שאלה:
כמה ימים מראש יש לקבוע את מועד החופשה?
תשובה:
ס' 9 לחוק קובע כי לגבי חופשה של שבעה ימים (קלנדריים) ומעלה , תאריך תחילת החופשה ייקבע לפחות ארבעה עשר יום מראש. משנקבע התאריך, על המעביד לרשום אותו בפנקס החופשה (המתנהל על פי סעיף 26 לחוק). כפי שפורש בפסיקה, המעסיק הוא הקובע והמסדיר את מועד יציאתם של עובדיו לחופשה שנתית, בתיאום עם העובדים, בתום לב ובדרך סבירה. לכן, קביעת תאריך החופשה מראש משמעה בעיקר חובת המעביד על מתן התראה מראש לעובדיו אודות יציאתם העתידית לחופשה. בפסיקה נקבע, כי הוצאתם של עובדים לחופשה ללא הודעה מראש כנדרש בסעיף 9 בחוק, לא תיזקף על חשבון החופשה השנתית של העובדים (דב"ע (ארצי) לו/4-5, משה גינסטלר נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 26.10.76).
בחופשה שאורכה פחות משבעה ימים (קלנדריים) יש לקבוע את מועד החופשה זמן סביר מראש, אך לא הוגדר מהו הזמן לכך בחוק.
יצויין כי על אף שבדרך כלל העביד הוא המסדיר את מועדי החופשה, כאמור לעיל, חוק חופשה שנתית מעניק לעובד יומיים בשנה שבהם הוא הקובע את מועדי החופשה, ואין למעביד זכות סירוב. לפי סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, בהודעה למעביד של 30 ימים מראש לפחות, עובד רשאי לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת בכל מועד שיבחר וכן יום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת, ובתוכם כלולים בין היתר צומות, ערבי חגים, ימי זכרון וימים משמעותיים נוספים, כדוגמת פורים, מימונה, ל"ג בעומר, יום האישה הבינלאומי וכו'.
דהיינו, שני ימים אלו שבעניינם קובע החוק שהעובד מוסמך להודיע למעבידו על לקיחתם, ולמעביד אין זכות סירוב, מחייבים את העובד על הודעה למעביד של לפחות 30 יום מראש.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ