כללים להפקדת כספים לעובדים זרים בעבור התקופה שקדמה לכניסה לתוקף של הוראות הסדרי ביטוח פנסיוני לעובדים זרים
ע"ע 20004-12-17 קפלן את לוי בע"מ נ' gotom radlat
ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה
ניתן ביום: 29.4.2019
המדובר בשני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שנדונו במאוחד בסוגית היחס שבין חובתו של מעסיק לערוך לעובדיו הסדרי ביטוח פנסיוני בקופות גמל, לבין ההסדרים שנערכו בגין עובדים זרים בפוליסות ביטוח שאינן מסווגות כ"קופות גמל", בין השאר לנוכח אי נכונותן של קופות הגמל השונות לבטח עובדים זרים.
יודגש כי בעקבות הסדרים חקיקתיים ורגולטורים, חל שינוי מהותי במצב המשפטי החל מחודש מאי 2017 ופסק הדין מתייחס למצב המשפטי שקדם לשינוי.
עובדות המקרה
המעסיקה, חברה קבלנית לשירותי ניקיון, העסיקה את העובדים, נתינים זרים, מבקשי מקלט בישראל במשך תקופות שונות. העובדים תבעו את המעסיקה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, והמעסיקה חויבה לשלם לעובדים גמול בעד עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, דמי חגים, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר ולהפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום העבודה.
הערעור הינו על החיוב בתשלום והפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים, בטענה לפיה המעסיקה יצאה ידי חובתה כלפי העובדים בכל הכרוך בחיובים הנובעים מאי הפקדת כספים למרכיב הפיצויים ולמרכיב התגמולים בקרנות פנסיה, באמצעות הפקדות חודשיות שוטפות בחברות ביטוח על שמם של העובדים. לגישת המעסיקה, חיובה לשלם למשיבים תשלומים בגין אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה מטיל עליה כפל תשלום.
דיון והכרעה
רק בעקבות תיקון 18 לחוק שנכנס לתוקף בחודש מאי 2017, לאחר סיום עבודתם של העובדים במערערת, חוקקו סעיפים 1יא1 עד 1יא9 לחוק, מכוחם נקבעו הוראות שונות ונפרדות לעובד זר שהוא "מסתנן" כהגדרתו בחוק ונפתח חשבון פיקדון בו יש להפקיד כספים בגין עובדים זרים בחלק מענפי התעסוקה. במועד העסקת העובדים הוראות החוק להחלת הסדרים מיוחדים חלף הסדרי ביטוח פנסיוני על עובדים זרים לא היו בתוקף.
בהיבט הפרקטי לא ניתן היה לערוך לעובדים זרים ביטוח פנסיוני באמצעות קופות גמל, אך מנגד המנגנון החלופי לפי סעיף 1יא לחוק לא הופעל בתקופה הרלוונטית. בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, נקבע כי "אין לאפשר למעסיק 'לזכות' ממצב הדברים בו לא התאפשרה הקמתה של הקרן, ולא על העובד הזר לשאת בתוצאות אי הקמתה … [ו] על פי עקרון תום הלב החולש על מערכת יחסי העבודה, וודאי על יחסי העבודה הקיבוציים, נכון יהיה להורות בנסיבות העניין על ביצועו של החיוב 'בקירוב'". כפועל יוצא מכך נפסק, כי מעסיק שלא ביטח עובד זר בהסדרי ביטוח פנסיוני, יחויב לשלם לעובד פיצוי אשר יבוא חלף הפקדות לקופת הגמל בגובה ההפקדות שהיה עליו להפקיד, כמעסיק, בהתאם להסכם הקיבוצי או צו ההרחבה החלים על העובד הזר
המעסיקה לא חלקה בענייננו על חיובה לבצע הפקדות כמתחייב מצו ההרחבה בענף הניקיון, אלא טוענת כי כך עשתה בהסתמך על הנחיות הרשויות השונות ועל דפוס התנהלות מקובל.
בערעור זה, המעסיקה טענה כי הפקידה בגין עובדיה תשלומים לפוליסות ביטוח במנורה מבטחים ביטוח בע"מ ובכלל חברה לביטוח בע"מ, בשיעורים המתחייבים מצווי ההרחבה בענף הניקיון, וכי עם הפקדת הכספים בחברות הביטוח יצאה ידי חובתה כלפי העובדים. עוד טענה כי הלכה ולמעשה חויבה בכפל תשלום. שהרי ביצעה הפקדות לקופות השונות על שם העובדים, בשיעורים ובמועדים המתחייבים על פי דין, ואין לחייבה לשלם פעם נוספת לעובדים את התשלומים ששולמו לקופות. התשלום לחברות הביטוח בוצע בשיק וצורף לו דו"ח ממוכן של מערכת הנהלת חשבונות שכותרתו "דוח לקופות גמל". כל רשימת פיזור כללה רשימת עובדים, כאשר לצד שמו של כל עובד ועובד הופיעו מספר מזהה של העובד, משכורת מבוטחת ופירוט התשלום החודשי בגינו בחלוקה בין תגמולי עובד, תגמולי מעסיק, פיצויים וסכומו הכולל של התשלום. אין חולק כי הכספים נקלטו בשתי חברות הביטוח כסכום כולל אחד, ללא החלוקה בין רכיבי הגמל כמפורט ברשימות הפיזור.
העובדים טענו כי הכספים לא הופקדו בקופות גמל, אלא ב"פוליסה מרוכזת", שאין בה כיסוי ביטוחי ושאינה אלא חשבון חיסכון בבעלות המעסיקה. בנסיבות אלה, אפילו אם יוכח כי המעסיקה אכן העבירה כספים לפוליסות פרט בגין עובדיה, הרי שלכל היותר מדובר בהעברת כספים שמחשבון בנק שבבעלותה לחשבון חיסכון שאף הוא בבעלות מעסיקה.
בית הדין הארצי קבע כי ברור שהתשלומים לא הועברו לקופות גמל אלא לפוליסות פרט שאינן מסווגות כקופת גמל וכי הסכום למשיכה כולל גם תשלומים שנוכו מחשבון העובד ולא רק את חלקה של המעסיקה כמעסיקה, מבלי שהסכומים "נצבעו" ונערכה אבחנה בין חלקה של המעסיקה לחלקו של כל אחד מהעובדים בסכום הצבור. כמו כן, המעסיקה לא הגישה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי אם עובד יפנה לחברות הביטוח בבקשה לקבלת הסכומים הצבורים, ישוחררו הסכומים לזכותו ללא תנאי. בתי הדין האזוריים צדקו, לפיכך, בקביעתם לפיה הסכומים הצבורים בחברות הביטוח, אשר בחלקם נוכו משכר העובדים, אינם באים במקום חובת המעסיקה לשלם למשיבים פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות פנסיוניות.
בית הדין הארצי קבע כי בין כך ובין כך, אין דין הפקדת כספים בתכנית ביטוח שאינה מסווגת כקופת גמל, להבדיל מהפקדתם בקופת ביטוח ("ביטוח מנהלים"), כדין הפקדתם בקופת גמל. כספים המופקדים בקופת גמל "משוריינים" ואינם ניתנים למשיכה על ידי המעסיק, למעט כספי הפיצויים הניתנים למשיכה בנסיבות מאד מוגדרות לאחר סיום יחסי העבודה (סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים), סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל). בנוסף, כספי גמל מוגנים גם מפני נושי המעסיק ואינם ניתנים לעיקול על ידם , ומקביל, מגביל סעיף 25 לחוק הגמל את אפשרות החוסך עצמו לשעבד את הכספים. לעומת זאת, על כספים המופקדים ע"ש עובד בתכנית ביטוח שאינה קופת גמל חל חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 והמפקיד רשאי למשכם, בכפוף לתנאי התכנית שבחרה באופן חד צדדי על ידו (על חופש הבחירה של עובד באשר להפקדות לקופות גמל, בכל עת, אלא אם העובד נקבע כמוטב בקביעה בלתי חוזרת בהתאם לסעיף 11(ג) לחוק חוזה הביטוח.
לצד אלה, קיימים יתרונות נוספים לחיסכון בקופות גמל הן בהיבטי הפיקוח והמס והן בהגנה על זכויות החוסכים. כך, למשל, קופת הגמל מחויבת לפעול באופן אקטיבי לגביית חוב מעסיק לקופה ואף לגביית ריבית פיגורים עת המעסיק מעביר תשלומים באיחור ואכן, מהעתקי השיקים לחברות הביטוח שהציגה המעסיקה עולה כי תשלומי המעסיקה בוצעו באופן קבוע במועדים מאוחרים למועד האחרון להעברת הכספים לקופות גמל כמתחייב מתקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 כנוסחה באותה עת, אך משהכספים לא הועברו לקופות גמל אלא לפוליסת פרט לא נדרשה המעסיקה לתשלום ריבית פיגורים כמתחייב על פי דין.
בית הדין הארצי הוסיף וציין כי הפקדת תשלום בגובה חלקו של המעסיק במרכיב התגמולים ובמרכיב הפיצויים לקופת גמל לפי ההסדר החל על הצדדים, אינה יכולה לבוא במקום פיצויי פיטורים לנוכח הוראת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים המחייבת כי הפקדות שתבואנה במקום פיצויי פיטורים תבוצענה לקופת גמל. עם זאת, ככלל, ככל שהצבירה בתכנית הביטוח תועבר לידי העובד, אין מניעה כי הסכום הצבור שמקורו בהפקדות המעסיק (להבדיל מהפקדות העובד) ייזקף על חשבון הפיצוי שעל המעסיק לשלם לעובד הזר חלף ההפקדות לקופת. בענייננו, לא תבעו העובדים את השבת התשלומים שנוכו משכרם והועברו לחברות הביטוח, כך שאיננו נדרשים לשאלה האם עובד זר שנוכו משכרו תשלומים לשם העברתם לפוליסות פרט, זכאי להשבת התשלומים שנוכו או להשבת הסכום שנצבר בפועל בפוליסה (ככל שניתן "לצבוע" את הסכום ולהפרידו מהתשלום הכולל שהועבר).
יחד עם זאת, בית הדין הארצי קבע כי המעסיקה אכן הפקידה מידי חודש בחודשו תשלומים לעובדיה חלף הפקדות לקופות גמל שאינן מבטחות עובדים זרים כמפורט לעיל. צודקת המעסיקה כי אין מקום לחייבה בהוצאה כפולה בגין תחליף לזכויות הפנסיוניות של עובדיה הזרים. בנסיבות אלה, זכאית המעסיקה במערכת יחסיה עם חברות הביטוח, כי סכומים שהפקידה בגינם של עובדים להם שילמה בדיעבד פיצוי חלף הפקדות פנסיוניות יוחזרו לידיה. מאליו יובן, כי הקביעה דלעיל משחררת אמנם את חברות הביטוח מהאחריות, ככל שהיתה כזו, לזכויות העובדים, אך כפופה להתחשבנות בין המעסיקה לבין חברות הביטוח ולכל טענה של מי מהצדדים כלפי משנהו.
הערעורים נדחו.
לפסק הדין לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
