פסיקה עדכנית: פיטורים של עובדת בתקופה המוגנת לאחר חופשת הלידה
סע"ש 51432-03-15 דקלה גוברין – אגוזי נ' מדינת ישראל
ניתן ביום: 2.5.2018
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר פסק הדין:
התובעת הינה מדריכת מחול אשר שימשה כמורה למחול בחטיבת ביניים. שכרה של התובעת שולם בגין שעות עבודתה בפועל על ידי משרד החינוך, בתקן של "מילוי מקום". בשלהי חודש אוגוסט 2012 הודיעה התובעת כי היא נאלצת לשהות בשמירת הריון וכי לאור מצבה, לא תוכל לעבוד בבית הספר.
התובעת ציינה כי באפשרותה לאתר מחליפה והפנתה את מנהלת בית הספר לחברתה מן התחום ("המחליפה"). המחליפה אכן שימשה כמורה למחול בשנת תשע"ג. במהלך שנה זו הביקוש לשיעור לא היה רב ולאחר טקס יום הזיכרון, בו השתתפו תלמידות המחול, המחליפה סיימה את עבודתה.
לקראת סוף שנת הלימודים התשע"ג ועם סיום קבלת דמי הלידה, פנתה התובעת למנהלת בית הספר וביקשה לברר האם תשובץ לעבודה בשנת הלימודים הבאה. המנהלת השיבה כי טרם גיבשה מערכת שעות. משכך, התובעת פנתה למספר גורמים במשרד החינוך, ובהם, מנהלת מחוז תל אביב, על מנת לשוב לעבודה כמורה למחול ואלה השיבו לה שתפקידה כממלאת מקום אינו מקנה לה זכויות כלשהן.
משכל ניסיונותיה, כאמור, עלו בתוהו פנתה התובעת לנתבעת באמצעות בא כוחה ועתרה לפיצוי שלא יפחת מ- 100,000 ₪ לאור פיטוריה שלא כדין במהלך תקופת עבודתה המוגנת ובניגוד להוראות חוק עבודת נשים, וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לרבות בגין עוגמת נפש. כמו כן, נתבעו פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (אי עריכת שימוע) וכן פיצויים בגין פיטורים בניגוד להוראות תקנון שירות עובדי הוראה.
הכרעת בית הדין:
ראשית מציין בית הדין, כי למרות שהתובעת דווחה כמי שעובדת במשרת מילוי מקום, אין חולק שבפועל היא לא התקבלה לבית הספר כמורה ממלאת מקום, וגם לא מילאה בפועל תפקיד כזה. התובעת עבדה במתכונת זו במשך שנתיים ברציפות. למרות צורת ההעסקה הבלתי תקינה של התובעת, אין משמעות הדבר שהתובעת משוללת זכויות או שאינה זכאית לזכויות לפי חוק עבודת נשים או חקיקת המגן בכלל. העסקת התובעת כאמור היוותה תקלה כתוצאה מיוזמה מקומית של מנהלת שביקשה להקנות לתלמידיה לימודים החורגים מלימודי הליבה, בתחום האומנות –מחול. הדעת נותנת שאם התובעת הייתה מועסקת כעובדת מן המניין עניינה לא היה "נופל בין הכיסאות" כפי שקרה.
הלכה למעשה, התובעת הועסקה כמורה במשך שנתיים. משהנתבעת בחרה מסיבותיה שלה, גם אם מדובר בסיבות ענייניות (העדר שעות תקניות וחוסר ביקוש), שלא להחזיר את התובעת להוראת מחול בבית הספר עם תום חופשת הלידה וכמתחייב בחוק עבודת נשים, הרי שנפל פגם בהליך סיום עבודתה של התובעת. כאמור, נפל פגם במתכונת העסקת התובעת וכתוצאה מכך נציגי הנתבעת התכחשו לזכויותיה. לפיכך קבע בית הדין כי התובעת זכאית לפיצוי בגין שכרה לתקופה המוגנת, ולפיצויים בגין נזק בלתי ממוני מכח חוק עבודת נשים.
כמו כן, טענת התובעת לפיה פיטוריה היו נגועים באפליה מטעמי מגדר או הורות בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נדחתה על ידי בית הדין מאחר שבפועל עבודתה של התובעת התייתרה וגם לא התקיימו התנאים להעסקתה (תקן העסקה, היענות מצד התלמידות ושיקול דעת של מנהלת בית הספר בנוגע לשיעור מחול). מדובר בצירוף נסיבות שאין לו כל קשר לנתוניה האישיים של התובעת, לעובדה שיצאה לחופשת לידה או ששהתה בשמירת היריון.
גם התביעה לפיצוי על פיטורים ללא שימוע נדחתה לאחר שבית הדין שוכנע כי נציגי הנתבעת סברו שהתובעת כבר סיימה את תפקידה עקב ביטול שיעורי המחול.
לסיכום, התביעה התקבלה באופן חלקי כך שעתירתה של התובעת לפיצויים בגין נזק ממוני ובלתי ממוני מכוח חוק עבודת נשים התקבלה, ואילו עתירתה לפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ובשל אי עריכת שימוע כדין, נדחתה.
לפסק הדין המלא – לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
