סע"ש 10462-11-16 צחי שינדלר נ' למ אריקסון ישראל בע"מ
ערכאה: בית הדין האזורי בתל אביב
ניתן ביום 13.11.2019
עובדות המקרה
העובד הועסק כמנהל מכירות אצל הנתבעת במשך כשבע שנים, עד להתפטרותו. התובע טוען, כי לאורך כל שנות עבודתו, 25% מהשכר הכולל מהווים תמריץ, אשר נגזר מסך המכירות אותן ביצע התובע בכל שנת עבודה אצל המעסיק. לטענת התובע, עת החליט לסיים את עבודתו אצל המעסיק, ועוד בטרם ביצוע "גמר חשבון", התברר לו כי לא יהיה זכאי לקבל את רכיב זה, בטענה כי הזכאות לרכיב זה מותנית בהשלמת שנת העבודה המלאה, קרי, עד ליום 31.12 של אותה השנה. לטענת התובע, תנאי זה הועלה בפניו לראשונה, רק עם ההודעה על עזיבתו ומבירור שערך, ההחלטה שלא לשלם את רכיב זה לא הוחלה על עובדים אחרים שסיימו עבודתם בחברה. מנגד טענה המעסיקה, כי אותה מדיניות תמריצים, היתה גלויה וזמינה לעובדים באתר החברה, ולכן התובע ידע או יכול היה לדעת על תנאי התכנית המפורסמים שם.
דיון
בית הדין לא קיבל את טענת המעסיקה כי פרסום המדיניות באתר האינטרנט עומדת בדרישה של המעסיק להביא לידיעת העובד את תנאי עבודתו ושכרו באופן כתוב, פרטני ומפורש, בין היתר לאור חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002. בית הדין לא שוכנע כלל, כי אכן נקבעה מדיניות ברורה שכזו ו/או כי המעסיק נהג על פיה באופן דווקני במשך שנים, ובוודאי שלא הובאה לידיעת העובד, לרבות התובע, באופן ראוי וברור. לרבות מקרה חריג של עובד שעזב את החברה וזכה לקבל בונוס יחסי, מבלי שהמעסיק שכנע מדוע דווקא באותו מקרה בחר המעסיק לחרוג מהמדיניות הנטענת ולהעניק לאותו עובד זכאות יחסית, בעוד שמהתובע נשללה אותה "זכאות יחסית לבונוס".
בית הדין קבע כי אם קיימת מדיניות שמעסיק טוען לה, ראוי כי יוגדרו כללים ברורים ואחידים, הן באשר לכלל והן באשר למקרים שהמעסיק מוצא לנכון להחריג, כללים שיופעלו באופן שוויוני ואחיד כלפי כלל עובדי החברה.
הכרעה
בית הדין לא שוכנע כי אכן נקבעה והונהגה מדיניות באופן ברור ואחיד, כמו גם שלא הובאה לידיעת העובדים, והתובע בכללם, כנדרש. תביעת העובד התקבלה והוא והמעסיק חוייב לשלם לעובד סך של 150,000 ₪ בגין התמריצים.
לפסק הדין לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ