שאלה:
שלומית סיכמה עם מעסיקה על יציאת לחופשה ללא תשלום לתקופה של 3 חודשים. במהלך התקופה שלומית חלתה. לשלומית ימי מחלה צבורים לזכותה. האם תהיה שלומית זכאית לתשלום עבור תקופת המחלה ?
תשובה:
חופשה ללא תשלום, להוציא זאת שמכוח חוק, כגון החופשה לעובדת מכוח חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, (סעיף 7(ד)), אינה מהנושאים המוסדרים בחוק. לעיתים מוסדר נושא זה בהסכם קיבוצי, אך לרוב מוסדר הנושא בכל מקרה ומקרה בהסכם אינדיבידואלי, עם מתן החופשה.
הפסיקה ציינה, כי חופשה ללא תשלום יוצרת מצב של "השעיית" חוזה העבודה, ולכן, עם תום החופשה ללא תשלום חוזר המצב, לעניין זכויות וחובות, לנקודה שבה הושעה חוזה העבודה, בכפוף כמובן למוסכם במפורש, באשר עצם החופשה יסודה בהסכם.
סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה קובע את הזכות לדמי מחלה ל"עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה", דהיינו, זכאות לדמי מחלה הינה בתקופת העבודה ולא במצב של השעיית חוזה העבודה.
כמו כן, הזכאות מותנית בהיעדרות של עובד מעבודתו עקב מחלה. מכאן עולה כי עובד שחלה, אך הוא לא נעדר מעבודתו עקב מחלתו, למשל במקרה שבו אין הוא עובד באותו יום מאחר ועבודתו היא חלקית, אינו זכאי לדמי מחלה בעבור אותו יום, על-אף היותו חולה. הטעם לכך הוא כי אין העובד סובל מהפסד השתכרות עקב המחלה באותו יום. כך הוא הדין גם כאשר העובד נמצא בחל"ת. לא המחלה היא שמונעת ממנו לבצע עבודתו, אלא עצם היותו בחל"ת, ועל כן הוא לא יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה בעבור ימים שבהם היה חולה במהלך תקופת החל"ת.
לאור האמור לעיל, לא תהיה זכאית שלומית לתשלום עבור ימי מחלתה בתקופה זו.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ