מועמדת לעבודה התבקשה להוריד את החיג'אב כתנאי לעבודה ופוצתה בסכום של 50,000 ₪
סע"ש 23-01-17 מריה מחאמיד נ' ניו שן קליניק בע"מ
ערכאה: בית הדין האזורי בתל אביב
ניתן ביום 8.9.2019
עובדות המקרה
מועמדת לעבודה, נענתה למודעה שפרסמה הנתבעת וביקשה להתקבל לעבודה כרופאת שיניים אצל הנתבעת, חברה הנותנת שירותים בתחום השיניים. בראיון שנערך לתובעת עם הבעלים ומנהל המעסיקה, הוא בחן עמה את עמדתה ביחס לאפשרות שתסיר בזמן העבודה את כיסוי הראש שהיא עוטה מסיבות דתיות (להלן: חיג'אב) והמועמדת לעבודה השיבה בשלילה. הצדדים סיכמו כי ישובו וישוחחו בשנית. כעבור עשרה ימים, התקשרה המועמדת לעבודה למנהל והקליטה את השיחה עמו, בה נאמר לה כי עקב כיסוי הראש שהיא עוטה, לא תוכל להתקבל לעבודה.
המועמדת לעבודה הגישה, בסיוע עמותת קו לעובד, תביעה לפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין אפליה בקבלה לעבודה. לאור נושא התביעה, הצטרפה להליך הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה כידידת בית הדין.
דיון והכרעה
בית הדין חזר על ההלכה, על פיה עיקרון מן הראשונים במלכות – משכמו ומעלה גבוה מכל שאר עקרונות – הוא עקרון השוויון; ובשמו האחר: עקרון איסור האפליה.אין לך גורם הרסני יותר לחברה, מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם. אשר להפליה על רקע דת נפסקו כי בהתחדש עצמאותנו במדינת ישראל עלינו להיזהר ולהישמר מכל צל של הפליה ומנהג של איפה ואיפה כלפי כל אדם לא-יהודי שומר חוק הנמצא אתנו ורוצה לחיות עמנו בדרכו שלו, לפי דתו ואמונתו. שנאת זרים קללה כפולה בה: היא משחיתה את צלם אלוהים של השונא וממיטה רעה על השנוא על לא אוון בכפו. עלינו לגלות יחס אנושי וסובלני כלפי כל מי שנברא בצלם ולקיים את הכלל הגדול של שוויון כל בני-אדם בזכויות ובחובות.
מעמד מיוחד ניתן להטמעת עקרון השוויון בעולם התעסוקה וזאת מתוך מודעות גוברת לחשיבותה של העבודה לחיינו ולהיותה מקור מרכזי לסיפוק, משמעות, הגשמה, הגדרה עצמית, התפתחות אישית, קשרים בין אנושיים ומעורבות חברתית.
לענייננו, בסעיף 2, לחוק שוויון ההזדמנויות נקבעה הוראת האיסור הבסיסית בדבר אפליה בעבודה:
"2 (א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים…בכל אחד מאלה:
(1) קבלה לעבודה;
(2) תנאי עבודה;
(3) קידום בעבודה;
(4) הכשרה או השתלמות מקצועית;
(5) פיטורים או פיצויי פטורים;
(6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה."
בית הדין קבע כי לנוכח השיחה המוקלטת בין המועמדת לעבודה לבין מנהל המעסיקה אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי רק מחמת עטיית החיג'אב לא התקבלה המועמדת לעבודה לעבודה בנתבעת. מנהל המעסיקה אישר בעדותו כי על סמך קורות החיים וכישוריה התאימה המועמדת לעבודה לתפקיד ובשיחה המוקלטת הוא הוסיף והסביר לתובעת כי הותירה רושם חיובי בריאיון העבודה, כאשר ברור שרק החיג'אב כיסה על נכונות המעסיקה לקבלה לעבודתה. מהדברים שלעיל עולה אפוא, כי המעסיקה דרשה מהמועמדת לעבודה להסכים להסרת החיג'אב, בין אם לפי דרישת לקוח ובין אם בכל זמן העבודה, כתנאי לקבלתה לעבודה; כי אלמלא הייתה המועמדת לעבודה מסרבת לדרישה הייתה המועמדת לעבודה מתקבלת לעבודה וכי הדרישה להסרת החיג'אב נבעה לכל היותר מחמת החשש הערטילאי שחלק מלקוחות המעסיקה יירתעו מקבלת טיפול על ידי רופאה עטוית חיג'אב. עוד נקבע כי, דחיית מועמדותה של המועמדת לעבודה מחמת עטיית החיג'אב, בשל דעה קדומה של לקוחות או של המעסיקה ומי מעובדיה, עולה כדי הפליה המנוגדות לחוק הזדמנויות בעבודה, שכן גם אם נקבל כנכונה את טענת המעסיקה שהשתייכותה של המועמדת לעבודה למגזר הערבי-מוסלמי לא מנעה את זימונה לראיון ולכן לא היתה מונעת את קבלתה לעבודה, ברי כי הדרישה להסרת החיג'אב, שהוא סממן דתי-מוסלמי מובהק, מהווה "תנאי שלא ממן העניין", כהוראת סעיף 2(ב) לחוק ועל כן עולה כדי אפליה, גם אם בעקיפין.
בית הדין התייחס גם להוראת סעיף 2(ג), הקובע כי אבחנה המתחייבת מאופיו או מהותו של התפקיד או המשרה, אינה עולה כדי אפליה. משמע, כאשר המעסיק מתנה את הקבלה לעבודה בתנאי המתחייב ממהותו של התפקיד, הרי שהוא תנאי "ממן העניין" כהוראת סעיף 2(ב) ואינו מהווה אפליה, כהוראת סעיף 2(ג). ואולם, אף המעסיקה אינה טוענת כי מדובר בדרישה המתחייבת ממהותו של התפקיד, אלא שלמעשה היא מבקשת כי נקבע שהתנאי שהעמיד מנהל המעסיקה לתובעת היה "ממן העניין", שכן זו העדפת לקוחותיו, במיוחד בתקופה בה המצב הביטחוני מתוח ונפיץ.
בית הדין דחה את טענת המעסיקה וקבע כי בין אם עסקינן בהעדפת לקוחות או בהעדפת המעסיק, היא כשלעצמה אינה יכולה להכשיר אפליה. לא יתכן כי יתאפשר למעסיק לדחות מועמדים לעבודה כהי עור כי זו העדפת לקוחותיו? התשובה היא בשלילה מוחלטת ובאותה מידה, גם מלקוחות או מעסיקים המעדיפים לקבל שירות מרופאה ללא חיג'אב, נצפה לכבוש העדפתם, אחרת דעות קדומות וסטריאוטיפים משוללי יסוד יתוו את התנהלותנו החברתית ולא כך רצוי וראוי לנו. כך גם דחה בית הדין את טענת המעסיקה למצב בטחוני קיצוני, הגורם למתיחות יתר של הלקוחות, אף היא אינה הופכת את הדרישה להסרת החיג'אב לדרישה "ממן העניין", או כזו המתחייבת מהמשרה או מהתפקיד. עטית חיג'אב נתפסת אמנם אצל אנשים מסוימים ואף בחלק מהמדינות, כאיום תרבותי או כביטוי לשאיפתו של האסלאם הרדיקלי להביא לכינונן של מדינות הלכה אסלאמיות, אלא שברור כי אין כל רציונאליות בבסיס החשש מפני אישה, רק מחמת שהיא עוטה חיג'אב, ולכן גם זו אינה אלא דעה קדומה סטריאוטיפית, וודאי שלא "תנאי ממן העניין". עוד, המעסיקה לא פעלה אפוא במקרה הנדון על יסודדבר, פרט להרגשתו האישית של מנהלה ולכל היותר, של חלק מעובדיה. משלא הוצג בפנינו כל בסיס לסברה כי קבלה לעבודה של רופאת שיניים עטוית חיג'אב עשויה להזיק לעסקיה של המעסיקה, ממילא לא התעורר הצורך לדון בשאלה האם בסיס כאמור, לו היה מוצג, יכול להוות הצדקה לאפליה בה נקטה המעסיקה.
בית הדין קבע כי המועמדת לעבודה לא התקבלה לעבודתה בנתבעת רק מחמת החיגא'ב שהיא עוטה על ראשה, כמצוות דתה המוסלמית, וכי החלטתה זו של המעסיקה עולה כדי אפליה על רקע דת, שאין בינה לבין התפקיד הנדון ולו דבר, לכן הינה פסולה ואסורה. בית הדין פסק פיצוי לתובעת בסך 50,000 ₪.
לפסק הדין לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
