כיצד יש לשלם דמי חופשה לעובד ששכרו משולם לו על בסיס עמלות אישיות?
שאלה:
כיצד יש לשלם דמי חופשה לעובד ששכרו משולם לו על בסיס עמלות אישיות?
תשובה:
סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951 קובע כי חישוב דמי חופשה שישולמו לעובד הינו כדלקמן:
10. (א) המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.
(ב) השכר הרגיל לענין סעיף זה הוא –
(1) לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו – שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד;
(2) לגבי עובד בשכר – שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.
בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסיקתו, כי יש לחשב את השכר היומי לעניין דמי חופשה בהסתמך על רבע השנה המלאה ביותר מבחינת היקף העבודה, ולא בהסתמך על רבע השנה עם השכר הגבוה ביותר. כלומר, אין לפרש הביטויים "חודשי עבודה לא מלאה" וחודשי "עבודה מלאה ביותר", כפי שנמצא בהוראת החוק, כאילו כתוב במקומם "חודשי השתכרות גבוהה פחות" או "חודשי השתכרות גבוהה יותר". אלא, הביטויים "חודשי עבודה לא מלאה" ו"עבודה מלאה ביותר" מכוונים להיקף עבודתו של העובד במהלך רבע השנה שקדמה לימי חופשתו ולא להיקף השתכרותו (ע"ע 718/07 רות צרויה ואח' נ' מגוון אירועים בע"מ, ניתן ביום 23.9.2008 בבית הדין הארצי לעבודה).
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
