היעדרות בשל מחלת ילד
שאלה:
האם עובד/ת זכאים להיעדר בתשלום מעבודתו בשל מחלת ילד? מה דין היעדרות זו?
תשובה:
לפי חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1993, ותקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ד-1993, עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ימי היעדרות במספר ובתנאים הללו:
(א) אם בן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו, או שבן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד, הזקיפה המותרת היא עד 8 ימים בשנה.
(ב) אם הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד, הזקיפה המותרת היא עד 16 ימים בשנה.
לגבי היעדרות בשל מחלה קשה של ילד (שהיא מחלה ממארת, או מחלה שנדרש לגביה טיפול קבוע בדיאליזה, או מחלה אחרת שתיקבע בצו ע"י שר הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ותפורסם ברשומות), נקבע כי עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הקשה של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד. במידה ובן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו זו או שהעובד הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הקשה של ילדו. בחישוב מספר ימי ההיעדרות הללו יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד מכוח ההוראה הרגילה שהוזכרה לעיל, בנוגע להיעדרות בשל מחלת ילד, המתירה היעדרות של 8 או 16 ימים בשנה, לפי העניין.
יצויין, כי בחוק זה הגדרת "הורה עצמאי" היא כהגדרה בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב- 1992 (שבעבר שמו היה "חוק משפחות חד הוריות").
הורה עצמאי משמעו: תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו;
(א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;
(ב) היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995;
(ג) היא חיה בנפרד מבן זוגה, שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות, מתוך תקופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום הראשון לשהותה במקלט כאמור, פתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעלה במסגרת הליך זה במשך שישה חודשים לפחות; ואולם אישה תהא פטורה מפתיחת הליך כאמור אם לשכת הסעד אישרה כי יש בכך כדי לסכן את חייה או את חיי ילדה;
(3) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן-זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה, ובתנאי שאין לו בן זוג אחר;
לגבי היעדרות לצורך מתן סיוע אישי שאדם עם מוגבלות נזקק לו בשל מוגבלותו, לרבות השגחה, ליווי וטיפול, נקבע:
הגדרת "אדם עם מוגבלות" – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.
עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 18 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות, לאדם עם המוגבלות. ואם התקיים בו אחד מאלה, זכאי העובד לזקוף בשנה עד 18 ימים נוספים של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות:
(1) בן זוגו הוא עובד, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו הנ"ל.
(2) בן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שלא חדל מעיסוק במשלח ידו לצורך מתן סיוע אישי.
(3) הוא הורה יחיד.
(4) האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית.
בתיקון שנעשה לחוק זה, וחל החל מינואר 2014, נקבע כי בזקיפת ימי ההיעדרות של עובד שהוא הורה לאדם בעל מוגבלות ניתן להביא בחשבון גם חלקי ימים, שיחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
כמו כן, נקבע כי עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות זכאי לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות. זאת, למרות שחוק דמי מחלה קובע כי העובד אינו זכאי לתשלום דמי מחלה בעבור היום הראשון להיעדרות, עבור הימים השני והשלישי הוא זכאי ל 50% תשלום ובעבור היום הרביעי ואילך זכאי לתשלום מלא.
עוד נקבע, כי עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי להיעדר עד 52 שעות בשנה לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות לאדם עם המוגבלות, בלא ניכוי משכר עבודתו. זכות זו היא בנוסף לזכות לזקיפת ימי היעדרות שצויינה לעיל, ולכל זכות אחרת לפי חוק זה, ואינה תלויה או מותנית בזכות אחרת לפי חוק זה. במידה ומתקיימים התנאים הבאים, העובד יהיה זכאי להיעדר עד עוד 52 שעות בשנה בלא ניכוי משכרו, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו להיעדרות מכוח פסקה זו:
(1) בן זוגו הוא עובד, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור;
(2) בן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שלא חדל מעיסוק במשלח ידו לצורך מתן סיוע אישי;
(3) הוא הורה יחיד;
(4) האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית.
החוק מציין כי זכות זו, להיעדרות ללא ניכוי מהשכר, תחול גם על עובד המועסק במשרה שאינה משרה מלאה, ואולם שעות ההיעדרות שיהיה זכאי להיעדר בהן יחושבו לפי היחס שבין חלקיות משרתו ובין מספר השעות שהוא זכאי להם (52 שעות, ובמקרים מסויימים- עוד 52 שעות). שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובד בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובד או 186 שעות, לפי הנמוך. "שעות העבודה של העובד בחודש" יחושב לפי הממוצע החודשי של שעות העבודה של העובד ברבע השנה שבו עבד בהיקף השעות הגדול ביותר ב-12 החודשים שקדמו למועד ההיעדרות הראשון לפי סעיף זה. במניין שעות העבודה תובא בחשבון גם היעדרות בתשלום שדינו כדין שכר עבודה.
החוק מסייג, וקובע כי ההוראות המטיבות שנקבעו לעובד שהוא הורה לאדם בעל מוגבלות לא יחולו לגבי עובד שהמוגבלות של ילדו אינה קבועה, צפויה לחלוף בתוך 60 ימים ממועד הופעתה, ואינה צפויה להישנות.
הורה במשפחות אומנה (משפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך): כל ההוראות שצויינו בקשר להיעדרות בשל מחלת ילד, יחולו בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא הורה במשפחת אומנה, ואולם ימי ההיעדרות של עובד כאמור ייזקפו רק אם הורהו הטבעי או הורהו המאמץ, של הילד או של האדם עם המוגבלות, לפי הענין, לא מימש, באותם ימים, את זכאותו לזקיפה מכוח אותה זכות.
לגבי מסירת הודעה למעביד ואישור רפואי: עובד שנעדר מעבודתו בשל מחלת ילד, נדרש לתת למעסיקו הצהרה חתומה בנוסח שנמצא בתוספות לתקנות, וכן אישור רפואי בדבר מחלת הילד, כשמדובר בהיעדרות בשל מחלת ילד. כשמדובר בהיעדרות לצורך סיוע לאדם עם מוגבלות, יש לצרף אישור של רופא המעיד שהאדם שבגינו נדרשת ההיעדרות הוא אדם עם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי בשל מוגבלותו, ואם הסיוע האישי נדרש לצורכי לווי, סיוע או השגחה בטיפול רפואי או פארה-רפואי, גם אישור של הגורם המטפל המעיד על יום ותחום השעות שבהם ניתן הטיפול.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
