שאלה:
עובד מבקש להיעדר מעבודתו בימי חג החנוכה, האם הוא יהיה זכאי לתשלום?
תשובה:
ימי חג החנוכה אינם מוגדרים כימי חג על פי החוק.
פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, מגדירה אילו ימים ייחשבו כמועדי ישראל שהם ימי מנוחה: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. כמו כן, יום העצמאות נקבע כיום חג בחוק יום העצמאות, תש"ט-1949. סעיף 9א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951, קובע את איסור העבודה בחגים אלו. לכן, כאשר יום מוגדר כיום חג עפ"י החוק, לעובד יש זכות להיעדר ביום זה, והוא אף יהיה זכאי לשכר עבור החג (דמי חגים), במידה והוא עובד חודשי או במידה והוא עובד שאינו חודשי אך יש לו וותק של 3 חודשי עבודה במקום העבודה והוא לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחרי החג, אלא בהסכמת המעביד. יצויין כי לעובד שאינו יהודי קמה הזכות לבחור באלו ימי חג ברצונו לשבות ולקבל דמי חגים- האם בימי החגים היהודים, או בימי החגים של עדתו.
ימי החנוכה אינם נכללים בגדר מועדי ישראל שצויינו, ולכן אינם נחשבים כימי מנוחה שבהם זכאי העובד למנוחה בתשלום. עם זאת, ייתכן כי בהסכם אישי, בהסכמים קיבוציים או בצווי הרחבה שונים נכללים ימים אלו כימי העדרות בשכר או כימי בחירה שבהם העובד יכול להעדר בתשלום. אם אין זה כך, העובד יכול לבקש ממעבידו לצאת לחופשה שנתית בימי החנוכה, בהתאם למספר ימי החופשה הצבורים שלו. על העובד לבקש זאת ממעבידו זמן סביר מראש, ולפחות 14 יום מראש כשמדובר על חופשה של שבעה ימים ומעלה.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ