האם תקופת אי כושר מחמת מחלה צוברת וותק לפיצויי פיטורים?
שאלה:
האם תקופת אי כושר מחמת מחלה צוברת וותק לפיצויי פיטורים?
תשובה:
סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי היעדרות מחמת תאונה או מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים. עם זאת, תקנה 10 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, קובעת כי הפסקה מחמת תאונה או מחלה אינה באה במניין הוותק לעניין קביעת סכום הפיצויים, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג, ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה.
מכאן עולה, כי ימי היעדרות מחמת מחלה או תאונת עבודה, שעבורם העובד זכאי לתשלום (כגון תשלום דמי מחלה מהמעסיק או תשלום דמי פגיעה מהמל"ל) יכנסו לוותק, עד 30 ימים לכל שנת עבודה במצטבר. כלומר, העדרות מעבודה לרגל מחלה או תאונה שעבורן מקבל העובד תשלום מכוח חוק, הסכם קבוצי, חוזה עבודה או נוהג, תובא במנין לצורך חישוב שיעור הפיצויים עד לתקופה שאורכה מתקבל על ידי הכפלת מספר שנות עבודתו ב- 30 יום.
בפסיקה נקבע כי גם תשלום מאת חברת ביטוח בגין תקופת אי כושר לעבודה מזכה את העובד ב- 30 ימי צבירה לכל שנת עבודה, לצורך חישוב הפיצויים (תב"ע נז/119 – 3 יעקב דהן נ' ס.ז.צ. אחזקות (1985) בע"מ ואח', ניתן ביום 18/5/98 בבית-הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע).
לעומת זאת, תקופת היעדרות מחמת אי כושר, שבעדה העובד אינו זכאי כלל לתשלום, צוברת וותק לפיצויים של 14 יום בלבד בשנה, כדין חל"ת לפי תקנה 10 הנ"ל.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
