פסק דין: המעסיק השתמש בתוכנת מעקב וניטור במחשבי העובדים ושילם פיצויים בגין פגיעה בפרטיות
סע"ש 60161-06-16 קלי בלקאר נ' גרשון בלקין
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
ניתן ביום: 27.8.2019
המדובר על תיק מאוחד ובו שלוש תביעות. התביעה הראשונה הוגשה על ידי העובדת נגד המעסיק בטענה להפרת זכויות כספיות המגיעות לה בהתאם לדיני העבודה. התביעה השנייה הוגשה על ידי המעסיק נגד העובדת להשבת שכר ולפיצויים בגין הוצאות שהוא נאלץ להוציא בעקבות התנהלותה ועגמת נפש; התביעה השלישית הוגשה על ידי העובדת בטענה להפרת זכותה לפרטיות במקום העבודה.
עובדות המקרה
העובדת החלה לעבוד כמתמחה בעריכת דין אצל המעסיק, עורך דין, יצאה לחופשה בת חודשיים כדי ללמוד לבחינות הלשכה, וחזרה לעבודה כעורכת דין. סך הכל עבדה העובדת אצל המעסיק כשלוש שנים, עד להתפטרותה, לטענתה, בדין פיטורים כיוון שהמעסיק לא שילם לה זכויות שונות בהתאם לדיני העבודה.
המעסיק טען מנגד שהעובדת ניצלה את אמונו, נעדרה ואיחרה, התעסקה בדברים שאינם קשורים לעבודתה בזמן העבודה. השתמשה במשרדו לצורכי פעילות פוליטית ולטובת עבודה פרטית, עשתה שימוש פרטי בחומרי המשרד, העתיקה וגנבה חומרים מהמשרד. הדרך בה למד המעסיק על התנהלותה של קלי הייתה שימוש במערכת מעקב וניטור שהותקנה במחשבי המשרד. על רקע זה הוא הגיש נגדה תביעה להשבת שכר ולפיצויים בגין הוצאות שהוא נאלץ להוציא בעקבות התנהלותה ועגמת נפש. בתגובה להודעתו של המעסיק על כך שהוא השתמש במערכת מעקב הגישה נגדו העובדת תביעה שכנגד על הפרת פרטיותה כעובדת.
פיטורים בדין התפטרות
העובדת טענה כי היא התפטרה על רקע אי תשלום זכויותיה בדין ולאחר שהיא העלתה את טענותיה בפני המעסיק עוד במהלך העסקתה ואף התרתה בו על כוונתה להתפטר. בית הדין קבע שלעובדת אכן היה יסוד סביר ומוצדק להתפטר בנסיבות המפורטות בחוק פיצויי פיטורים, על פיהן במקרה בו התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים. בית הדין קבע שקיים קשר סיבתי בין הנסיבות הללו לבין התפטרותה של העובדת. משכך, קבע בית הדין שהעובדת התפטרה מעבודתה בנסיבות בהן יש לראות בהתפטרותה כבדין פיטורים, בהתאם לעיקרון שנקבע בפסיקה כי ככל שהפגיעה בזכויותיו של העובד חמורה יותר, ונפרש על פני תקופה ארוכה יותר, כך תגבר ותתחזק ההנחה שבחוק כי אין לדרוש ממנו להמשיך להיות מועסק באותם התנאים. לפיכך העובדת זכאית לפיצויי פיטורים.
פרטיות בעבודה
בתגובה להודעתו של המעסיק על כך שהוא השתמש במערכת מעקב הגישה נגדו העובדת תביעה שכנגד על הפרת פרטיותה כעובדת. לטענתה, המעסיק מעולם לא קבע כללים לעניין השימושים המותרים במחשבי המשרד, לא נאסר על העובדים לעשות שימוש פרטי במחשבי המשרד והמעסיק אף היה מודע לכך שהעובדים עושים שימוש מידתי וסביר במחשבי המשרד לצרכים פרטיים כעניין שבשגרה. המעסיק הודה כי הוא לא קיבל את הסכמתה של העובדת לעקוב ולפקח אחר פעילותה, ואף לא הודיע לה על אמצעי הפיקוח שהוא התקין במחשבי המשרד.
בית הדין קבע, שההלכה באופן המעקב והעיון של מעסיק בדוא"ל של עובדיו, איננה משתמעת לשתי פנים ונקבעה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, בו נערכה הבחנה בין תיבת דוא"ל שסופקה לעובד במסגרת העבודה ובין תיבת דוא"ל אישית-פרטית שלו. בכל הנוגע לתיבה העסקית, נקבע כי למעסיק יש אפשרות מסוימת, מצומצמת, לנטר ולעקוב אחרי הודעות המצויות בה, וזאת במסגרת איזון בין האינטרס של המעסיק והזכות לפרטיות של העובד ובכפוף לעקרונות של שקיפות ומידתיות. לעומת זאת, המעסיק כלל אינו רשאי לערוך ניטור או מעקב אחרי תיבת הדוא"ל החיצונית-פרטית של העובד ואסור לו לחדור לתיבה הפרטית ולתוכן תכתובת האי-מייל של העובד במסגרתה. ככל שהמעסיק סבור כי התקיימו התנאים המצדיקים פעולות כאלה ושכמותן, עליו לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לצו לחיפוש ולתפישה בתיבה הפרטית של העובד. בית הדין ציין כי ככלל ונוכח הפוגענות הטמונה בצו מעין זה, יינתן הצו במקרים הנדירים ויוצאי הדופן בלבד ובהתקיים התנאים הנדרשים לכך בדין.
חשבון הגוגל בו השתמשה העובדת לצורך העברת הודעות דוא"ל וקבצים שונים היה חשבון פרטי. כך גם תנועותיה של העובדת באינטרנט, האתרים אליהם גלשה והתכנים שהיא נחשפה אליהם הם ענייניה האישיים. מוגנים במרחבה הפרטי. אסור להשתמש בהם ואף לא לראותם מבלי לקבל את הסכמתה המפורשת לכך. מערכת המעקב ניטרה את פעילותה של העובדת בכל אורחותיה הדיגיטליות תוך רמיסת זכותה לפרטיות. אמנם ייתכן כי העובדת עירבה במרחבה הפרטי שימושים שנגעו לעסקי משרד. אולם אין בכך כדי לאיין את זכויותיה. אין מדובר בחשבון שסופק ע"י המעסיק ומשויך למשרדו. שימושיה באינטרנט אינם הופכים לנחלתו של מעסיקה.
אף לו היינו מסווגים את חשבון הגוגל של העובדת כחשבון עסקי, הרי שעל פי ההלכה שנקבעה על ידי בית הדין הארצי לעבודה אסור למעביד לנטר אחר פעילותו של העובד אלא אם קיים חשש ממשי לפעילות אסורה מצידו, ואף זאת לאחר קבלת הסכמתו המפורשת ומיצוי אפשרויות מעקב פחות פוגעניו. פעולותיו הלגיטימיות של המעסיק במהלך ניטור ומעקב אחר נתוני תקשורת בתיבה המקצועית עשויות להעלות ממצאים של תכתובת אישית שמקיים העובד בתיבה המקצועית, שלא לצרכי עבודה. ממצאים אלה יכול ויתבררו מנתוני תקשורת הכוללים את זהות הנמענים, כותרת הנושא של התכתובת, סוג פורמט הקובץ המצורף לתכתובת, וכיוצ"ב. במקרה כזה, גם אם השימוש שעושה העובד בתיבה המקצועית חורג מן ההרשאה שקיבל, וגם אם התכתובת האישית נעשתה בניגוד לאיסור על קיומה בתיבה המקצועית, אין המעסיק רשאי להיכנס לנתוני התוכן של התכתובת האישית של העובד ולהפר בכך את פרטיותו.
בעוד אשר המעסיק רשאי להיכנס לתוכן התכתובת המקצועית שמקיים העובד בתיבה המקצועית, מותנית כניסתו לתוכן התכתובת האישית של העובד, בקיומו של חשש רציני, או בביסוס סביר לפעילות פלילית מצד העובד. זאת, לאחר שמוצו אמצעי מעקב חלופיים ופוגעניים פחות, מחדירתו לתוכן התכתובת האישית. ככל שדרישות אלה מתקיימות, רק אז רשאי המעסיק לבקש הסכמתו של העובד לחדירה לתוכן התכתובת האישית שקיים בתיבה המקצועית. הסכמת העובד צריך שתינתן במפורש, מדעת ומרצון חופשי מראש למדיניות הכללית של מעקב על נתוני תקשורת ותוכן לרבות תכתובת אישית שאסור לקיימה בתיבה מקצועית; והסכמה ספציפית מפורשת מדעת ומרצון, לכל פעולה ופעולה של חדירה לתוכן התכתובת האמורה.
בנסיבות אלו, קבע בית הדין האזורי לעבודה אנו בדעה שהמעסיק הפר את זכותה של העובדת לפרטיות ופסק לזכותה פיצויים בגובה 50,000 ₪.
תביעת המעסיק להשבת שכר ולפיצויים
בית הדין האזורי לעבודה קבע המעסיק לא היה רשאי לעקוב אחר פעילותה של העובדת במחשב מבלי לקבל את הסכמתה לכך, וכי כאשר מעסיק עקב וחדר לתיבת הדוא"ל של עובד, הראיות שהושגו מכך אינן קבילות בהליך משפטי. משנפסלו הראיות שעמדו בבסיס טענותיו של המעסיק, נדחתה תביעתו נגד העובדת.
הפרשי שכר
העובדת סבלה מהפרות של זכויות קוגנטיות שונות מתחילת העסקתה כמתמחה, ושנים לאחר מכן כעורכת דין. לפיכך היא זכאית לפיצויי פיטורים. פיצויים עבור הלנת שכרה. פיצויים בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה, פיצויים בגין אי מתן תלושי שכר. תשלום בגין דמי נסיעות תשלו, תשלום דמי הבראה, תשלום בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח לאומי ותשלום הפרשות פנסיוניות, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
בכתב התביעה ביקשה העובדת בנוסף צו עשה להחרמת החומרים שאסף לגביה המעסיק ובת הדין קיבל את בקשתה והורה למעסיק . להעביר לידיה של העובדת את כל החומרים שאסף לגביה באמצעות מערכת המעקב ולהשמיד כל עותק שקיים בידו של המערכת.
לפסק הדין לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
