אחריות מינהלית על מזמין שירות:

לפי ס' 16 לחוק האחריות המינהלית חלה על מזמין שירות ככל שקמה עליו אחריות אזרחית כלפי העובד (ראו למטה את התנאים לאחריות אזרחית). גם כאן מדובר בהפרת אחת מהוראות החוק המנויות בתוספת השלישית לחוק, כפי שיפורטו בהמשך.

כאשר הממונה לפי החוק מוסר דרישת תשלום לקבלן, הוא מודיע על כך גם למזמין השירות, בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה לקבלן, והתראה בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות לא יפעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב.

במידה וההפרה לא תוקנה או שמזמין השירות לא פעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן בתוך 30 יום, אז תתממש האחריות המינהלית שבחוק על מזמין שירות, ויוטל עליו עיצום כספי (לאחר הודעה על כוונת חיוב להטיל עיצום כזה, מתן זכות טיעון, החלטת הממונה ושליחת דרישת תשלום).

אחריות אזרחית על מזמין שירות: מתי קמה למזמין שירות אחריות אזרחית כלפי העובד?

בהתאם לחוק, חובת מעסיק שהוא קבלן כלפי עובדיו תחול גם על מזמין השירות, בעד פרק הזמן שהעובד הועסק במתן השירות אצלו, כאשר:

1. מדובר בחובה לפי הוראות צווי הרחבה לעניין תשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי חגים ותוספת יוקר, הוראות צווי הרחבה ענפיים שעניינן רכיבי שכר המרכיבים את ערך שעת עבודה, או הוראות צווי הרחבה בכל עניין אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים.

לחילופין, מדובר בחובה שקמה מכוח ההוראות המנויות בתוספת השלישית לחוק, שהם:

(1)        מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;

(2)        תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;

(3)        תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;

(4)        איסור העבדה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(5)        איסור העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(6)        איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר, לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(7)        תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(8)        תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(9)        איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;

(10)      איסור העבדת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;

(11)      איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער;

(12)      איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער;

(13)      איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר – כשניכוי הסכומים היה ביוזמת מזמין השירות או לפי הוראותיו;

(14)      העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר;

(15)      איסור הלנת שכר לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר;

(16)      תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום;

(17)      תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

(18)      תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה;

(19) תשלומים לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013, בנושאים המנויים בפרטים 1, 3, 4, 5 ו-7 שבתוספת לחוק האמור.

 
2. בנוסף, כל התנאים הבאים מתקיימים:

(1) השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות (אין זה משנה אם השירות ניתן בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים).

(2) השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף.

(3) נמסרה הודעה בכתב למזמין השירות ממפקח העבודה כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו, או הודעה מהעובד (או ארגון העובדים) על כך שמסר לקבלן דרישה בכתב למלא חובה כלפיו, ועל אף שנמסרה ההודעה למזמין השירות, החובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

אחריות אזרחית  כאשר מזמין שירות לא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן:

בנוסף, סעיף 26 לחוק קובע כי מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדים של הקבלן המועסקים אצלו. לשם כך, עליו לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה, ולבירור המידע שבהודעה, וליידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו.

אם לא קבע מזמין השירות דרך למסירת הודעה, או לא יידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו, תחול עליו אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, אף אם לא נמסרה לו הודעה בכתב מהמפקח או מהעובד על כך שהקבלן לא ממלא חובה כלפיו.

הגנות על מזמין שירות מאחריות אזרחית:

סעיף 27 לחוק קובע הגנות על מזמין שירות בתובענה אזרחית כלפיו, אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:

(1) הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה.

(2) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו' לחוק, ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.

(3) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות פרק ו', ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.

אחריות אזרחית על מזמין שירות בהקשר של חוזה העבודה בינו לבין הקבלן:

החוק מתייחס לחוזה בין קבלן למזמין שירות, ולאחריות של מזמין שירות בעניין תנאי החוזה, וקובע:

(1) בחוזה או בהצעתו של הקבלן חייבים להיות מפורטים בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות כאמור.

(2) אסור שעלות השכר המינימלית המצויינת בחוזה תהיה פחותה מערך שעת עבודה שייקבע ע"י השר וישקף את עלות שכר העבודה ותנאי העבודה המגיעים לעובד של קבלן מכוח חוק וצו הרחבה.

(3) אסור שמזמין השירות ישלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבע, בעבור שעת עבודה לעובד של הקבלן.

סעיף 28 קובע כי כאשר מזמין שירות כרת חוזה עם קבלן, שלא מתקיים בו אחד התנאים הנ"ל, תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, אף אם השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות פחות מארבעה עובדים, ואף אם השירות ניתן במהלך תקופה של פחות משישה חודשים ולא באופן קבוע ורציף. כמו כן לא יחולו לגביו ההגנות לפי סעיף 27.

אחריות פלילית על מזמין שירות:

אחריות פלילית על מזמין שרות בקשר לחוזה שבינו לבין הקבלן:

מזמין שירות יחוייב בקנס כאשר הוא כורת עם קבלן חוזה שבו לא מתקיימים התנאים שצויינו לעיל (בעניין אחריות אזרחית בהקשר של חוזה עבודה בין מזמין שירות לקבלן).

אחריות פלילית על מנכ"ל של תאגיד מזמין שירות:

כאשר מזמין השירות הוא תאגיד, תחול אחריות פלילית גם על המנהל הכללי, אם החוזה שנכרת אינו כדין והוא לא פיקח על כך ועשה ככל הניתן כדי למנוע זאת.

כמו כן תחול עליו אחריו פלילית אם הקבלן פוגע בזכויות עובדים (המנויות בתוספת השלישית) המועסקים אצל מזמין השירות, והמנהל הכללי של תאגיד מזמין השירות קיבל על כך התראה, ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של התאגיד עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. אם על אף קבלת ההתראה ההפרה לא תוקנה בידי הקבלן או שהתאגיד לא פעל בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, אזי קמה חזקה מכוח החוק שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ואז האחריות הפלילית תחול והוא יחוייב בקנס.

אחריות פלילית על מזמין השירות למניעת עבירות שנעשות ע"י הקבלן:

כאשר הקבלן עובר עבירות לפי חוק הגנת השכר, חוק עבודת הנוער, חוק חופשה שנתית, חוק שכר מינימום וחוק שעות עבודה ומנוחה, ומפקח העבודה מסר על כך הודעה למזמין השירות, החוק מקים חזקה לפיה מזמין השירות הפר את חובתו והוא יחוייב בקנס (כמנוי בחוק לגבי כל אחת מהעבירות).

החזקה לא תחול אם מזמין השירות הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:

(1)        הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(2)        הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד ביצוע העבודה, לפי הוראות פרק ו' לחוק, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה.

(3)        מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה.

(4)        מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו', ועם גילוי הפרה המהווה עבירה לפי החוקים הנ"ל עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.