מתי ניתן לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות?
שאלה:
מתי ניתן לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות?
תשובה:
עובד מקבל שכר גלובלי חודשי הכולל תשלום עבור שעות נוספות. שעות עבודה של עובד משתנות מחודש לחודש. ישנם חודשים בהם הוא לא משלים את מכסת השעות, חודשים בהם עבד שעות נוספות מעטות וחודשים בהם עבד שעות נוספות מרובות. האם ניתן לבצע קיזוז פנימי של השעות הנוספות?
בית הדין האזורי לעבודה דן בנושא (ע"ע 52804-12-15 ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ), וקבע כי יש להבחין בין טענה לקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון ובין טענה לקיזוז בין חודשי העסקה שונים. במצב בו מדובר בקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון, נשאלת השאלה אם זכאי העובד לגמול שעות נוספות בגין ימים בחודש בהם הועסק שעות נוספות. זאת, כאשר באותו חודש קיימים ימים בהם עבד בחסר, כשהחסר עולה על היתר. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש לבודד במסגרת תחשיב אריתמטי בחודש נתון אך את ימי העבודה בהם עבד שעות נוספות או שיש לבחון את היחידה החודשית, בגינה שולם השכר. זאת במצב בו ערך השעה מחושב בהתאם לחוק הגנת השכר (סעיף 5) ולא מדובר בקיזוז "טכני" של כמות השעות במנותק מהערך שלהן.
נקבע, כי לרוב, אי ניכוי שזכאי המעסיק לבצע מלמד על ויתור מצידו על הניכוי, שכן אין מעסיק רשאי לבטל הטבה שניתנה לעובד לפנים משורת הדין. אולם, במקרה בו שני הצדדים טעו לחשוב שמדובר ב"שכר כולל" ולא בהטבה, ולכן לא ערכו תחשיב אריתמטי של שעות, אי ניכוי החסר בשעות עבודה נבע מהנחה שגויה זו. משמבקש העובד, כפי שהוא זכאי לכך נוכח חוק הגנת השכר, לתקן טעות זו, ולבצע תחשיב אריתמטי של זכאותו, הרי שהתחשיב האריתמטי צריך לכלול את כל ימי ההעסקה בחודש בגינו מבוקש תשלום גמול שעות נוספות, בין שהדבר לטובת העובד ובין אם לאו, ואין מקום למיקוד בימים נבחרים מתוך החודש.
חישוב אריתמטי זה אינו מנוגד להוראות חוק הגנת השכר, שהרי ערך השעה חושב לפי חלוקת השכר הכולל ב- 182 שעות. התחשיב אף אינו מנוגד לקביעת חוק שעות עבודה ומנוחה לפיה חישוב השעות הנוספות נעשה על בסיס יומי או שבועי, שכן לזכות העובד נזקף גמול שעות נוספות שביצע בימים (או שבועות) מסוימים, ובמקביל מבוצעת הפחתה של שכר עבור שעות חסר שלא ביצע בימים אחרים (ולא נוכה ממנו בזמן אמת רק נוכח ההנחה כאמור של "שכר כולל").
בית הדין דחה אפשרות לקיזוז בין חודשי העסקה שונים, כך שמחודשים בהם קיים חסר בתשלום גמול בעבור השעות הנוספות, תקוזז היתרה ששולמה בחודשים אחרים.
לסיכום, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי במקרה בו שני הצדדים טעו לחשוב שמדובר ב"שכר כולל" ולכן לא ערכו תחשיב אריתמטי של שעות (ואין המדובר בהטבה), ומסיבה זו לא נוכה החסר בשעות העבודה, אזי התחשיב האריתמטי צריך לכלול את כל ימי ההעסקה בחודש עבורו מבוקש תשלום גמול שעות נוספות, בין שהדבר פועל לטובת העובד ובין אם לא, ואין להתמקד בימים נבחרים מתוך החודש, ומשכך בית הדין קיבל את תחשיב אשר כולל אפשרות להפחתת חודשים בהם הסכום ששולם לעובד בפועל בעבור אותו החודש שקול או עולה על הסכום שהיה צריך להיות משולם. זאת, מאחר ושיטת התחשיב אינה סותרת את הוראות חוק הגנת השכר. כלומר, בחודש בו לא קיים הפרש לזכות העובד, העובד לא יהיה זכאי לתשלום גמול בעבור שעות נוספות.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
