כיצד נקבעת תקופת מחלתו של העובד?
שאלה:
כיצד נקבעת תקופת מחלתו של העובד?
תשובה:
כיצד נקבעת תקופת המחלה?
עפ"י החוק, הכללים לספירת תקופת המחלה משתנים בהתאם לסוג העובד. ואלו הכללים העיקריים שנקבעו לעניין תקופת המחלה בהתאם לסוג העובד:
- לגבי עובד במשכורת (עובד חודשי)-
תקופת המחלה היא כל ימי מחלתו של העובד, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים.
- לגבי עובד בשכר (עובד שאינו מועסק על בסיס חודשי, אלא על בסיס אחר, למשל שעתי, יומי, על בסיס תוצרת וכדו'), שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה-
תקופת המחלה היא כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים.
עולה השאלה מה המשמעות של הגדרת תקופת המחלה, ומהי ההשפעה של הכללת או אי הכללת ימי מנוחה שבועית וחגים בתקופת המחלה.
במענה לשאלה זו ישנן שתי פרשנויות אפשריות:
- הפרשנות הקלנדרית-
הפרשנות המקובלת היא, כי ימים שהחוק קבע שהם נכנסים לתקופת המחלה (כגון ימי מנוחה שבועית לעובד חודשי), ישולמו לעובד כימי מחלה וינוכו מהצבירה.יש מספר קשיים לוגיים ומהותיים בפרשנות זו, אך היא הפרשנות הרווחת כיום, בין היתר על ידי לשכת רואי החשבון במבחני חשבות השכר.
כך למשל, אם עובד חודשי מביא אישור מחלה מיום שישי עד יום שני, הוא יהיה זכאי לתשלום של 50% על יום שבת (שהוא היום השני למחלתו), לתשלום של 50% על יום ראשון (שהוא היום השלישי למחלתו) ולתשלום של 100% על יום שני (שהוא היום הרביעי למחלתו). כלומר, ינוכו לו מהשכר שווי שני ימים. מהצבירה ינוכו כל הימים שעבורם הוא קיבל דמי מחלה, כלומר שלושה ימים.
המעסיקים הנוקטים לפי פרשנות זו, שבה עובד מקבל שכר ומנוכים לו ימי מחלה גם על יום שישי ושבת שבהם לא היה אמור לעבוד, חייבים לבצע חישוב שווי יום מחלה בשיטה קלנדרית, ולא כיום עבודה בפועל. כלומר, שווי יום מחלה לעובד חודשי לפי פרשנות זו יהיה שכר חודשי לחלק ל30.
- הפרשנות השניה, שאינה קלנדרית-
לפי הפרשנות השניה, אשר ידוע לנו כי בפרקטיקה ישנם מעסיקים שנוהגים לפיה, תקופת המחלה היא התקופה שקובעת איזה יום ייחשב היום הראשון לדמי המחלה, לעניין התעריף, איזה יום ייחשב היום השני, השלישי, הרביעי וכן הלאה. ואולם, לפי פרשנות זו, "תקופת המחלה" אין משמעותה התקופה שבעבורה יקבל העובד דמי מחלה בכל מקרה, אלא זו התקופה שבעבורה הוא יקבל דמי מחלה רק אם היה צריך לעבוד באותו יום, אך נעדר בשל המחלה.לכן, גם עובד במשכורת וגם עובד בשכר לא יקבלו תשלום עבור ימי מנוחה וחגים שהיו בהם חולים, כי ממילא לא היו אמורים לעבוד ולהשתכר בהם, וימים אלו גם לא יירדו להם מהצבירה. עם זאת, לגבי עובד במשכורת ימי המנוחה והחגים ייספרו לצורך "מיספור" וקביעת התעריף לימי המחלה שיבואו אחריהם, בעוד לעובד בשכר ימי המנוחה השבועית והחגים לא ייספרו.
כך למשל, לפי גישה זו, אם עובד חודשי (שעובד חמישה ימים בשבוע) מביא אישור מחלה מיום שישי עד יום שני, יום ו' יהיה היום הראשון למחלתו, ויום שבת יהיה היום השני למחלתו, אך הוא לא יקבל עליהם דמי מחלה והם לא ינוכו מהצבירה. יום א' יהיה היום השלישי למחלתו, ויזכה אותו ב50% יום מחלה, ויום ב' יהיה היום הרביעי למחלתו ויזכה אותו ב100%, כלומר ינוכה לו מהשכר חצי יום. מהצבירה ינוכו שני ימי מחלה.
לנוקטים לפי פרשנות זו, חישוב שווי יום חייב להיעשות לפי ימי עבודה בפועל ולא בשיטה הקלנדרית. כלומר:
לעובד חודשי בשבוע עבודה של חמישה ימים שווי יום מחלה יחושב כך: שכר חודשי לחלק ל21.67.
לעובד חודשי בשבוע עבודה של שישה ימים, שווי יום מחלה יחושב כך: שכר חודשי לחלק ל25.
יש לציין כי השוני בין שתי הפרשנויות נוגע רק לעובד חודשי. לגבי עובד בשכר (שבועי, יומי, שעתי, לפי כמות התוצרת וכדו') הוראת החוק לפיה ימי המנוחה השבועית אינם חלק מתקופת המחלה היא ברורה, ולכן לכל הדעות לא סופרים את ימי המנוחה במניין ימי המחלה, לא מנכים אותם מהצבירה ולא משלמים עליהם דמי מחלה. כך, עובד בשכר שהביא אישור מחלה מיום שישי עד יום שני, היום הראשון למחלתו ייחשב יום א', וביום ב' הוא יהיה זכאי לתשלום של 50%, שכן זהו היום השני למחלתו. מהצבירה יש לנכות רק ימים שעבורם הוא קיבל דמי מחלה, כלומר לעובד ינוכה יום מחלה אחד.
בכל מקרה, חייבת להיות התאמה בין הפרשנות שלפיה מחשבים את תקופת המחלה לבין הדרך שבה מחשבים שווי יום מחלה, ויש להיות עקביים בצורת החישוב.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
