על ידי מי נקבע מועד החופשה?
שאלה:
על ידי מי נקבע מועד החופשה?
תשובה:
החוק אינו קובע במפורש מי מחליט על מועד החופשה השנתית. זאת, למעט שני ימי חופשה שלגביהם סעיף 6 לחוק חופשה שנתית קובע כי העובד מוסמך להודיע למעבידו על לקיחתם (את אחד מהם ניתן לקחת בכל מועד, ואת השני באחד מהימים המנויים בתוספת, כפי שיפורט מטה*), ועל ההודעה להינתן לפחות 30 יום מראש. ואולם, למעט שני הימים הנ"ל, הפסיקה פירשה כי המעסיק הוא הקובע והמסדיר את מועד יציאתם של עובדיו לחופשה שנתית, בתיאום עם העובדים. נקבע, כי כשם שהמעביד מסדיר את ימי העבודה ואת שעות העבודה והמנוחה של העובדים, בכפוף להוראות החוק, כך הוא גם המסדיר את מועדי החופשות של עובדיו. לא ייתכן שכל עובד יקבע לו את מועדי חופשותיו כפי רצונו, ויהרוס את סדרי העבודה במפעל, ולכן, המעביד הוא 'הנותן' חופשות, ואף קובע את מועדי החופשות כפוף למתן הודעה של 14 יום מראש על תחילת החופשה כאמור בסעיף 9(א) לחוק, כלומר חופשה של שבעה ימים ומעלה. עוד נקבע כי על המעביד להביא בחשבון ככל האפשר גם את רצון העובד בנדון, באשר מובן כי ככל זכות וחובה יש להפעיל גם את החובה האמורה באופן סביר, מאחר ויחסי עבודה טובים מחייבים הבנה והתחשבות הדדיים גם בעניין החופשה (דב"ע לא/1-3 בראדון ואח' נ' שמחה ג'רד, פד"ע ב 121).
הפעלת סמכות זו, של הוצאת העובד לחופשה, צריכה להעשות בתום לב, ויש להפעילה תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו, ולפיכך פירשה הפסיקה כי אין "להוציא" עובד לחופשה שנתית במועד ולפרק זמן שאין להם ולחופשה שנתית ולא כלום (דב"ע (ארצי) לו/4-5, משה גינסטלר נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 26.10.76). נפסק, כי אין להשתמש בהוצאת העובד לחופשה כתחליף להליכים אחרים, כגון השעיה במקרה שמדובר בעבירות משמעת, או כאמצעי להשיג מטרה אחרת, כגון ניוד העובד לתפקיד אחר (ע"ב 3016/01 אבי גורי נגד עיריית רמלה, ניתן ביום 12.8.2003 בבית הדין האזורי לעבודה בת"א). זאת, כשם שלעובדים אסור להשתמש ביציאה לחופשה כתחליף לפעולה אחרת, כגון שביתה (דב"ע מז4-29/ ההסתדרות נ' תדיראן, פד"ע יט 372, בע' 375).
כמו כן נפסק להלכה, כי היעדרות מעבודה שנכפתה על עובד, לצורך ניהול משא ומתן בין הצדדים אשר יביא אל סיומם את חילוקי הדיעות בינהם, אינה מקיימת את תכלית חוק חופשה שנתית, והעדרות זו אינה יכולה להחשב כחופשה. זאת, במיוחד כאשר בסיומה של ההעדרות הכפויה פוטר העובד (ע"ע (ארצי) 491/07 מיכאל מדניק נגד קיבוץ גבולות נ' אגודה שיתופית חקלאית בע"מ. ניתן ביום 1.2.2010).
*להלן פירוט הימים המפורטים בתוספת, שמהם העובד יכול לבחור יום אחד כיום חופשה על חשבון חופשתו השנתית, ואם הודיע למעסיק על כך 30 יום מראש, למעסיק אין זכות סירוב :
1. צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי); תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי של פסח; חג המימונה; ל"ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י"ז בתמוז; צום תשעה באב; ערב ראש השנה.
2. יום קורבן זבח פסח; חג הפסח; שביעי של פסח (חג המצות); חג השבועות; מועד החודש השביעי; יום הכיפורים; חג הסוכות; שמיני עצרת – כל אלה, במועדים שבהם הם נחגגים על ידי בני העדה השומרונית.
3. ערב חג המולד; ערב ראשית השנה; ערב חג ההתגלות; ערב חג הפסחא; יום הבשורה; ערב עליית ישו השמיימה; ערב חג השבועות.
4. ערב ראש השנה ההג'רית; ערב יום הולדת הנביא; עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג'); ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד אלפיטר); ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).
5. ערב חג אלח'דר (אליהו הנביא); ערב חג הנביא שועייב (יתרו); ערב חג הנביא סבלאן; ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).
6. יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית.
7. חג הסיגד.
8. יום האישה הבין-לאומי; יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות); יום ירושלים; אחד במאי; יום הניצחון על גרמניה הנאצית; יום פטירת הרצל; ראש השנה האזרחית.
9. יום האזכרה הפרטית של חלל מערכות ישראל או של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה – לגבי קרוב משפחתו של מי מהם; לעניין זה, "קרוב משפחה" – כמשמעותו בסעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963, או בסעיף 7ה לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, לפי העניין.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
