתגוררים בו וכן בשפה העברית, לענין הוראות הדרכה ושימוש במבנה ובמיתקנים שבו לרבות הוראות בדבר בטיחות וכללי זהירות.

פטור מהחובה להעמיד מגורים הולמים-

סעיף 1ה לחוק קובע כי השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לפטור מעסיק מהחובה המוטלת עליו להעמיד מגורים הולמים כלפי עובדים המועסקים בתפקידים מסוימים שקבע, או ששכרם עולה על סכום שקבע; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל בתקנות, או לגבי עובד זר מסוים; השר רשאי לקבוע כי מעסיק שלא העמיד מגורים הולמים לעובד הזר בשל פטור שקיבל לפי פסקה זו, ישלם לעובד הזר תשלום בעבור מגורים הולמים בסכום שיקבע; סכום שנקבע לפי סעיף קטן זה יהיה צמוד למדד כפי שיקבע השר; סעיף זה לא יחולו לגבי עובד המועסק בהתאם להסכם חופשת עבודה כאמור בסעיף 1ד(ה) לחוק.

בהתאם לסעיף 2 לתקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), תשס"ז-2007 , הוראת סעיף ה1 המחייבת מעביד להעמיד מגורים הולמים לעובד זר, לא תחול על מעסיק של עובד זר מומחה, כהגדרתו באותן תקנות.

הגדרת "עובד זר מומחה": עובד זר שהממונה, לפי שיקול דעתו, החליט להתיר את העסקתו לפי סעיף 1יג לחוק, בתפקיד אחד מאלה:

(1) מרצה או חוקר במוסד להשכלה גבוהה;

(2) רופא או אחות המועסקים בבית חולים במסגרת השתלמות לימודית, או רופא מומחה המועסק בבית חולים, והכל בהמלצת משרד הבריאות;

(3) מנהל, נציג בכיר או עובד בכיר במשרה הדורשת מידה רבה של אמון אישי בתאגיד זר או בין-לאומי, בהמלצת מנהל מינהל סחר חוץ במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה (להלן – המשרד);

(4) צלם או כתב שנשלח על ידי גורם תקשורת מחוץ לישראל למילוי תפקיד בעבור אותו גורם בתוך ישראל, בהמלצת לשכת העיתונות הממשלתית;

(5) יהלומן, בהמלצת המפקח על היהלומים במשרד;

(6) בן זוג, ילד או בן משפחה נתמך של איש סגל דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, בהתאם למחויבות בין-לאומית של מדינת ישראל, בהמלצת נציג משרד החוץ;

(7) אמן או ספורטאי הנכנס לישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים לביצוע משימה זמנית;

(8) סגל בכיר של חברת תעופה זרה או חברת ספנות זרה על פי מחויבות בין-לאומית של מדינת ישראל.

מאחר וחברות הביטוח מסרבות לפתוח קופות לקרן פנסיה לעובדים זרים, קבעו בתי הדין את הלכת ה"בקירוב", כלומר, בסיום יחסי העבודה ישלם המעסיק לעובד את ההפרשות שהיה עליו להפריש במהלך התקופה בה התקיימו יחסי עבודה בהתאם לצו ההרחבה (פנסיה תגמולי מעסיק ורכיב פיצויי פיטורים). הלכת ביצוע החיוב להפרשות פנסיוניות בקירוב מתייחסת למקרים בהם לא ניתן לבצע הפרשות לקרן פנסיה כהגדרת המונח ב"צו ההרחבה" הרלבנטי. לכן יש לבחון היטב את הגדרת המונח "קרן פנסיה" לפי צו ההרחבה ולוודא שאכן לא ניתן לבצע את החיוב לקופה כפי שהיא מוגדרת בצו ההרחבה ורק אם המענה לשאלה זו חיובי – רק אז מימוש החיוב יהיה ב"קירוב" לפי ההנחיות שלהלן. אם כן אפשר לבצע את החיוב לקופה כפי שהיא מוגדרת הצו ההרחבה – אז מימוש החיוב צריך להתבצע על פי הצו ככתבו וכלשונו.

כדי להימנע מהוצאה כספית גבוהה בסיום יחסי העבודה, מומלץ למעסיק להפריש את חלקו לביטוח הפנסיוני ופיצויי הפיטורים מדי חודש, לחשבון המצוי בבעלותו של המעסיק (כגון חשבון בנק ייעודי) ולשחרר לעובד כספים אלה לטובת העובד בסיום יחסי העבודה. במקרה כזה המעסיק אינו רשאי לנכות את חלקו של העובד משכרו, ועליו להפריש את רכיב תגמולי המעסיק ואת רכיב הפיצויים בלבד.

נוהל המפורט של משרד הכלכלה- לחץ כאן

עובדים זרים בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית

החל מתאריך 1.8.2016, נדרשים מעסיקים של עובדים זרים בענף הבניין ובעבודה בטכנולוגיה ייחודית, לבצע הפרשות בהתאם לתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), תשע"ו – 2016 (להלן – "תקנות הפיקדון"). בהתאם לתקנות הפיקדון, בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית יש לשלם פיקדון חודשי (**שלא יפחת מ 710 ₪ – עד ליום 1.2.2019) שיכלול בתוכו את חובת ההפרשות לתנאים סוציאליים שיש להפריש בהתאם להסכם קיבוצי או לצו הרחבה שחל על הצדדים. הפיקדון יועבר החל מחודש העבודה הראשון, ויש לבצעו עד ה15 לחודש העוקב.

בהתאם לנהלים שפרסמה המדינה, כספי הפיקדון יופקדו בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, ושמנוהל באמצעות יחידת הפיקדונות במנהל שירות למעסיקים ועובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. נכון למועדי פרסומי הנחיות אלו (סוף 2016), ועד להודעה חדשה, הבנק בו מתנהלים חשבונות הפיקדון הוא בנק מזרחי טפחות (בנק 20) סניף 618.

יש להפריש את רכיב תגמולי המעסיק ומרכיב הפיצויים בלבד.

עובדים זרים בענף הסיעוד

נקבע בתקנות הפיקדון כי החל מתאריך 1.11.2016 ביצוע ההפרשות על פי תקנות הפיקדון יחול גם על חברות סיעוד ביחס לשעות העבודה של העובד הזר, המשולמות על-ידיהן. בענף זה, הסכום שיועבר לפיקדון ויכלול בתוכו את חובת ההפרשות לתנאים סוציאליים שיש להפריש בהתאם להסכם קיבוצי או לצו הרחבה שחל על הצדדים, לא יפחת משיעור מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי מעסיק שעל חברת הסיעוד לשלם כפי שנקבע בינה לבין מזמין שירותי הסיעוד.

 בהתאם לנהלים שפרסמה המדינה, כספי הפיקדון יופקדו בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, ושמנוהל באמצעות יחידת הפיקדונות במנהל שירות למעסיקים ועובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. נכון למועדי פרסומי הנחיות אלו (סוף 2016), ועד להודעה חדשה, הבנק בו מתנהלים חשבונות הפיקדון הוא בנק מזרחי טפחות (בנק 20) סניף 618.

יש להפריש את רכיב תגמולי המעסיק ומרכיב הפיצויים בלבד.

עובדים זרים בענף המלונאות

בתיקון מיום 31.1.2019 לתקנות הפיקדון הגדרת "מעסיק", כוללת גם מעסיק בענף המלונאות. מעסיק בענף המלונאות חייב להפריש את כספי הפיצויים ואת חלק המעסיק ברכיב התגמולים על פי צו ההרחבה בענף המלונאות בעד משרה מלאה בשיעורים הנקובים בצו ההרחבה בענף. החובה חלה מיום העבודה הראשון של העובד. יודגש כי תקופת ההמתנה של 6 חודשים עד לתחילת ההפרשות אינה חלה במקרה של עובד זר ויש להפריש עבורו מיום עבודתו הראשון.

במקרים הבאים בהם עובד עבד רק בחלק מהחודש, ניתן לשלם את הפקדון באופן יחסי: 

1. תחילת עבודה שלא בתחילת החודש.

2. סיום עבודה שלא בתום החודש.

3. חופשה ללא תשלום בשל מחלה, וכן חופשה ללא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל.

בחישוב החלק היחסי יש לקחת בחשבון את ימי העבודה בפועל, לרבות המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי מחלה וימים שאין עובדים בהם לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובכלל זה ימי חג, מחולק במספר כל הימים שבחודש האמור. 

בהתאם לנוהל פקדון עובדים זרים שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה ביום 13.1.2020  כספי הפיקדון יופקדו בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, ושמנוהל באמצעות יחידת הפיקדונות במינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. נכון למועדי פרסומי נוהל זה (13.1.2020), ועד להודעה חדשה, הבנק בו מתנהלים חשבונות הפיקדון הוא בנק מזרחי טפחות (בנק 20) סניף 618.

יודגש כי חובת הפקדת הפקדון אינה חלה על עובדים זרים מירדן היוצאים בדרך כלל מישראל לירדן בסוף יום העבודה וכן אינה חלה על עובדים פלסטינים.
לנוהל לחץ כאן

עובדים זרים בענף התעשייה
בתיקון מיום 6.1.2021 הוראות תקנות הפקדון חלות גם על מעסיקים בענף התעשייה. חובת ההפקדה חלה עבור עובדים שנכנסו לראשונה לעבודה בענף התעשייה בשנת 2021.

על המעסיק להפריש את חלקו ברכיב הפיצויים והתגמולים בהתאם לצו הרחבה או הסכם קיבוצי שחל עליו. מעסיק שצו ההרחבה לפנסית חובה חל עליו יפריש על פי השיעורים הנקובים בצו (כיום 6.5% חלק מעסיק לתגמולים ו 6% לפיצויים בסך הכל 12.5%).

במקרים הבאים בהם עובד עבד רק בחלק מהחודש, ניתן לשלם את הפקדון באופן יחסי: 

1. תחילת עבודה שלא בתחילת החודש.

2. סיום עבודה שלא בתום החודש.

3. חופשה ללא תשלום בשל מחלה, וכן חופשה ללא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל.

בחישוב החלק היחסי יש לקחת בחשבון את ימי העבודה בפועל, לרבות המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי מחלה וימים שאין עובדים בהם לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובכלל זה ימי חג, מחולק במספר כל הימים שבחודש האמור.

כספי הפיקדון יופקדו בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, ושמנוהל באמצעות יחידת הפיקדונות במינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. הבנק בו מתנהלים חשבונות הפיקדון הוא בנק מזרחי טפחות (בנק 20) סניף 618.

עובדים זרים מסתננים ופליטים מבקשי מקלט

בחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה)(תיקון), התשע"ו- 2017, מיום 3.1.2017, ובתיקוני חקיקה שונים שבוצעו, נקבעה חובת מעסיקים להפקיד כספים עבור עובד זר שהוא מסתנן, כפיקדון כספי חודשי שיבוא על חשבון ההפרשות הפנסיוניות.

מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן, צריך להעביר לפיקדון עבורו מדי חודש כספים בשווי 16% כחלק המעסיק. את כספי הפיקדון יש להפקיד באופן מקוון באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה, אל חשבון הבנק שנקבע לכך.

ההפקדה לפיקדון מחליפה את חובת המעסיק להפריש לעובד לביטוח פנסיוני על פי הדין או על פי הסכם קיבוצי החל עליו, אך אינה פוטרת את המעסיק מתשלום הזכויות הסוציאליות של העובד עבור התקופות שעבורן לא הפקיד לפיקדון או עבור חלק הפיצויים שעבורו לא הפקיד לקופת הפיקדון.

הלכה למעשה, מבחינת המעסיקים, פיקדון זה מייקר מאד העסקת מסתננים, ומבחינת העובדים המסתננים- פיקדון זה מפחית את שכרם באופן משמעותי. מטרתו המוצהרת של התיקון היא ליצור תמריץ משמעותי ליציאת המסתננים מישראל במועד שייקבע עבורם, מאחר וכל עיכוב של מסתנן לאחר המועד שבו הוא אמור לצאת, מאפשר למדינה לנכות סכומים מהפיקדון שנצבר לו.

לנוהל מפורט של רשות האוכלוסין וההגירה אודות הפקדת פיקדון למסתננים

לתיקון החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה)(תיקון), התשע"ו- 2017 - לחץ כאן

סע' 26 לחוק חופשה שנתית  מטיל על המעסיק חובה לנהל פנקס חופשה לעובדיו, ובפסיקה נקבע כי במקרה של מחלוקת, נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה מוטל על המעסיק: "מחובתו של המעביד לדעת כמה ימי חופשה הוא חייב לעובדו, וכמה נתן למעשה, ולנהל פנקס חופשה ולרשום בו את הפרטים הדרושים" (דב"ע לא/3-22 צ'יק ליפוט נ' חיים קסטנר, פד"ע ג' 215).

לפי תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה), התשי"ז-1957, הפרטים שחייבים להיות רשומים בפנקס החופשה לגבי כל עובד הזכאי לחופשה שנתית או לפדיון חופשה הינם: שם העובד, שם האב ושם המשפחה, מספר הזהות, תאריך התחלת העבודה, מועד החופשה שניתנה, דמי החופשה ששולמו ותאריך התשלום, התאריך בו חדל העובד לעבוד, פדיון החופשה ששולם ותאריך התשלום.

על פנקס החופשה להיות מוחזק במקום בו מועבדים העובדים שלגביהם יש לרשום את הפרטים המצויינים לעיל.

דוגמא לפנקס חופשה- לחץ כאן

2. פנקס לרישום נערים עובדים: מכוח חוק עבודת הנוער

סעיף 31 לחוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, קובע כי מעביד חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל נער המועבד על ידיו, הפרטים שייקבעו בתקנות. נער הוא מי שעדיין לא מלאו לו 18 שנה.

יש לשים לב כי אין מדובר על פנקס עבודה המצויין בסעיף 28 לחוק, שהנער העובד מוציא מלשכת התעסוקה, אלא בפנקס רישום המרכז את פרטי הנערים המועסקים במקום העבודה.

תקנות עבודת הנוער (פנקס לרישום נערים), תשי"ח-1958, קובעות מהם הפרטים שחייבים לרשמם בפנקס לרישום נערים עובדים:

(1)        השם, שם האב ושם המשפחה;

(2)        אם לנער תעודת זהות – את מספר הזהות;

(3)        מספר פנקס העבודה של הנער; יש לציין כי החל מיולי 2014 הוציא משרד הכלכלה (התמ"ת) הודעה כי לא יאכוף את חובת הוצאת פנקס עבודה.

(4)        תאריך הלידה של הנער;

(5)        מענו של הנער;

(6)        תאריך התחלת העבודה;

(7)        פירוט מדויק של מסגרת יום העבודה ושל שבוע העבודה וכן רישום נוכחות סדיר הכולל שעות עבודה בפועל והפסקות; רישום כאמור שלא באמצעים דיגיטאליים או אלקטרוניים, יהיה חתום מדי יום בידי הנער ומאושר בחתימת אחראי שמינה לכך המעביד;

(8)        מועדי חופשה שנתית וימי מחלה;

(9)        התאריך בו חדל הנער לעבוד.

ס' 2 לתקנות קובע כי מעסיק שחייב לנהל פנקס, והמנהל כרטיסיה או רישום סדיר אחר שאושרו על ידי מפקח עבודה ושבהם הפרטים הנדרשים לעיל, פטור מניהול פנקס רישום נערים עובדים בנפרד.

ס' 3 לתקנות קובע כי הפנקס יוחזק במקום בו מועסקים הנערים.

3. פנקס שעות עבודה (דו"ח נוכחות): מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה

סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע כי מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות העבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית.

תקנה 5 לתקנות שעות עבודה ומנוחה, תשט"ו – 1955, שעניינה הרישום בפנקס, קובעת כי במקום עבודה המשמש לעסק או משלח יד או לשירות ציבורי, על המעסיק לרשום בפנקס את הפרטים האלה:

(1) שמו הפרטי, שם אביו ושם משפחתו אצל המעביד;

(2) מספר תעודת זהותו;

(3) מענו;

(4) תאריך התחלת עבודתו אצל המעביד;

(5) שעות עבודתו;

(6) שעות מנוחה שבועית;

(7) שעות נוספות;

(8) גמול שעות נוספות;

(9) גמול עבודה במנוחה שבועית;

(10) סיום עבודתו אצל המעביד.

התקנות קובעות כי מעביד המנהל כרטיסיה או רישום סדיר אחר, שאושר על ידי מפקח העבודה האזורי ושבהם רשומים הפרטים הנ"ל, פטור מרישום בפנקס.

עוד קובעות התקנות כי המעביד יחזיק את הפנקס, או את הכרטיסיה ואת הרישום הסדיר האחר שאושרו, במקום בו מועבד העובד.

בנוסף, חוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי הרישום בפנקס שעות העבודה לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות, ייערך באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל. אם הרישום בפנקס לא מבוצע באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, הרישום ייחתם מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך. זאת, כל עוד לא נקבעה ע"י השר ובהתאם לחוק דרך אחרת לביצוע הרישום. כלומר, החוק לא קבע חובה לבצע את הרישום בדרך דיגיטלית או באמצעות שעוני נוכחות דווקא. אמנם, החתמת כרטיס נוכחות היא אמצעי בדיקה של זמן עבודה מדויק יותר המקלה את הפיקוח לעומת דיווח ידני שמוגש פעם בחודש, אך המעביד יכול לבחור בדרך פיקוח אחרת הנוחה לו ובלבד שיקיים את חובת הפיקוח עפ"י הדין, כלומר שהרישום יבוצע באופן שוטף, ייחתם מדי יום בידי העובד, ויאושר בחתימת המעביד או אחראי מטעמו.

הפסיקה קבעה כי הפרת מחויבות המעסיק, ואי הצגת פנקס שעות עבודה מסודר על ידו בהליך שמתנהל, מובילה להגמשת נטל הראיה המוטל על העובד בכל הנוגע להוכחת היקפן המדויק של השעות הנוספות שביצע, ובמקרים המתאימים גם להעברת הנטל למעסיק בקשר לכך.

4. פנקס שכר ותלוש שכר: שניהם מכוח חוק הגנת השכר

חוק הגנת השכר,התשי"ח- 1958, קובע בסעיף 24 כי מעביד חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד, בכתב, תלוש שכר. החוק מגדיר, כי "פנקס שכר" הוא פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם. "תלוש שכר" הוא רישום נתונים מתוך פנקס השכר, המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד.

פרטי השכר שצריכים להיות מפורטים בפנקס השכר ובתלוש השכר מנויים בתוספת לחוק הגנת השכר, וכוללים:

1.    פרטים לגבי העובד והמעביד –

             (א)  שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר הזיהוי שלו;

             (ב)  שם המעביד, מספר הזיהוי שלו או מספר התאגיד, ומען מקום העבודה או עסקו של המעביד.

2.         (א)  תאריך תחילת ההעסקה.

            (ב)  ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה, לפי הגבוה.

3.    לגבי עובד במשכורת – היקף המשרה; לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר; לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – גם דירוג העובד ודרגתו.

4.    תקופת התשלום –

            (1)   התקופה הקלנדרית שבעדה שולם השכר;

            (2)   מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר;

            (3)   מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר;

            (4)   מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר; אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (עובדים שתנאי עבודתם אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות עבודתם) יש לציין זאת במפורש;

            (5)   מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה;

            (6)   מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה; אם העובד מבוטח על ידי מעבידו בביטוח דמי מחלה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אין חובה לציין את יתרת תקופת המחלה הצבורה.

5.    השכר ששולם לעובד –

            (1)   ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה;

            (2)   השכר הרגיל;

            (3)   תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור, וכיוצא באלה; יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם – אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום;

            (4)   סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;

            (5)   סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;

            (6)   סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, שיפורט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון;

אם שולם תשלום מהתשלומים המפורטים בפרט זה בעד תקופה שאינה התקופה הקלנדרית שבעדה שולם השכר, יש לציין לגבי אותו תשלום את התקופה שבעדה שולם.

6.    הניכויים –

            (1)   ניכוי מס הכנסה;

            (2)   ניכוי דמי ביטוח לאומי;

            (3)   ניכוי דמי ביטוח בריאות;

            (4)   ניכוי לקופת גמל, שיפורט לפי הקופה שאליה הניכוי מיועד וסכומו;

            (5)   כל ניכוי אחר, שיפורט לפי סוג הניכוי וסכומו;

            (6)   סך כל הניכויים.

7.    תשלומי המעביד בעבור תנאים סוציאליים לעובד, שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים לשכר העובד, לרבות הפרשות המעביד לקופת גמל.

8.    פרטי הפירעון –

            (1)   הסכום הכולל (ברוטו) המגיע לעובד במועד התשלום;

            (2)   הסכום בפועל (נטו) לתשלום;

            (3)   דרך תשלום השכר; לעניין שכר המשולם שלא במישרין, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק הגנת השכר, יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר, ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק, לרבות חברת הדואר – מספר החשבון ופרטי הבנק.

9.    שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, המעודכנים לתקופת התשלום; ואולם לגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים יש לציין בתלוש השכר את שכר המינימום כאמור שנקבע לפי סעיף 16 לחוק האמור, בהתאם לגילו של העובד.

5. מסמכים שמעסיק של עובדים זרים חייב להחזיק: מכוח חוק עובדים זרים

סעיף 1ו' לחוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991, קובע כי מי שמעביד עובד זר יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק של חוזה העבודה עם העובד הזר ותרגום נכון שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע השר בהסכמת שר הפנים.

תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים), תש"ס-2000, קובעות כי במקום העסקתו של עובד זר, המעסיק צריך להחזיק, נוסף על חוזה העבודה ותרגומו, גם את פוליסת הביטוח הרפואי שהסדיר לו המעביד לפי סעיף 1ד לחוק, את רישום מען מגוריו של העובד הזר וכן את פנקס השכר כאמור בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, ופנקס שעות עבודה כאמור בסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, המתייחסים לשלושה חודשי העסקה שוטפים של כל עובד זר שהמעביד מעסיק, והכל במידה שהוראות סעיפי החוק האמורים חלים על המעביד; שני הפנקסים האמורים יכול שיוחזקו בידי המעביד גם באמצעות מדיה מגנטית. סעיף 2 לתקנות קובע כי חובת החזקת פנקס שכר ופנקס שעות עבודה ומנוחה לא יחולו על מעביד שהוא יחיד המעסיק עובד בסיעוד.