פסיקה עדכנית: פיטורים מחמת גיל
ע"ע 24518-12-13 ישרקו שיווק מותגי מזון בינלאומיים בע"מ נ' ברוך צור
ניתן ביום: 17.04.2018
ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה
תקציר פסק הדין:
עסקינן בערעור שהגישה המערערת (להלן: המעסיקה") על פסק דין של ביה"ד האזורי לעבודה בו התקבלה, בדעת רוב, טענת המשיב (להלן: "העובד") לפיטורים שלא כדין – אפליה מחמת גיל ובהעדר שימוע, ונפסקו למשיב פיצויים ללא הוכחת נזק מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (להלן: "החוק"), בסך של 50,000 ₪, פיצוי על אובדן השתכרות בגובה 6 משכורות והוצאות משפט.
בית הדין הארצי בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור ופסק כי:
ככלל, אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים וקיצוניים. אין זה המקום לסטות מההלכה הנוהגת ולהתערב בקביעות העובדתיות של ביה"ד קמא; הקביעות העובדתיות בפסק הדין מושא הערעור, הן בראש ובראשונה קביעות המבוססות על התרשמותו של בית הדין מהעדים ומעדותם לפניו, קביעות לגביהן יש לערכאה הדיונית יתרון בולט כמי ששמעה והתרשמה באופן בלתי אמצעי מהעדים בעדותם. משלא נמצא מקום להתערב בדעת הרוב בפסק הדין מושא הערעור, בקביעותיו לפגם בהחלטת הפיטורים ובהליך הפיטורים, לא נמצאה הצדקה להתערב בשיקול דעתו בקביעת הפיצוי לו זכאי העובד בעקבות פיטוריו, משהפיצוי שנפסק אינו חורג מהמקובל.
סגן הנשיאה איטח, פסק אף הוא כי יש לדחות את הערעור, אך טעמיו שונים. סעיף 2 לחוק אוסר על אפליה מחמת גיל, לרבות בעת פיטורי עובד. סעיף 9(א) לחוק קובע כי בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2, לענין פיטורים מהעבודה, אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו". סגן הנשיאה בחן את קיומה של אפליה ואת שאלת העברת נטלי ההוכחה בעת הפיטורים הראשונים שבוטלו; ובעת הפיטורים השניים. סגן הנשיאה קבע אשר לפיטורים השניים כי ביה"ד קמא לא קבע קביעה עובדתית כי קיבל מסרים ממנהל המכירות אצל המעסיקה כי הוא אינו מתאים לחברה בשל גילו. קבלת גרסה עובדתית זו מביאה בהכרח להיפוך נטל ההוכחה בשתי נקודות הזמן. יתר על כן, קבלתה לכל הפחות מכתימה את החלטת הפיטורים באופן כזה שלכאורה די בו כדי להביא לקבלת הטענה לאפליה מחמת גיל. "נטייה" של ביה"ד לקבל גרסה אינה עולה כדי קביעה עובדתית כי אכן מתקבלת הגרסה וטענת העובד בעניין זה היתה כללית ביותר. יתר על כן, מדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין לה כל תימוכין או סיוע בראיה אחרת והיא הוכחשה על ידי מנהל המכירות מבלי שנקבע כי הכחשתו אינה מהימנה. יתרה מזאת, בהתחשב בכך שהעובד התקבל לעבודתו בחברה בגיל 59, גרסה זו של העובד מוקשית וחשודה. משזה המצב, בחן סגן הנשיאה את הנסיבות הנוגעות לשתי נקודות הזמן. אשר לנקודת הזמן השנייה, צוין כי יש קושי בקבלת דעת הרוב בפסק הדין קמא כי טענת הנתבעת לפיה התובע לא עמד ביעדי המכירות דינה להידחות. ב"זמן אמת", נטען כלפי העובד כי הוא אינו עומד ביעדי המכירות והוצגו נתונים כי שיעור העמלות הלך ופחת. אל מול נתונים אלה, לא המציא העובד שום נתון שיש בו כדי ללמד "שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו"; אשר לנקודת הזמן הראשונה, המעסיקה טענה בכתב הגנתה כי ביצעה שינוי ארגוני שכתוצאה ממנו התייתרה משרת העובד, אך בתצהיריה שונתה "החזית" ללא הסבר, תוך שנטען כי לאחר השינוי הארגוני הועבר העובד לתפקיד אחר אולם הוא כשל בו ולכן פוטר. שינוי חזית בלתי מוסבר זה יחד עם העובדה כי שיעורי העמלות ששולמו למשיב לא השתנו באופן מהותי עד למעבר לאזור הצפון לאחר פיטוריו הראשונים, ועם גילו של העובד באותה עת (64), די בהם כדי להעביר אל המעסיקה את הנטל להוכיח כי הפיטורים הראשונים לא היו מחמת גילו של העובד אלא משיקולים ענייניים. המעסיקה לא הרימה נטל זה. לפיכך, אפליית העובד מחמת גיל בנקודת הזמן הראשונה בכך שהופסקה העסקתו בתפקידו הקודם רק מחמת גיל, מקרינה על האופן בו נבחן בהמשך יחסה של המעסיקה למשיב, כך שפיטוריו מתפקידו החדש, שמלכתחילה היה בעייתי, הם תוצאה ישירה של האפליה בנקודת הזמן הראשונה, ולכן הם עצמם נגועים באפליה.
לסיכום: ביה"ד דחה את הערעור שהגישה המעסיקה על פסק דין בו נפסקו למשיב פיצויים ללא הוכחת נזק מכוח חוק שוויון הזדמנויות בגין פיטורין שלא כדין – אפליה מחמת גיל ובהעדר שימוע. רוב חברי המותב סברו כי דין הערעור להידחות בהיעדר מקום להתערב בקביעות עובדתיות של ביה"ד קמא; יתר חברי המותב סברו כי דין הערעור להידחות שכן המעסיקה לא הרימה את הנטל להוכיח כי פיטוריו הראשונים של העובד לא היו מחמת גילו אלא משיקולים ענייניים, וכי אפליית העובד מחמת גיל בעת הפיטורים הראשונים מקרינה על פיטוריו השניים, ולכן הם עצמם נגועים באפליה.
לפסק הדין המלא-לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
