אי תשלום זכויות סוציאליות לעובדים אינו תנאי מספיק להרמת מסך ההתאגדות
בר"ע 52353-08-16 א.ב. טוקו שף בע"מ ואח' נ' ADMARIAM GAVR NEGOUSE
ניתן ביום: 13.11.2016 13
ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין הוא ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתביעה של עובד אריתראי שהועסק במסעדה המעסיקה במשך 5 חודשים כשוטף כלים, לתשלום זכויותיו ולהרמת מסך ההתאגדות לצורך חיוב אחד מבעלי המניות בחובות החברה המעסיקה כלפי העובד.
האזורי פסק לעובד זכויות סוציאליות שונות, וקיבל את תביעת העובד להרמת מסך ההתאגדות. בעניין זה בית הדין האזורי קבע כי לנוכח מתכונת ההעסקה הפוגענית שהוכחה, העולה כדי עבירה פלילית, לנוכח מצבה הכלכלי של החברה אשר ספק אם יאפשר לה "להחזיק את הראש מעל המים" ולנוכח הנפקת תלושי שכר פיקטיביים ותשלום במזומן, יש להרים את מסך ההתאגדות של החברה ולחייב את בעל המניות הנתבע באופן אישי בכל חובות החברה כלפי העובד.
עיקר השאלה העולה בפסק הדין היא האם יש להרים את מסך ההתאגדות ולקבוע שבעל המניות הנתבע, שהינו אחד מחמישה בעלי המניות בחברה המעסיקה, חייב בחבות אישית בכל חובות המעסיקה כלפי העובד.
הכרעת בית הדין הארצי:
הארצי דוחה את הערעור ככל שהוא נוגע לחיוב המעסיקה בתשלום שכר עבודה, גמול שעות נוספות, פדיון דמי חופשה, פיצויי הלנה והוצאות לעובד, וחיובים אלו נשארים על כנם. אך מנגד, הארצי מקבל את הערעור בנוגע להחלטה על הרמת מסך ההתאגדות וחיוב בעל המניות הנתבע בחובות החברה, וקובע כי מעיון בפסק הדין האזורי, לא הונחה תשתית עובדתית מספקת להרמת מסך ולחיוב בעל המניות הנתבע בחובות החברה.
בדיני תאגידים חל הכלל שלפיו התאגיד הוא אישיות משפטית נפרדת מבעלי המניות שלו. עם זאת בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ניתנת תרופה קיצונית למצב שבו בעלי המניות בחברה עושים שימוש לרעה באישיות הנפרדת של החברה. תרופה זו ניתנת במקרים חריגים בהם הוכח כי השימוש באישיות המשפטית הנפרד של החברה נעשה "באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה" או "באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור…". הארצי סובר כי במקרה שלפנינו אין דיי בעובדות שעולות מפסק דינו של בית הדין האזורי כדי לנקוט בתרופה קיצונית זו.
ראשית, לא הוכח תפקידו של בעל המניות הנתבע בחברה: בעל המניות הנתבע הוא אחד מחמישה בעלי המניות בחברה. למרות זאת ולמרות שהעובד ידע שבעל המניות הנתבע אינו בעל מניות יחיד בחברה הוא הגיש את התביעה נגד בעל המניות הנתבע בלבד כשבפיו הטענה שהעובד היה "הרוח החיה" מאחורי החברה. דא עקא שמעיון בפסק דינו של בית הדין האזורי אין לדעת מה היה תפקידו של בעל המניות הנתבע בחברה, כיצד באה לידי ביטוי מעורבותו בהעסקת העובד, ובכלל מה הכוונה בטענה שהוא היה הרוח החיה מאחורי החברה. גם קריאת העדויות שנשמעו בבית הדין האזורי אינה מספקת מידע לעניין תפקידו של בעל המניות הנתבע בחברה. מהעדויות לא עולה, ואף לו ברמז, כי בעל המניות הנתבע היה "הרוח החיה" בחברה כפי שנטען ומעדותו של העובד עולה דווקא כי התנהלותו נעשתה אל מול אחד מבעלי המניות האחרים אשר היה האחראי שלו במסעדה ומי ששילם לו את השכר בפועל. כלומר, מעבר לעובדה שבעל המניות הנתבע הוא אחד מבעלי המניות בחברה לא הוכחה כל עובדה נוספת הנוגעת להתנהלותו של בעל המניות הנתבע עצמו שיכולה להצדיק את חיובו האישי, להבדיל מבעלי המניות האחרים, בחיובי החברה וכבר מטעם זה דין הערעור להתקבל.
שנית, לא הוכחה עילה להרמת מסך: מעבר לכך שלא הוברר מדוע יש לחייב דווקא את בעל המניות הנתבע בחיובי החברה, הארצי קובע כי לא הוכח כי מדובר במקרה חריג של שימוש לרעה באישיות הנפרדת של התאגיד כנדרש בסעיף 6 לחוק החברות. אמנם מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי עולה תמונה מדאיגה בנוגע לאופן שבו העסיקה החברה את העובד. בין היתר, באי עריכת רישומים כנדרש על פי חוק, בהעסקה בשעות ארוכות, ובהנפקת תלושי שכר פיקטיביים. עם זאת, לא הונחה לפני בית הדין האזורי תשתית עובדתית ממנה ניתן ללמוד כי החברה נועדה לשמש כסות לפגיעה בזכויותיו של העובד או להונאתו. כך גם לא הוכח כי החברה נוהלה תוך נטילת סיכון בלתי סביר, וזאת חרף קביעתו העובדתית של ביתת הדין האזורי כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים. הארצי מציין כי במקרה שלפנינו אי תשלום הזכויות סוציאליות לעובד אינו מצדיק להרים את מסך ההתאגדות של החברה.
לסיכום, נקבע כי החברה חייבת לשלם לעובד את הסכומים שנפסקו בבית הדין האזורי, אך אין עילה להרים את מסך ההתאגדות של החברה ולכן חיובו האישי של בעל המניות הנתבע מבוטל.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
