קבלת עובד חזרה לעבודה לפני שחלפו ששה חודשים מסיום יחסי העבודה עמו
שאלה:
עובד בחברה התפטר / פוטר ומשך את פיצויי הפיטורים שלו מהקופה. לאחר שלשה חודשים בקש העובד לחזור לעבוד בחברה. האם למעסיק ישנה מניעה להחזיר את העובד לעבודה?
תשובה:
יש במקרה הנ"ל שני היבטים. ההיבט של דיני העבודה ומההיבט המיסויי
לעניין דיני העבודה – סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים מונה רשימת הפסקות מהעבודה שאינן קוטעות את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים. בתוך רשימה זו, מנויה הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד שאינה עולה על שישה חדשים – אשר אינה קוטעת את הרציפות בעבודה.
עובד שפוטר, או התפטר וקיבל פיצויי פיטורים ואחרי פחות מחצי שנה הוחזר לעבודה, ולאחר תקופה מסויימת שוב הסתיימו יחסי העבודה בנסיבות המזכות בפ"פ, באופן עקרוני יהיה זכאי בסיום התקופה לפ"פ גם עבור תקופת העבודה הראשונה, שכן הרציפות בעבודה לא נפגעה. לכן, מומלץ למעסיקים המחזירים לעבודה עובד שקיבל פיצויי פיטורים בתוך פחות מחצי שנה מתום יחסי העבודה עמו, להחתים אותו כי פיצויי הפיטורים ששולמו לו בעבור תקופת העבודה הראשונה יבואו על חשבון פיצויי הפיטורים העתידיים שישולמו לו.
חשוב להבין כי לחזרה לעבודה לאחר ניתוק יחסי עבודה של פחות מחצי שנה ישנן השלכות משמעותיות מבחינת המעסיק. השלכות אלו נובעות מכך שרציפות העובד בעבודה לא נקטעה.
השלכות אלו הן:
ראשית, אם אחרי ניתוק יחסי העבודה הראשון העובד עבד פחות משנה ואז פוטר (או התפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים), בכל זאת הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, למרות שטרם עברה שנה מיום תחילת עבודתו לאחר חזרתו. זאת, בתנאי שצירוף שתי תקופות העבודה יחד עולה על 12 חודשים.
המשמעות השניה נוגעת לסכומים שהמעסיק יצטרך לשלם לאחר תום יחסי העבודה השניים, אם סיומם יזכה את העובדים בפיצויי פיטורים. במידה והשכר האחרון יהיה גבוה מהשכר האחרון שהיה לפני ניתוק יחסי העבודה בפעם הראשונה (כלומר היתה העלאת שכר) ייתכן שהמעסיק יצטרך להשלים את סכומי פיצויי הפיטורים גם עבור תקופת העבודה שלפני הניתוק הראשון של יחסי העבודה, בהתאם להפרשים בזכאות לפיצויי פיטורים שנובעים מהשינוי בשכר. ההשלמה תהיה רק לגבי שיעורים וסכומים שהופרשו או שולמו מבלי שחל עליהם סעיף 14. השלכה זו נובעת באופן ישיר מכך שלא נותקה הרציפות, אך לא ניתן לדעת האם כך ייפסקו בתי הדין במידה ומקרה כזה יגיע לפתחם.
לגבי העניין המיסויי – חוזר מס הכנסה מס' 21/2004 שמטרתו היא לקבוע את תנאי הזכאות להחלת הפטור הקבוע בסעיף 9(7א) לפקודה בכל הקשור לפרשנות שיש לתת למונח "פרישה", ולקבוע את דרך הטיפול במקרים בהם נעשתה פרישה שאינה מהווה פרישה מוחלטת וסופית מהמעביד.
בסעיף 4 לחוזר נקבע כי "פרישה היא אירוע הגורם לניתוק מוחלט של יחסי עובד-מעביד. ככלל, בחינת קיומם או אי קיומם של יחסי עובד-מעביד תיעשה לאור דיני העבודה, אלא אם קיים מצג סותר כלפי רשויות המס." בנוסף נקבע כי יתכן שגם ניתוק יחסי עובד מעביד לתקופה שמעל חצי שנה לא תמיד תחשב כפרישה לעניין סעיף 9(7א), שכן יש לבחון האם מדובר בניתוק אמיתי או מלאכותי שנעשה במטרה ליהנות ממענקים פטורים ממס.
סעיף 12 לחוזר קובע כי הפסקת עבודה תוך ניתוק מוחלט של יחסי עובד-מעביד שאינה עולה על ששה חודשים (במקור "שלשה חודשים"): ככלל, לפי סעיף2(9)לחוק פיצויי פיטורים, אין לראות בכך פרישה בפועל, ולפיכך, במקרים כגון אלה, אין להחיל את הוראות סעיף 9(7א) לפקודה על המענקים שנתקבלו. ואולם, אם יוכח על-ידי הפורש כי הפרישה מהעבודה נכפתה עליו (כגון: פיטורים על-ידי המעביד, הסכם עבודה/חוזה, פרישה לפי חוק וכדומה), או שלא היתה בידיו כל יכולת למנוע את קבלת מענק הפרישה, ניתן להחיל את הוראות סעיף 9(7א) על המענק שנתקבל, וזאת בכפוף לבדיקת נסיבות המקרה הכוללות שהביאו להפסקת עבודתו של העובד לפרק זמן קצר זה ולחזרתו לאותו מעביד. בכל מקרה, יש לוודא שאין המדובר בעסקה מלאכותית שמאחוריה מסתתרת הכוונה לשלם לעובדים מענקים פטורים ממס.
לחוזר המלא – לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
