סע"ש (ת"א) 1425-06-15 אילן מדינה נ' קל אוטו בע"מ
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו
ניתן ביום: 4.7.2018
התובע עבד אצל הנתבעת בחטיבת הליסינג כסוכן מכירות. שכרו של התובע היה מורכב משכר מינימום ומעמלות, כאשר רכיב העמלות היה חלק משמעותי משכרו. העמלות שולמו בהתאם ליעדים שנקבעו מבעוד מועד. באוגוסט 2014 קיבל התובע הודעה חד צדדית מטעם הנתבעת הקובעת כי מעתה הוא צריך להגיע ליעד חדש כדי לזכות בעמלה. התובע פנה לנתבעת והעלה את חוסר ההיגיון של היעד החדש שנקבע וניסה לשנות את רוע הגזרה אך ללא הועיל. לפיכך החליט התובע להתפטר מן הנתבעת. לטענתו, החלטת הנתבעת לשנות את היעדים הייתה עילה להתפטרות כדין פיטורים.
נוכח האמור ביקש התובע בתביעתו, בין היתר, לחייב את הנתבעת בפיצויי פיטורים.
הכרעת בית הדין:
בית הדין פנה לבחינת השאלה האם העלאת יעד המכירה לתובע הייתה החלטה סבירה תוך יישום של הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, כטענת הנתבעת – או שמא, הייתה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, כגרסת התובע.
ראשית, מצא בית הדין כי בהסכם העבודה שנחתם בין הצדדים, נאמר במפורש שתוכנית העמלות והיעד החודשי ניתנים לשינוי. על אף זאת, קבע כי לא תהיה נפקות להסכמת העובד אם יוחלט כי זו הסכמה לשינוי גורף או בלתי סביר בתנאי עבודה.
לאחר מכן בחן את עדויות הצדדים, והגיע לכלל מסקנה כי מטרת העלאת היעדים היא לתמרץ את העובד להשיג לקוחות חדשים ולהגדיל את צי הרכבים שבטיפולו מעבר ל"גידול טבעי". לפיכך, קיבל בית הדין את גרסת הנתבעת לפיה אם היעד לא היה עולה, התוצאה הייתה שהתובע היה מקבל את העמלות באופן כמעט אוטומטי, מבלי להתאמץ כדי לקבל התמריץ.
לסיכום, במקרה בו יעדי המכירה שנקבעו אינם משיגים עוד את מטרתם ההחלטה לשנותם (העלאתם) אינה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העסקה אלא נכללת במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ