חברת נקיון חוייבה לשלם שכר על שעות שהעובדת לא עבדה בהם לבקשתה, בשל ההסכם הקיבוצי בענף הנקיון
ס"ע 395-12-11 פקר ציציליה נ' הראשון בניקיון בע"מ
ניתן ביום: 15.1.2014
ערכאה: בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין עוסק בעובדת נקיון שהועסקה בעבודות ניקיון באתרים שונים. בחלק מתקופת העסקתה, הועסקה העובדת בהיקף משרה של שעתיים ליום. העובדת התפטרה, ולאחר מכן הגישה תביעה לתשלום זכויות שונות, ביניהן השלמת שכר לשלוש שעות עבודה ליום, בהתאם להוראת ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף הניקיון, שכן, לטענת העובדת, על פי הוראת ההסכם הקיבוצי בענף הניקיון, יום עבודה אינו יכול להיות פחות משלוש שעות.
המעסיקה הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי ניקיון וחברה באיגוד הארצי של מפעלי הניקיון.
לטענת המעסיקה, היתה זו העובדת שביקשה להפחית את שעות העבודה ולכן אינה יכולה לדרוש כיום תשלום עבור שעות שלא עבדה.
השאלה המרכזית שעלתה בפסק הדין היא האם העובדת, אשר ביקשה לעבוד רק שעתיים ביום, ובקשתה נענתה, תהיה זכאית להפרשי שכר עבור השעה השלישית בכל יום, בשל הוראת ההסכם הקיבוצי לפיו שכרו של עובד חלקי לא יפחת משכר עבודה עבור שלוש שעות.
הכרעת בית הדין:
בסעיף ח 2 (4) להסכם הקיבוצי בענף הניקיון נקבע: "לא יפתח שכרו של עובד חלקי משכר 3 שעות". כלומר, אכן נקבעה בהסכם הקיבוצי זכאות לשכר עבור שלוש שעות עבודה ליום.
מבחינה עובדתית, בתחילת תקופת העסקתה, העובדת עבדה שישה ימים בשבוע, בימים א' – ה' במשך 4.5 שעות וביום ו' במשך שעתיים.
מהראיות והעדויות עולה, כי אכן העובדת היא שביקשה להפחית מארבע וחצי שעות עבודה במהלך השבוע, לשעתיים בלבד, והמעסיקה נעתרה לבקשתה.
עם זאת, בית הדין קבע שיש לתת תוקף להוראות סעיף ח 2 (4) להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה.
בית הדין ציין, בנימוקיו, כי ההסכם הקיבוצי אמור להיות בידיעת המעסיקה אשר על פי עדות מנהליה, היא חברה בארגון חברות הניקיון. כאשר המעסיקה "מסכימה" להעסיק עובדת בהיקף של שעתיים ליום, עליה להיות מודעת לכך שהוראות ההסכם הקיבוצי יקנו לעובדת, בכל מקרה, שכר שלא יפתח משלוש שעות עבודה ליום.
לכן, בעת שהעובדת פנתה וביקשה לעבוד שעתיים בלבד, היה על המעסיקה לשקול האם להעתר לבקשתה – ולספוג שעה נוספת על חשבונה, או שלא להעתר לבקשתה ואזי – היה על המעסיקה להחליט אם היא ממשיכה לעבוד או לא.
בית הדין קבע, כי המעסיקה אינה יכולה להיתלות באי הידיעה של העובדת באשר לזכויותיה, כעילה שלא לשלם זכויות קוגנטיות הקבועות בהסכם הקיבוצי.
לפיכך, פסק בית הדין כי תביעת העובדת לתשלום הפרשי שכר עבור השעה השלישית בכל יום, מתקבלת.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
