בית הדין הארצי החריג מתחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה עובד אשר שימש כמנהל מוסך
בית הדין הארצי החריג מתחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה עובד אשר שימש כמנהל מוסך
ע"ע (ארצי) 61148-08-16 כ.ש. מרכזי תפעול לרכב בע"מ נ' גבריאל עטיאס
ערכאה: בית הדין הארצי
ניתן ביום: 5.6.2018
מדובר בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, לפיו התקבלה, בין השאר, תביעת עובד אשר שימש כמנהל מוסך באחד מן המוסכים שמפעילה המערערת לתשלום שכר בגין עבודה בשעות נוספות עבור תקופה של כשלוש שנים. לטענת המערערת שגה בית הדין האזורי כאשר קבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 ("חוק שעות עבודה ומנוחה") חל על העובד, וזאת מאחר שכל המאפיינים המחריגים אותו מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה התקיימו.
הכרעת בית הדין האזורי:
בית הדין האזורי קבע כי העובד הוכיח קיומה של מתכונת העסקה קבועה הכוללת עבודה בשעות נוספות במשך 10.5-12 שעות בימים א' עד ה' וביום ו' בסך 5 שעות. עוד נקבע כי העובד לא נמנה על שכבת הניהול הבכירה בחברה, הוא לא קבע מדיניות, הוא היה כפוף למנהל הרשת, הוא לא השתתף בישיבות דירקטוריון, לא הייתה בעבודתו עצמאות מיוחדת, הוא לא נדרש לעמוד לרשות החברה בשעות לא שגרתיות, ולא הוכח כי שכרו חרג מהמקובל בענף, בהתחשב בניסיונו. כמו כן ניתן היה לפקח על עבודתו, גם אם הדבר לא נעשה בפועל. על כן נקבע כי לא מדובר בתפקיד הנהלה, או תפקיד הדורש מידה רבה של אמון.על יסוד האמור, תביעת המנהל לשעות נוספות התקבלה.
הכרעת בית הדין הארצי:
ראשית פנה בית הדין לבחינת פרשנות התשתית הנורמטיבית, וציין כי פרשנות החריגים בסעיף 30(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה נעשית בצמצום כך שפחות עובדים יוצאו מתחולת החוק ויותר עובדים ייהנו מההגנות שהוא מעניק. על המאפיינים העיקריים של המושג "תפקיד הנהלה" המופיע בסעיף 30(א)(5) עמד בית הדין הארצי בפרשת בסט ביי (ע"פ (ארצי) 16/08), כפי שאלו יפורטו להלן:
1. מיקום בהירארכיה הארגונית: המושג "תפקיד הנהלה" צריך להתפרש כמתייחס לשכבת ההנהלה הבכירה בארגון אשר באופן טבעי מזוהה עם מעמד "המעסיק".המושג אינו מתייחס למנהל בדרג הזוטר, הממונה הישיר או מי שנמנה עם ההנהלה בדרג הביניים של המפעל, אלא למנהל בכיר, שתפקידו כרוך בעבודה הדורשת שעות רבות.
- סמכות לקבוע מדיניות: סממן מהותי בהגדרת כ"תפקיד הנהלה" הוא הסמכות לקבוע מדיניות. אין די בעובדה שמוטלת על מנהל אחריות רבה או שניתנות בידיו סמכויות נרחבות כדי להצביע על כך שתפקידו הוא "תפקיד הנהלה".
3. שכר ותנאי עבודה:תפקיד הנהלה נהנה בדרך כלל משכר גבוה ומתנאים נלווים מיוחדים וגבוהים.
- טיבו של התפקיד:הכוונה היא ל'אותם תפקידים בארגון בהם נדרש העובד – בין אם על פי דרישות המעסיק ובין אם בשל טיבו ומהותו של התפקיד – לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות או לעבוד בלא מסגרת קבועה של שעות עבודה".
מן הכלל אל הפרט – יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על עובדות המקרה הביא את בית הדין שבערעור למסקנה כי תפקידו של העובד היה "תפקיד הנהלה" ותפקיד "הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי". העובד שימש כמנהל מוסך, וכפי שאף נקבע על ידי ביה"ד האזורי, הוא גם היה זה שפתח ונעל את המוסך. בכך יש ללמוד על מידת אחריותו של העובד, שלא היה לו שני במוסך.
כמו כן, על אף שבחינת מיקומו של העובד בהיררכיה הארגונית לימדה כי העובד היה כפוף לבעלי החברה ולא השתתף בישיבות דירקטוריון (בהן נקבעו מדיניות ומהלכים אסטרטגיים) קבע בית הדין שבערעור כי אין בכך על מנת לשלול את מיקומו הגבוה של העובד בהיררכיה הארגונית והדבר צריך להיבחן בהתאם למקום העבודה. כך, במקום עבודה קטן בו הפירמידה הניהולית על גובהה ועומקה אינה בנמצא, בחינת תפקיד ההנהלה צריך להיעשות תוך בחינת התמונה הכוללת, והסקת המסקנות המתבקשות בראי המבחנים שנקבעו בפסיקה, תוך חיפוש אחר נסיבות שיש בהן כדי להטות את הכף תוך שימור אופיו של סעיף 30(א)(5) כחריג שפרשנותו נעשית בצמצום.
לפיכך, במקרה דנן דובר על מוסך, אשר מנהלו הוא המוציא והמביא בכל הקשור לכל עניין ועניין במוסך, הוא קיבל לעבודה עובדים, סיכם איתם את תנאי השכר – במתואם עם הבעלים. בצד המקצועי נמסרה למשיב האחריות הבלעדית, ולהחלטות בתחום זה היו השלכות כלכליות נרחבות. בכלל זה גיוס לקוחות למוסך, ביצוע רכישות, ומשא ומתן עם השמאים.
המשמעויות של החלטות אלו השפיעו באופן ישיר ובלעדי על רווחי היחידה הכלכלית עליה היה אחראי המשיב. גם אם המשיב לא היה מעורב בקביעת המדיניות של החברה, הרי שבגזרת האחריות שלו, ניהול המוסך, היה זה הוא שהיה צריך לתת דין וחשבון על התוצאות המקצועיות והכלכליות של היחידה אותה ניהל. אף אחד אחר לא ניהל מעליו את המוסך לבד מהמשיב.
דברים אלו מצאו את ביטויים בשכרו הגבוה של העובד, לכך יש להוסיף את שורת הבונוסים וההטבות שקיבל במהלך שלוש שנות עבודתו האחרונות מאחר שבונוסים בהיקפים שכאלו, שבאים מכלל רווחי המוסך מלמדים על השפעתו והשתתפותו ברווחי היחידה הכלכלית עליה היה אחראי המשיב ופועל יוצא מכך הוא מהות תפקידו שאינו ניהולי גרידא, אלא בתפקיד הנהלה שהיה הבכיר ביותר במוסך.
דברים אלו משקפים היטב את היותו של המשיב לא רק ב"תפקיד של הנהלה" אלא גם בהיותו ב"תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי" .
על כן בנסיבות שתוארו, קבע בית הדין הארצי כי על העובד לא חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ומשכך ביטל את קביעתו של בית הדין האזורי לפיה העובד זכאי לתשלום בעבור שעות נוספות.
לפסק הדין המלא – לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
