עובד התפטר ואינו זכאי לפיצויי פיטורים. למי שייכים הכספים שהופרשו לו לפיצויים בקופה וחל עליהם סעיף 14?
שאלה:
עובד התפטר ואינו זכאי לפיצויי פיטורים. למי שייכים הכספים שהופרשו לו לפיצויים בקופה לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה או כספים שחל עליהם ס' 14 לפי האישור הכללי?
תשובה:
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע, כי תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, יכול לבוא במקום פיצויי פיטורים, אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.
החל מ2008, סעיף 14 חל על כל מי שחל עליו צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957. צו זה הרחיב החל מ- 1.1.2008 את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7021/2011), על כל העובדים והמעבידים בישראל שאין להם הסדר פנסיה מיטיב כהגדרתו בצו האמור. בהתאם להסכם ולצו, מחויבים המעבידים להפריש עבור עובדיהם, כחלק מהמרכיבים לפנסיה, גם מרכיב בעד פיצויי הפיטורים. מרכיב זה יהיה חלק מהפנסיה של העובד, בין אם יתפטר ובין אם יפוטר. צו ההרחבה קובע שיעורי חובה להפרשה, המשתנים בין השנים.
צו ההרחבה זה משפיע במידה לא מבוטלת על הזכות לפיצויי פיטורים, אך אינו מבטל אותה, שכן ההסדר בצו אינו מעניק לעובד שהתפטר את מלוא שיעור פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר), ומחייב את השארת הסכומים במסגרת קופת הפנסיה.
כלומר, כל מי שאין לו הסדר פנסיוני מטיב, חל עליו צו ההרחבה, ובכלל זה סעיף 14, על השיעורים והסכומים שנקבעו בצו, והפרשות אלו יבואו "במקום" פיצויי הפיטורים שמגיעים לו. דהיינו, פיצויי הפיטורים שהופרשו לו שייכים לו אף במידה ולא יהיה זכאי בסיום יחסי העבודה לפיצויים (למשל- טרם השלים שנה, או התפטר בעילה שאינה מזכה בפיצויים), ומאידך המעביד לא יאלץ לבצע השלמה רטרואקטיבית לסכומים אלו לפי השכר האחרון של העובד. זה הדין גם כאשר הצדדים חתומים על האישור הכללי והחילו את סעיף 14 על ההפרשות.
באילו תנאים מעסיק יכול, אם בכלל, למשוך כספים אלו?
בהתאם להוראות צו ההרחבה והאישור הכללי, הכספים שהופקדו עבור רכיב הפיצויים ניתנים להחזרה למעסיק אם העובד מושך את הכספים שלא בקרות אירוע מזכה (מוות, נכות או פרישה בגיל 60 ויותר), או אם יש פסק דין מפורש השולל את זכות העובד לפיצויי פיטורים מכוח סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים.
כמו כן, גם מכוח תיקון מס' 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, שפורסם ביום 8.7.2018, יוכלו מעסיקים למשוך את כספי הפיצויים שהפקידו עבור עובדיהם, אולם רק במקרה בו המציאו לחברה המנהלת של קופת הגמל, תוך 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה ("תקופת מתן ההודעה"), את אחד מאלה:
- פסק דין הצהרתי לפיו העובד לא זכאי לכספים הללו והם שייכים למעסיק.
- אסמכתא על נקיטת הליך משפטי לפסק דין הצהרתי כאמור או אסמכתא לכך שנקט הליך משפטי לשלילת פיצויי הפיטורים או חלקם לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, והתקבלה הכרעה סופית בהליך בעניין זכאותו של המעסיק לכספי הפיצויים או חלקם אף לאחר תקופה זו.
- הודעה מאת המעסיק בצירוף אסמכתא שכספי הפיצויים או חלקם ניתנים להחזרה על פי דין או בהתאם להסכם העסקה, והודעה מאת העובד שנחתמה על ידו אחרי סיום יחסי העבודה לפיה כספי הפיצויים כאמור ניתנים להחזרה למעסיק.
ככל שהמעסיק לא ימציא את אחד מהמסמכים הנדרשים בתקופת מתן ההודעה לא תהיה למעסיק כל טענה כלפי החברה המנהלת של קופת הגמל בשל תשלום הכספים לעובד.
עוד נקבע כי משיכה של כספי הפיצויים תתאפשר גם אם מעסיק של עובד המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל פסק דין הצהרתי, כאמור בפסקה 1 לעיל, לאחר התקופה למתן הודעה, ובלבד שהעובד טרם משך את כספי הפיצויים.
לפירוט הדין במצב שבו על הכספים לא חל סעיף 14– לחצו כאן.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
