מהו המועד האחרון שבו יש לבצע גמר חשבון לעובד?

מהו המועד האחרון שבו יש לבצע גמר חשבון לעובד?

שאלה:

מהו המועד האחרון שבו יש לבצע גמר חשבון לעובד (סגירת חשבון)?

 

תשובה:

סעיף 12 לחוק הגנת השכר קובע כי המועד לתשלום השכר למי שחדל להיות מועסק הוא המועד הרגיל המופיע בחוק לתשלום שכר עבודה (לפי סעיפים 9-11 לחוק), כלומר יש לשלם את שכר העבודה האחרון וגמר החשבון לעובד שהסתיימו עמו יחסי העבודה במועד שבו השכר היה משולם לו אילו המשיך לעבוד.

 

כמו כן, לעניין גמר חשבון יש להפריד בין מועד תשלום שכר עבודה למועד תשלום פיצויי פיטורים –

 

שכר עבודה-

מועד תשלום שכר עבודה לפי חוק הגנת השכר (סעיפים 9-11):

עובד חודשי- המועד לתשלום שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש, הוא עם תום החודש בעדו הוא משתלם.

עובד על בסיס תקופה ארוכה מחודש- בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.

שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת-  אם העובד הועסק במשך כל החודש, השכר ישולם עם תום החודש, בתנאי שבתוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה שחל עליו. אם העובד לא הועסק במשך כל החודש, או שהועסק כל החודש אך לא שולמו לו במשך החודש מקדמות שהמעסיק מחוייב בהם מכוח הסכם קיבוצי א וחוזה עבודה- השכר ישולם בתום מחצית החודש בו הועסק העובד, ובתנאי שלא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.

שכר עבודה המשתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת, שביצועה נמשך יותר מארבעה-עשר יום-  ישולם ביום גמר ביצוע העבודה אם שולמו תוך ביצוע העבודה מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. לא שולמו מקדמות כאמור, יראו את השכר כמשתלם לפי כמות התוצרת.

 

וממתי שכר ייחשב כמולן?

היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה (כפי שפורט לעיל) מכונה בחוק "היום הקובע", והוא היום האחרון שתשלום השכר לעובד לא יגרור פיצויי הלנה.

לכן, בעובד ששכרו צריך להיות משולם עם סוף החודש למשל (כגון עובד חודשי), התשיעי לחודש הבא הוא המועד האחרון לתשלום השכר. תשלום מאוחר יותר יזכה את העובד בפיצויי הלנת שכר בנוסף על תשלום השכר עצמו.

 

יש לשים לב כי לא כל רכיבי השכר האפשריים נושאים פיצויי הלנת שכר. חוק הגנת השכר מגדיר "שכר עבודה" כך- "לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו". שכר מולן לפי החוק הוא שכר שחוק הגנת השכר נקב במועד לתשלומו בסעיפים הרלוונטים.

כך למשל, החזרי הוצאות כגון הבראה ונסיעות אינם נושאים פיצויי הלנת שכר. גם תשלום פדיון חופשה (להבדיל מדמי חופשה) אינו נושא פיצויי הלנה- כפי שנקבע בפסיקת בית הדין הארצי (דב"ע לה/21 – 3 פולקה בע"מ נ' יעקב פרוינדליך, ניתן ביום 13.4.1975 בבית הדין הארצי לעבודה).

 

מועד תשלום פיצויי פיטורים-

חוק הגנת השכר (סעיף 20) קובע כי המועד לתשלום פיצויי פיטורים, הוא המאוחר שבן מועדים אלו:

(1)   יום הפסקת יחסי עבודה;

(2)   המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על-פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד;

(3)   אם נקבעה, על-פי חוזה עבודה או הסכם אחר, זכות לפיצויי פיטורים העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי אחר או בצו הרחבה – היום שנקבע לתשלום פיצוי הפיטורים על-פי אותו חוזה עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר יום הפסקת יחסי עבודה – היום שבו נקבעה הזכות;

(4)   אם נקבעה, על פי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה, זכות לפיצויי פיטורים לאחר יום הפסקת יחסי עבודה ולא נקבע מועד לתשלומם – היום שבו נקבעה הזכות;

(5)   אם הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עבודה או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום – יום מילוי התנאי האמור או יום תום התקופה האמורה, לפי הענין. סעיף (5) יחול למשל בכל אחד מהמקרים שבהם הזכאות לפיצויי פיטורים של עובד המתפטר עקב מעבר למקום מגורים, תלויה בכך שהעובד גר במקום החדש שישה חודשים לפחות. מקרים אלו הם: במעבר לישוב חקלאי, אזור פיתוח או עיר פיתוח; במעבר להתנחלות או האחזות; במעבר עקב גירושין; במעבר עקב הצטרפות לבן זוג העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל. במקרים אלו המועד לתשלום פיצויי הפיטורים יהיה ביום שבו העובד השלים ששת חודשי מגורים במקום המגורים החדש, ולא יום סיום יחסי העבודה.

מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכוח חוק פיצויי פיטורים, המועד לתשלום פיצויי הפיטורים יחל להיספר רק לאחר שנמסרה למעביד קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה.

סעיף 20(ב) לחוק קובע כי יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם.

עוד קובע הסעיף, כי המעביד רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעביד או סכום שהמעביד חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים.


המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

X
X

מסמכים מקושרים

ניכויים מותרים משכרו של עובד בהתאם לסעיף 25 לחוק הגנת השכר קרא עוד ...
הכללים לניכוי חוב משכרו של העובד קרא עוד ...
טבלת שכר מינימום לבני נוער קרא עוד ...
אילו רכיבים מזכים בפיצויי הלנת שכר קרא עוד ...

מי שצפה במסמך התעניין גם

המידע המופיע באתר איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים אלא מידע כללי בלבד השימוש במידע הוא על דעת המשתמש בלבד ואנו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

כל הזכויות שמורות לחשב מערכות מידע (2012) בע”מ © אין להעתיק / להעביר / לשכפל תוכן מאתר זה ללא אישור בכתב מחברת "חשב"

Powered by: Power Marketing

Designed by: DigitalST

תפריט נגישות