זכאות לדמי הבראה כאשר שנת העבודה הראשונה לא הושלמה בשל הודעה מוקדמת
שאלה:
עובד פוטר בחודש האחד-עשר לעבודתו, ולפי חוזה העבודה שלו הוא זכאי לתקופת הודעה מוקדמת של חודש. מעבידו ויתר על נוכחות העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ונתן לו פיצוי כנדרש עבור תקופה זו. העובד טוען שבגלל ויתור זה הוא מפסיד את דמי ההבראה ודרש אותם מהמעביד, על אף שלא עבד שנה בפועל. האם העובד צודק?
תשובה:
זכאותם של העובדים במשק להשתתפות המעביד בדמי הבראה מעוגנת בהוראותיו של צו ההרחבה שהרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ובו נקבעו תנאי התשלום להשתתפות המעביד בהוצאות ההבראה והנופש של העובדים.
בהתאם לצו זה, עובד יהיה זכאי לקצובת הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו.
ואולם, לגבי עובד שלא סיים את שנתו הראשונה מאחר ולא ניתנה לו תקופת ההודעה המוקדמת, נפסק כי כאשר נעשים פיטורי עובד לאלתר ללא מתן תקופת הודעה מוקדמת בסמוך לסוף שנת העבודה, וכאשר אילו ניתנה ההודעה המוקדמת בעין, היה העובד משלים שנת עבודה, העובד יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה עבור שנה אחת. זאת, למרום שטרם סיים את שנת עבודתו הראשונה. הסיבה לכך היא שהפרת החובה למתן הודעה מוקדמת גרמה לעובד נזק בגובה דמי ההבראה שלתשלומם היה זכאי, על פי דין, עבור שנת עבודה אחת (ע"ע 122/03 אבנר וקסמן נ' "אי.טי.סי" 24 מסביב לשעון, ניתן בבית הדין הארצי לעבודה ביום 7.1.07).
ולכן, במקרה שלפנינו, העובד צודק ועל המעביד לשלם לו את דמי ההבראה כאילו הוא השלים את שנתו הראשונה.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
