עובד שעתי שהיקף משרתו לא השתנה במהלך תקופת עבודתו, יחושבו פיצויי פיטוריו על פי ממוצע 12 חודשים אחרונים (הלכת סנונית)
סע"ש 16398-02-17 יצחק עדנה רחל נ' עם שלם אהרון
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
ניתן ביום: 7.6.2018
בית הדין האזורי לעבודה נדרש להכריע, בתביעתה של עובדת שעתית שהועסקה כמנהלת חשבונות, משך 15 שנה, מהו אופן החישוב של הפרשי פיצויי הפיטורים להם הייתה זכאית. לטענת העובדת, מאחר שלאורך כל שנות עבודתה, מתכונת עבודתה ושכרה היו דומים יש לחשב את סכום פיצויי הפיטורים המגיעים לה על בסיס דרך החישוב שנקבעה בפסק דין סנונית (דב"ע (ארצי) נז/3-57) (להלן: "פס"ד סנונית") היינו, תעריף אחרון לשעה כפול השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים כפול הוותק, ולא על בסיס דרך החישוב החדשה שנקבעה לאחרונה בפסק דין י.ב. שיא משאבים בע"מ (ע"ע 44824-03-16) (להלן: "פס"ד י.ב. שיא משאבים")
הכרעת בית הדין
השאלה כיצד יחושב שכרו האחרון של עובד שעתי, כלומר עובד המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה, ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש התעוררה בפסק דין סנונית במסגרתו קבע בית הדין הארצי כי כאשר השכר משולם לפי שעה, והיקף העבודה משתנה מחודש לחודש יש להקיש מתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים ולחשב את השכר האחרון לפי השכר הממוצע ב- 12 החודשים האחרונים.
בשנת 2016, במסגרת פסק דין י.ב. שיא משאבים, בית הדין הארצי שב ובחן שאלה זו וקבע כי: "במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 דווקא. העיקרון העולה מתקנה 7 הוא חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד".
עוד קבע כי "תקנה 9 לפי מהותה נראית כמתאימה לאחד משני המקרים הבאים: הראשון, מקרה בו היקף העבודה של העובד אינו משתנה אך משתנה שכרו, למשל בשל קבלת עמלות. השני, מקרה של עבודה קבלנית אמתית בה היקף שעות העובדה אינו משמש כנתון בקביעת השכר. במקרים אלה הממוצע מתייחס ל"שקלים" (שכר) שהתקבלו ב- 12 החודשים האחרונים".
מן הכלל אל הפרט
מאחר שהתובעת קיבלה את שכרה על בסיס שעות עבודה הרי שהיא "עובדת בשכר" וזכאית לפיצויי פיטורים בשיעור של שכר חודש לכל שנת עבודה. על פניו לאור הכללים שנקבעו בפסק דין י.ב. שיא משאבים, הרי שהיה מקום לבחון את היקף המשרה הממוצע של העובדת בכל תקופת העסקתה. יחד עם זאת מצא בית הדין כי, בנסיבות המקרה, יש מקום לקבל את תחשיב העובדת המבוסס על שכרה הממוצע ב- 12 חודשי העבודה האחרונים לצורך קביעת השכר הקובע לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים, וזאת מן הטעם שיפורט להלן.
מחומר הראיות עלה כי מתכונת העבודה של העובדת והיקף המשרה שלה היה זהה לאורך כל תקופת העבודה. בנסיבות אלה, משמדובר בעובדת שעתית אשר היקף עבודתה היה קבוע לכל אורך תקופת העבודה (5 ימים בשבוע, 7 שעות ביום) והשינויים בשעות העבודה החודשיות נבעו אך ורק ממספר הימים הקיימים בחודש, הרי שגם שיטת החישוב של השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של התובעת ואין בה כדי לקפח את המעסיק.
לפיכך, פסק בית הדין לזכות העובדת הפרשי פיצויי פיטורים אשר חישובם נעשה על בסיס דרך החישוב שנקבעה בפסק דין סנונית.
לפסק הדין המלא – לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
