למרות שתלושי השכר נמסרו לעובד המעסיק חוייב למסור העתקי תלושי שכר גם לאחר ניתוק יחסי העבודה

למרות שתלושי השכר נמסרו לעובד המעסיק חוייב למסור העתקי תלושי שכר גם לאחר ניתוק יחסי העבודה

 8783/18 מיינ-פרי בע" ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

ערכאה: בית המשפט העליון

ניתן ביום: 10.1.2019

עובדות המקרה

העובדים עבדו אצל המעסיקים למשך תקופות קצרות משנה. כשנתיים וחצי לאחר סיום יחסי העבודה, העובדים מבקשים בבקשה לקבל העתק מהסכם ההתקשרות ומתלושי השכר של העובדים. המעסיקים סירבו להעביר את העתקי המסמכים. העובדים הגישו לבית הדין האזורי בקשה למתן צו שיורה למבקשים להעביר לעיון העובדים העתק של הסכם ההתקשרות ושל תלושי השכר שנמסרו להם בתקופת עבודתם. בבקשתם ציינו העובדים כי המסמכים נמסרו להם בזמן אמת אך אבדו. לטענתם נודע להם כי עובד אחר של המעסיקים ניהל תביעה כנגד המעסיקים בנוגע לזכויות שעמדו לו בגין תקופת עבודתו, והם מבקשים לבחון אם גם להם עומדת עילת תביעה.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הוראות סעיף 27(ב)(1) לחוק בתי הדין לעבודה חלות על המסמכים שהתבקש גילויים (הסכם עבודה ותלושי שכר), וכי חובת המעסיק למסור את המסמכים האמורים לעובד איננה מוגבלת לתקופת העבודה בלבד ואיננה פגה מקום שהמעסיק מסר בידי העובד את המסמכים בעבר. בית הדין הוסיף כי יש לגלות את המסמכים בשים לב לכך שהמעסיקים לא טענו כי המסמכים אינם מצויים בידם, אלא רק כי איתורם כרוך בהשקעת מאמץ ניכר.

על החלטה זו, אשר חייבה את המעסיק למסור לעובדים את תלושי השכר, ערערה המעסיקה.

ערעור לבית הדין האזורי לעבודה

בית הדין האזורי קבע כי הסמכות אשר ניתנה לרשם ליתן צו למסירת מסמכים איננה מוגבלת מבחינת מועד, ואף לא נקבע בסעיף כי סמכות הרשם לא תחול מקום שאותם מסמכים כבר נמסרו בעבר לעובד. מכאן, שבשיקול דעתו של הרשם להורות על מסירת מסמכים אף לאחר המועד שנקבע בחוק ואף מקום שהמסמכים נמסרו בעבר, כאשר הרשם סבור כי יש הצדקה למסור העתק שלהם. בית הדין האזורי הוסיף כי יש לחייב מעסיק להיענות לבקשה של עובד ולמסור העתק של מסמכים שחובה למסרם על פי הדין אף אם נמסרו בעבר, וזאת על מנת לאפשר לעובד לבדוק את תנאי עבודתו. חובה כאמור נגזרת מחובת תום הלב של הצדדים ליחסי עבודה, ומתכלית החקיקה. בית הדין האזורי הדגיש, כי במקרים בהם המסמכים נמסרו לעובד בעבר, בשיקול דעתו של הרשם לחייב את העובד בהוצאות הפקת המסמכים מחדש. כמו כן הרשם יכול להשתכנע כי בנסיבות העניין שבפניו אין מקום להורות על מסירת העתק של המסמכים, כך למשל, כאשר המסמכים אינם עוד בידי המעסיק או כאשר לא ניתן לאתרם תוך השקעת מאמצים סבירים, כאשר מדובר בפניה טרדנית או בפניה הנגועה בחוסר תום לב. עוד הוסיף בית הדין האזורי כי בעולם שבו תלושי שכר מופקים באופן ממוחשב, החזקה היא כי ניתן להפיק העתק מהם באמצעות פניה פשוטה למי שעסק בהנהלת החשבונות עבור המעסיק, ולכן קיימת חזקה עובדתית לפיה מסמכים מסוג תלושי שכר ניתנים לאיתור תוך השקעת מאמץ סביר, והנטל הוא על המעסיק לשכנע את הרשם כי בנסיבות המיוחדות של העניין יש להימנע ממתן הצו. נוכח כלל האמור, ומאחר שבנסיבות המקרה הנוכחי המעסיקים כלל לא טענו כי לאחר חקירה ודרישה סבירים לא עלה בידם לאתר את המסמכים או כי המסמכים יצאו משליטתם בנסיבות כאלה או אחרות, בית הדין האזורי לעבודה דחה את הערעור וקבע כי המעסיק מחוייב למסור לעובדים את תלושי השכר.

ערעור לבית הדין הארצי לעבודה

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי דין בקשת הערעור להידחות. בית הדין הארצי קבע כי לא שוכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות התערבות של ערכאת הערעור בפסק דינו של בית הדין האזורי, ולא נמצא כי בנסיבות העניין נפלה טעות משפטית או אחרת שיש בה כדי להצדיק את הבאת ההליך לפתחה של ערכאת הערעור.

בית הדין הארצי הוסיף, כי בית הדין האזורי הבהיר היטב מדוע אין מקום להתערב בפסק דינה של הרשמת אשר הורתה על מסירת עותק מחוזי העבודה ותלושי השכר לידי העובדים. בנסיבות העניין בהן לא הוכחש כי המסמכים נמצאים בידי המעסיקים; מדובר בפרק זמן שאינו ארוך שחלף ממועד סיום יחסי העבודה עד למועד שבו התבקשו המסמכים; ומאחר שהסירוב להמצאת המסמכים הוא גם בתמורה להוצאות ריאליות, לא נמצא כי יש מקום להתערב בכך. מכאן, שערעור המעסיקה נדחה גם על ידי בית הדין הארצי לעבודה.

 

ערעור בבית המשפט העליון – בג"ץ

בית המשפט העליון קבע כי הלכה פסוקה היא כי התערבותו של בית משפט זה בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה מוגבלת למקרים חריגים בהם נתגלתה טעות מהותית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, וכאשר ההתערבות נדרשת לשם עשיית צדק. זאת, בין היתר, נוכח מומחיותם של בתי הדין לעבודה ובהיותם הגורמים האמונים על עיצוב משפט העבודה. גדריה של התערבות זו מצומצמים אף יותר שעה שמדובר ב"גלגול רביעי", היינו, בעתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה הדוחה בקשת רשות ערעור.

בענייננו, טענותיהן של העותרות נדונו בהרחבה והוכרעו זה מכבר בשלוש ערכאות – הן בפסק דינה של הרשמת, הן בפסק הדין של שופטת בית הדין האזורי לעבודה, ואף בית הדין הארצי לעבודה לא ראה להתערב בהכרעות אלה. בית המשפט העליון קבע כי לא עלה בידי העותרות להוכיח כי נפלה טעות משפטית מהותית המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה בהחלטות שניתנו על-ידי הערכאות המקצועיות, ואף התוצאה שאליה הגיעה רשמת בית הדין האזורי לעבודה – מניחה את הדעת ואין בה כדי לגרום לעיוות דין או חוסר צדק. המקרה שלפנינו אינו נמנה, אפוא, עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, ודי בכך כדי לדחות את העתירה. 

לסיכום, במקרים בהם הסתיימו יחסי העבודה והעובד מבקש העתקי תלושי שכר, על המעסיק חלה החובה למסור העתקים לעובד. במקרים בהם המסמכים אינם עוד בידי המעסיק או כאשר לא ניתן לאתרם תוך השקעת מאמצים סבירים או כאשר מדובר בפניה טרדנית או בפניה הנגועה בחוסר תום לב, יכול בית הדין לפטור את המעסיק מחובתו למוסרם לעובד.

לפסק הדין לחץ כאן

 

 


המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

X
X

מסמכים מקושרים

שכר הכולל שעות נוספות, ורכיב שעות נוספות גלובלי קרא עוד ...
קביעת שכר אחרון לצורך פיצויי הפיטורים קרא עוד ...
שיעורי דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - בעבודה לאחר גיל פרישה - שנת 2015 קרא עוד ...
שימוע - סקירה מקצועית קרא עוד ...

מי שצפה במסמך התעניין גם

המידע המופיע באתר איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים אלא מידע כללי בלבד השימוש במידע הוא על דעת המשתמש בלבד ואנו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

כל הזכויות שמורות לחשב מערכות מידע (2012) בע”מ © אין להעתיק / להעביר / לשכפל תוכן מאתר זה ללא אישור בכתב מחברת "חשב"

Powered by: Power Marketing

Designed by: DigitalST

תפריט נגישות